היא- מסיימת תואר ספרות בקולג׳, חייה מתוכננים בקפידה, היא חכמה, רצינית, חרוצה, קרה, קפדנית, מתוכננת, עקשנית, דעתנית, עומדת על שלה, לא מחלקת חיוכים בחינם מכיוון שכבר נכוותה מהאהבה השורפת. הוא- חייל, קצין בצבא ומפקד חוליה לשעבר, שהשתחרר לחופשה ארוכה מהצבא לאחר מבצע בעיראק, בו חברו הטוב ביותר נשרף לנגד עיניו ואהובת ליבו מתה לו בין הידיים. הוא מתוסבך, מוקף זכרונות רעים ועדיין מתעורר מזיע בלילות. הוא אינו מפונק, הוא חי את הרגע, הוא אינטליגנט ואדם רגוע באופיו עד שמתעסקים עם אנשים שהוא אוהב, הוא אינו שומר בבטן את דעותיו, הוא רגיל לכך שמצייתים לו. היא- רוצה לטייל בחופשת הסמסטר שלה ולבקר את סבתה שלא ראתה מזה 3 שנים. הוא- רוצה לטייל כדי לראות דברים יפים לפני שחוזר לשרת בצבא, כדי לחוות, כדי להמשיך בחייו, הוא רוצה לנצל את חופשתו מהצבא כדי לצבור מראות יפים של מקומות אליהם הוא אפילו לא מתכנן להגיע... כי מי יודע אם יחזור מהסבב הבא בשלום? . הוא, רוצה ללכת לאיבוד כדי למצוא את עצמו. היא, לא יודעת כמה טוב זה מרגיש ללכת לאיבוד בכיוון הנכון. להם- חברים משותפים. וכך דרכיהם נפגשות. הם יוצאים למסע יחד. איך שני הטיפוסים האלה יסתדרו? הם- לא יודעים מה מצפה להם באמת. ** חשוב לציין שההשראה שלי בחלק מהסיפור נלקחה מסיפורים וסרטים של

״מה שדועך חייב לחזור״ הזכויות שמורות ל @bipolarality

מסופר על דאדי ובייביגירל מי שאוהב ספרים חולניים זה בשבילכם👅👅👅

מקום 1# באונס 17/6/2018 מקום 1# באונס 18/6/2018 מקום 1# באונס 19/6/2018 מקום 1# באונס 1/7/2018 מקום 3# במתח 8/7/2018 ירדתי למטה עם השמלה הקצרצרה שלי שיושבת עלי בשלמות ומבליטה את קימורי גופי, עשיתי את זה בכוונה כדי לגרות ולעצבן אותו. "פאק איזה יפה את" אמר ונשך את שפתיו. הסתכלתי על השפתיים המלאות והמושלמות שלו בזמן שנשך את שפתו התחתונה. "אתה בוהה" אמרתי והסמקתי "כן אה" אמר ומשך אותי אליו, הוא רכן לאוזני ואמר "את משגעת אותי" מלמל בקול סקסי והעביר בי צמרמורת וזרמים חמים עברו בכל גופי. הוא קטע את מחשבותיי וריסק את שפתיו המלאות והמושלמות על שפתיי! מומלץ 14+ אזהרות: קללות אונס תכנים מיניים חטיפה רצח אלימות האחריות על הקורא\ת בלבד!

ספר 1 בסדרת ההטבעה בפעם הראשונה שראיתי אותו. חשבתי שהוא ימשיך במסדרון ולא התייחס אליי כלל. שזה מה שקרה. אבל לא הייתי מוכן למה שקרה אחרי זה. למעקבים שלו , לאובססיה שלו כלפיי. ולא הבנתי למה? בהתחלה נבהלתי נורא. הוא הפחיד אותי. למרות שהוא היה טוב, כל כך טוב. אבל לא חשבתי שהוא ירצה להיות טוב כלפי. חשבתי שאני בכלל לא ברמה שלו , שהוא אפילו לא יכיר את שמי. טוב זה לא הגיוני, אני הבן של אבא שלי. ושכולם מכירים את האלפא, בטח ששמי מתגלגל בשבט. אני לא יכול לומר שליבי לא דפק בפעם הראשונה שהבחנתי בו. הוא דפק בטירוף. ואני אפילו לא יודע למה. מסתבר שהוא ידע. אבל בחר לא לספר לי. וכל זה בולשיט אחד גדול. אם הייתי יודע, הכל היה הופך שונה. אם לא בשבילו אז לפחות בשבילי. לוקאס חיי חיים רגילים במשך שבע עשרה שנה. הדבר היחיד שהיה שונה בו, הוא שהוא צאצא של אנשי זאב. הוא מעולם לא החשיב את עצמו כאחד מהם. הוא לא הכיר את הכללים או את החוקים. אפילו בקושי שינה צורה לזאב. הוא לא הכיר את עצמו כזאב. אבל אז הכל השתנה. אביו חזר והוא האלפא. ומבחינת לוקאס הוא חייב לתפוס את עצמו בידיים. הוא הלך לגור יחד עם השבט של אביו. והוא חייב לייצג את אביו בכבוד. גם אם זה אומר ללמוד הכל מאפס. אבל אז מגיע זאקרי. מסתורי מאי פעם. והוא מושך את ליבו של לוקאס כמו מגנט.

