הספר השני בסדרה 'הבנות שלהם'💗 הוא הקאפו הכי אכזרי בעולם התחתון. הוא החוטף שלי. האיש היחיד בעולם שאסור לי להתאהב בו. רק אנשים פסיכופתים היו מתאהבים בחוטף שלהם. באיש שניסה לרצוח אותם, שהפריד ביניהם לבין המשפחה שלהם. אבל.. אולי אני באמת פסיכופתית? מהרגע הראשון שראיתי אותו אהבתי את הניצוץ של עיניו הירוקות. אהבתי את הוריד שהיה מופיע במצחו שהוא היה מתעצבן. אהבתי את זה שהוא קרא לי 'נסיכה שלי', למרות שאמרתי לו לא לקרוא לי ככה. אהבתי את זה שהוא מבוגר ממני, אהבתי את זה שלמרות שהוא חטף והתעלל בי, עדיין היה לו אכפת ממני. הוא היה המפלצת שלי. סיפרתי לו הכל עליי. על הסיוטים שלי. על החטיפה שלי. אני לא יודע אם התאהבתי בו באמת, או רק בשביל לעצבן את אחי.. אולי גם וגם. הדבר היחיד שידעתי, זה שבסופו של דבר, הייתי מוכנה לעשות הכל בשבילו. אבל הוא היה זה שעשה הכל בשבילי. ✿︎ סיפור האהבה האסור של אית'ן ומיה - קראו וגלו💗⛓️ ספר שני בסדרת 'הבנות שלהם' - הספר הראשון 'his girl' - ניתן לקרוא כספר יחיד. ⚠️ - אלימות, אונס, יחסי מין, קללות, אלכוהול, סמים, פגיעה עצמית.

ספר 2 בסדרת ההטבעה **כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק** *הסיפור הוא על אחת הדמויות מ- (בדם שלי) לכן ממליצה לקרוא קודם אותו.* ההרגשה הכי נוראית היא לראות את אהוב ליבך עם אחרת. זה בדיוק מה שעיניי רואות עכשיו. את שניהם מאושרים ביום חתונתם. ואני כאן עומדת בצד מרגישה נבגדת. מרגישה עלובה לעומתה. היא הרבה יותר נחשבת ממני. אני יודעת זאת וכולם יודעים זאת. הם גם יודעים עד כמה אני אוהבת אותו. כמה כואב לי. כולם מודעים להשפלה שלי אך הם סוגרים את עיניהם וזורקים אל הזוג המאושר חיוכים ממש כמוני. אני לא יודעת אם אצליח לקום מן הערפל שאני נמצאת בו. האם אצליח לאהוב שוב ? האם אראה בחור שהוא לא טיילור. אני עוצמת את עיניי ומקווה לגורל פחות אכזר. אבל אולי האהבה מגיעה מהמקום שהכי לא מצפים לו? **כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**

בלילה אחד חייה של רומי קורסים מעליה, והופכים לחיי גיהנום. בימים היא סובלת מבריונות לא פוסקת, ובלילות מסיוטי אימים. כשהיא כל כך קרובה ללוותר, היא פוגשת אותו. * תהיתם פעם איך אנשים מתקיימים? מה מניע אותם, לחשוב. לעשות. להרוס. להשמיד. שמועות מתפשטות כמו אש. רושם ראשוני נוצר תוך אלפיות השניה ועד מספר דקות. זהו טבע האדם. אסור לטעות, אין הזדמנות שנייה. אין הזדמנות לתקן, לא בזמן כל כך קצר. הדין נגזר. הגיהנום נחתם. הגיהנום שהוא גם החיים שלי. כל יום הוא מלחמה. בהם, ובעצמי. מלחמה ברוע הטהור של האדם, מלחמה בתגיות שנחרטו על עורי. תגיות שלא ישחררו ממני אף פעם. אזהרה! הספר עלול להכיל טריגרים. הקריאה מומלצת לגילאי 16+. הקריאה היא על אחריות הקורא/ת בלבד. אין להעתיק, לצלם, לשמור.

רומן תקופתי סוחף למבוגרים על נסיכה אחת שתשנה את ההיסטוריה. ארייה נשלחת להינשא לנסיך לוגן כדי לחזק את הברית בין הממלכות, אבל כשגורלה נקשר באחיו, הנסיך קיראן, היא מגלה שהכתר הוא לא הדבר היחיד שעלול ליפול. בין מלחמה, בגידה ותשוקה אסורה - היא תיאלץ לבחור בין אהבה לגורל, וההיסטוריה לעולם לא תהיה כפי שהייתה. #רומנטיקה #בוקטוק #רומןתקופתי #רומן #אהבה

חבבתי אותו, חיבבתי אותו ממש אבל הוא לא אותי. הוא פגע בי וראה בי כתכשיט. הוא ניצל את התמימות שלי והשאיר אותי מצולקת. הייתי חיה פצועה ובודדה, אבל מלך האריות בא להציל אותי. הוא שמר עליי, הוא הגן עליי. הוא אהב אותי. רגש שלא הייתי רגילה לקבל. קפטן הרוגבי היה שלי ואני הייתי שלו, וידענו את זה גם מבלי להגיד את זה. **** היא הייתה כל כך יפה. מלאך שפגשתי במיקרה. אבל כשבחור פגע בה והשאיר אותה חסרת אונים לנגד עיניי, פתאום אחותי הקטנה שהתאבדה לפני כמה שנים עלתה לי לראש, ואני ראיתי את עצמי הופך לרוצח רק כדי להגן על מישהי שאני בכלל לא מכיר. היא כל כך פגיעה ואני רציתי להיות זה שיגן עליה. אמבר הייתה מקום הרוגע שלי ונקודת החולשה שלי. משהו שלא חשבתי שיכול להיות לי. הילדונת ואני אנשים שונים לגמרי, אבל עדיין משלימים זה את זה כמו פאזל. אני לא רואה את עצמי בלי המלאכית מגן עדן.

