Yuval2804
הסיפור נכתב שרק התחלתי לכתוב ופרסמתי אותו אחריי שלוש שנים שחשבתי להתחיל לכתוב, ממליצה לקרוא את הספר היותר מתקדם שלי ׳צלקת בלב׳ תהנו
ג׳יני:
אין משהו שאני יותר אוהבת מחיי הצופים
החניכים, הישיבות צוות עד שתיים בלילה, החברים לחיים, הטיולים, השיבוצים ואם אמשיך כנראה שזה לא יגמר לעולם. אבל תמיד יש מישהו שתמיד מפריע לי בעין, בעצם לא בעין אלה בהכל בבית ספר, בצופים ובכל מקום אפשר אחר. הכרתי אותו בכיתה א אבל לא ממש דיברנו באמת, ובכיתה ד הצטרפנו לצופים ונהפכנו לאויבים.כל פעם שאני רואה אותו אני מתעצבנת, כנראה שהוא נהנה מזה. חברות שלי תמיד אמרו שיש משהו בנינו אבל הן פשוט לא מבינות שאנחנו תמיד נישאר
אויבים.
נועם:
אני לא סובל אותה אבל יותר מהשנאה שלי אליה אני אוהב לעצבן אותה כל-כך עד שהיא מאדימה. זה מרגיש כאילו אני חיי בשביל לראות אותה עצבנית
כל החברים שלי תמיד אמרו לי שיש בנינו משהו אבל הם לא מבינים שאני לא סובל אותה ותמיד נישאר
אויבים.
טריגרים ⚠️:
אלכוהול
סצנות מין מפורטות
שפה בוטה