חבבתי אותו, חיבבתי אותו ממש אבל הוא לא אותי. הוא פגע בי וראה בי כתכשיט. הוא ניצל את התמימות שלי והשאיר אותי מצולקת. הייתי חיה פצועה ובודדה, אבל מלך האריות בא להציל אותי. הוא שמר עליי, הוא הגן עליי. הוא אהב אותי. רגש שלא הייתי רגילה לקבל. קפטן הרוגבי היה שלי ואני הייתי שלו, וידענו את זה גם מבלי להגיד את זה. **** היא הייתה כל כך יפה. מלאך שפגשתי במיקרה. אבל כשבחור פגע בה והשאיר אותה חסרת אונים לנגד עיניי, פתאום אחותי הקטנה שהתאבדה לפני כמה שנים עלתה לי לראש, ואני ראיתי את עצמי הופך לרוצח רק כדי להגן על מישהי שאני בכלל לא מכיר. היא כל כך פגיעה ואני רציתי להיות זה שיגן עליה. אמבר הייתה מקום הרוגע שלי ונקודת החולשה שלי. משהו שלא חשבתי שיכול להיות לי. הילדונת ואני אנשים שונים לגמרי, אבל עדיין משלימים זה את זה כמו פאזל. אני לא רואה את עצמי בלי המלאכית מגן עדן.

שדבוקים במטרה אנחנו נכנס אליה במלוא הכוח, נכון? נכון שאנחנו רוצים לשמוח כל הזמן, ולהרגיש שאנחנו בתוך משבצת מלאה בחום ואהבה והרגשה של 'בית'? נכון שאנשים רוצים להיות נאהבים ורצויים? התשובה ברורה, מה חשבתם? חלק א מהדואט ״לא רצויים״ זה גם ספר הביכורים שלי מקווה שתאהבו אותו ואת הדמויות. ואם אתם מקללים את הדמויות תיידעו אותי אקלל איתכם😂😂

״אתם לא יכולים לעשות לי את זה!״ צעקתי על אבי בזעם. ״אנחנו כן! את תנשאי לו בין אם תרצי ובין אם לא!״ אחי הבכור אמר לי. ״ממש לא על גופתי המתה!״ צעקתי אוחזת בסכין מושיטה אותו לצווארי. ״אם לא תחזירו אותי הביתה אתם תראו אותי מתה!״ שאגתי בזעם. ״כי לי אין מה להפסיד עכשיו אני לא מתכוונת לחיות כל חיי כאומללה.״ אמרתי כשאני מכוונת את הסכין לעורק הראשי שלי. ״את לא תעזי!״ הוא אמר כשעיניו מלאות בזעם אותו האחד שכל כך שנאתי. אני לא אסלח לאחים שלי ולהוריי לעולם כי חיי נגזלו ממני ברגע המקולל הזה שפגשתי אותו!!

מה היה קורה אם ביום אחד הייתם מגלים שסרט יכול להפוך למציאות? מה אם היית מגלה שאת עוברת חטיפה ועוד בימינו? תכירו את לינה שמייב נערה בת שבע עשרה, שנה אחרונה בתיכון יום אחד חייה מתהפכים אליה, כשהיא מגלה שהיא נחטפת בעקבות רעיון מטופש שחברו של הגבר שיהפוך משנאת חייה לאהבת הגדולה. ועד אז היא תמרר לו את החיים כפי שלא ידע העולם. "את השבויה שלי השבויה הקווקזית שלי, את תתחתני איתי השבוע." הוא שם זאת כקביעה מביט בי. "על גופתי המתה!" אמרתי בזעם קולי קר. בואו תכנסו אל עולמה של לינה ותגלו מהי אהבה חסרת מעצורים!!!

עדי אטיאס הוא בחור מרדן הנער המפונק שכל נערה או אישה נופלת אל זרועותיו, הוא מחפש רק צרות שובר לבבות. הגבר הנאה שיודע את המשחק. ״בנות בשבילי כמו נייר טואלט.״ הוא מפונק הבחור ששמו השני צרות. "אני רואה שסוף סוף מצאת את הדרך הביתה עדי!" "הגיעה הזמן שתתרחק מהחברים המפגרים שלך!!!" הוא צעק. "מעכשיו אתה עובר ללמוד בלונדון בתיכון רוקפורד, ואתה מרותק לשבוע. עד שתיסע שבוע הבא רשמתי אותך זהו נגמר בלי אלכוהול בלי חברים מטומטמים." הוא אמר בקול תוקפני לוקח את הטלפון והמחשב והמפתחות. וכאן מתחילה הבעיה. לירז יזראילוב היא בחורה מרדנית צעקנית אחת שתלך נגד הזרם היא לא רואה בעיניים מטורפת פראית חסרת מעצורים, ובמילה אחת צרה שכל גבר לא ירצה להתעסק איתה. ״מי שנדלק עליי מת אני הופכת אותו לעבד שלי.״ אך מה קורה בלילה אחד כשהנערה הזו מחליטה לעבור את הגבול האפשרי? "אז מה אתן מתכננות בנות היום מסיבה אצל לירז?" "סוד כמוס לפרה ולסוס," "אני מקווה שבלי אלכוהול?" "חס וחלילה אבא יעיף אותי בטיל מהבית להתחתן בגיל צעיר לא בא לי," אבל מה קורה שהיא מפרה את ההבטחה? "את הבטחת לי להשתנות לירז," הוא הביט בי בכעס. ״את לא לומדת לירז אני מבטיח לך הפעם שזה לא יעבור לך בשתיקה כמו שאמרתי לך פעם אני הבצעה זאת עכשיו את עוברת ללמוד בפנימייה בתיכון רוקפורד