"אתה לא באמת רוצה אותי, אתה בכלל לא מכיר אותי. אני נוראית." "את תהיי מושלמת עבורי." "אני אעשה לך כל כך הרבה כאב ראש שתתחרט על היום שהכרת אותי." "אקח משכחי כאבים." "תחיה על משכחי כאבים?" "אם זה מה שצריך לעשות כדי להתחתן איתך, כן." "למה אני?" אני שואלת בוחנת אותו. "תקראי לזה גורל." "ועכשיו תענה ברצינות, למה בחרת בי?" -הוא לא יכול לענות לה על זה-

מאז שאני מכירה אותו, כשעלינו לאותו התיכון ושובצנו באותה כיתה, הוא משך את תשומת ליבי. אופנוען יהיר ושחצן, מושא העיניים של כל הבנות בתיכון. היה נראה לי שגם אני משכתי את תשומת ליבו, כיוון שהוא נהג להציק לי בקביעות. אך בין רגע ההצקות הקטנות הפכו להשמצות והשפלות נוראיות. אני לא יודעת למה הוא מתאכזר אליי ככה, ואני מנסה להתעלם ממנו, להתעלם מהקיום שלו, אך בכל פעם הוא גורם לי לאבד את העשתונות מחדש. כשאני חוזרת לבית הספר אחריי שבוע בו החסרתי עקב מחלה, אני מגלה שיש לנו עבודה מסכמת בהיסטוריה להגיש ביחד. הציונים עליהם אני עומלת קשה חשובים לי, ולכן אני מאמינה שנוכל לסיים עם העבודה במהירות ואפטר מליאו בסוף השנה- כשנסיים את התיכון וכל אחד ילך לדרכו. אך הדברים לא הולכים כמתוכנן. טרופים: ספר תיכון, בולי, שונאים לאוהבים. עלול להכיל: אלימות, מין מפורט, סמים, שתייה חריפה ועוד... (הקריאה היא על אחריותכם בלבד!!!) © All Rights Reserved כל הזכויות שמורות לי. אין להעתיק, לשכפל ולהפיץ.

פארקר נזרק לבית היתומים עוד כשהיה ילד, והעביר את ילדותו בין משפחות אומנה שרק דרדרו את חייו לשפל. בגיל 35, הוא כבר מיליארדר בעל כוח רב בסיאטל , עם מוניטין של רובוט חסר אמפתיה מה שגורם לכולם להירתע ממנו. אבל כשהוא פוגש את מְאַלִיָה, העובדת החדשה שלו, משהו רדום בתוכו מתעורר. היא כל מה שהוא לא ציפה לו, ומה שמעולם לא ידע שהוא צריך. לא משנה כמה הם מנסים, הם פשוט לא יכולים שלא להיכנע לרצונותיהם האסורים. גם אם זה יעלה להם יותר יקר ממה שהם חשבו. ״החלק החסר״ - רומן אסור ושובה לב, עם טלטלות רגשיות והמון הפתעות שייקחו את כולכם למסע חדש וסוחף. 🥇 אהבה 🥇 סיפור קצר 🥇 Romance

סאם היא אישה צעירה שעובדת בבית קפה כבר שנה וחצי, היא אוהבת את העבודה שלה, את החיות שלה ואת החיים שלה בעיירה הקטנה והחמימה שבה כולם מכירים את כולם. אלא שהכל משתנה שבחור לא מוכר נכנס לבית הקפה, כל בוקר מחדש. חליפה מהודרת, שיער מסודר ועיניים חדות. כל פעם שהיא פונה אליו הוא לא מדבר איתה, כשהיא מגישה לו את הקפה עם הלב הוא מתמהמה ואז מערבב את הלב. סאם לא יודעת שבהמשך הוא הולך לערבב את הלב שלה. אריו הוא גבר בודד וככה הוא אוהב את זה, כבר מגיל קטן הוא ידע מה הוא רוצה לעשות, להפוך את העולם ליותר טוב ולחסל את אלה שמרעילים אותו. הכישורים שלו בתור צלף או מתנקש נחשפו כשהתבגר. כל פעם שהוא מקבל משימת חיסול הוא מתחייב אליה ושם את חייו בסכנה. הוא שונא קשר עם אנשים אבל זה משתנה בהדרגה בגלל האישה שמגישה לו קפה עם לב כל פעם מחדש. הוא לא מבין מה פשר הלב ולא מצליח לקלוט למה האישה הזאת חיובית כל כך, אבל משהו בה מושך אותו. זהו סיפור של: גראמפיX סאנשיין סטוקר תיגע בה ואתה מת רומנטיקה אפלה

אזהרות טריגרים: אופל וכל מה שנלווה אליו. מה אני עושה כאן? לו הייתי חכמה, הייתי סבה על עקביי עוד לפני שנכנסתי לכאן. בורחת כל עוד נפשי בי, ולא בוחרת להיכנס במודע לכלא בו משעבדים מוחות. אני פוחדת, אבל התכוננתי לזה במשך שנתיים. חלמתי על הרגע שאדרך כאן. אני לא מתכוונת להוריד את הראש ולא להראות חולשה. אני כאן מסיבה מסויימת, ולא אעזוב את כותלי המבצר המחורבן הזה, שמגדיר את עצמו כאקדמיה הטובה בעולם למנהיגים עד שאמצא את מה שאני מחפשת. אותו.