"די...אני...אני רוצה לחזור הביתה בבקשה" מלמלתי מייבבת. "תפסיקי עם זה כבר!!" הוא צרח כמו חולה נפש והחזיק בכוח בשורש כף ידי, "את שלי אדל תביני את זה כבר, את לא הולכת לשום מקום. כדאי לך להתחיל להפנים את זה." הוא לחש לאוזני בטון תקיף. *חטיפה* *אונס* *אלימות* *תוכן מיני מפורט* *קללות* ***זה הספר הראשון שכתבתי ולכן הכתיבה בהתחלה יכולה להיות לא כל כך מקצועית, לאט לאט זה משתפר(:***

היא הייתה ילדה שקטה, אחת שלא שמים לב אליה, ביישנית, תמימה וצנועה. היא הייתה קטנה ממנו בשנתיים, שומרת אמונים אשר ממשיכה לאהוב אותו בכל סיטואציה.. הוא היה הבאד בוי של בית הספר, אחד שכולם שמים לב רק אליו. הוא אף פעם לא הסתפק בבחורה אחת. הוא היה עוד אחד עם אובר ביטחון, אחד שלא מודע לחסרונותיו כמו שהוא מודע ליתרונותיו. תדמיתה של אשלי הייתה תדמית של ילדה תמימה, מה קורה שאשלי, הנערה שרצתה להישאר בלתי ניראת כמו שהייתה במהלך כל החיים שלה משתנה בין רגע? אילו דברים מטורפים אשלי הייתה עושה בשבילו? מה החברות של אשלי גררו אותה לעשות? והאם בכלל יכול להיות סיפור אהבה עם שני הפכים גמורים?

#1 In 8 Stories Category: Drama, Life, True, Past, LoveStory, New, Lies, Memories. #2 In 6 Stories Category: Change, Trust, Friends, Truth, Family, Secret. #3 In Strong Storyies Category. "את בוחרת לברוח מכולם במקום להלחם על מה שמגיע לך" לוקאס צעק והביט אל תוך עיניי בנסיוו לחפש איזה שהוא רגש אחרון. "אני לא נכנסת למלחמה שאין לי סיכוי לנצח בה". "בשביל זה את צריכה אותי אנה". "תפסיק להגיד את זה!" "זאת האמת". "למה? תן לי סיבה אחת טובה". "כי אני היחיד שיכול להחזיר לך את הזכרונות שלך, את כל ה18 שנה שנאבדו לך מהחיים". "איך אתה? דווקא אתה מכל האנשים בעולם.. יכול להשלים לי 18 שנה שנמחקו לי מהחיים?" "אני הייתי בכל ה18 שנה האלה" הוא ענה "בתור אחד שלא הפסיק לאהוב אותך.. ידעתי יותר מכולם". "אתה?" שאתתי שוב, לא מאמינה שהגעתי למבוי כל כך סתום עד כדי כך שהאדם שמכיר אותי הכי טוב, הוא זה שגרם ללב שלי לאבד את היכולת להרגיש. "אני" הוא אמר "מצטער לאכזב אותך". "מצטערת להגיד לך שאני לא מרגישה את האכזבה" אמרתי והוא כיווץ את גבותיו בשאלה "בזכותך.. אני לא מרגישה כלום יותר..". "מה אם אני לא רוצה לדעת?" "את רוצה" הוא אמר בעקשנות והמבט שלו חדר עמוק לנשמתי. "אני שונאת אותך לוקאס". "ואני אוהב אותך.." הוא ענה "ואיכשהו שתינו עדיין תקועים נכון?״