אמנדה סוף סוףףף מגיעה אליכם!!! 🤍אב חד הורי 🤍 גראמפי וסאנשיין 🤍 ריאליטי 🤍 שונאים לאוהבים בעולם הבידור יש סקאלה ידועה. שחקנים וזמרים יוצאים עם דוגמניות צמרת, מחזרים אחריהן ועושים הכל בשביל תשומת הלב שלהן. אני יוצאת דופן בהיותי שחקנית ורקדנית. גדלתי כבת זקונים ועם שלושה אחים גדולים, קיבלתי הכל. יש לי חברה הכי טובה אחת והיא הילדה הכי טובה ביקום. אני רחוקה מלהיות כזאת. למזלי, העולם מסתובב על האצבע הקטנה שלי, אבל המצב בקלות יכל היה להיות אחרת וכל טעות קטנה שלי לאורך הדרך יכלה לשלוח אותי לכלא, או גרוע יותר- לתחתית שרשרת המזון. תבינו, חיי הזוהר זוהרים הודות לשימר טוב ושגרת סקין קר נכונה, ושאף אחד לא יגיד לכם אחרת. בפועל, כל אפטר פארטי הופך לאורגיה ומהר מאוד האיפור נהרס וכל מה שנשאר מאותה חבורה של מפורסמים מהוללים זה מסקרה מרוחה (גם אצל הבנות וגם אצל הבנים). אני חיה את החיים שלי לתומם. ואני מתה על זה.

אזהרות טריגרים: אופל וכל מה שנלווה אליו. מה אני עושה כאן? לו הייתי חכמה, הייתי סבה על עקביי עוד לפני שנכנסתי לכאן. בורחת כל עוד נפשי בי, ולא בוחרת להיכנס במודע לכלא בו משעבדים מוחות. אני פוחדת, אבל התכוננתי לזה במשך שנתיים. חלמתי על הרגע שאדרך כאן. אני לא מתכוונת להוריד את הראש ולא להראות חולשה. אני כאן מסיבה מסויימת, ולא אעזוב את כותלי המבצר המחורבן הזה, שמגדיר את עצמו כאקדמיה הטובה בעולם למנהיגים עד שאמצא את מה שאני מחפשת. אותו.

"יש לך משהו להוסיף? כי אני אשמח להוסיף לך עוד שני עיקופי שחייה מסביב לספינה." אני מנידה בראשי לשלילה. "בלעת את הלשון? תעני במילים! יש לך משהו להוסיף?" הוא מרים את הקול. "לא." אני משיבה מלחישה. הוא מחייך חיוך מבשר רעות ומסתכל על כל הצוות. "אתם יודעים מה קורה כשמישהו מהצוות עונה בצורה לא מכבדת... נכון?" הוא שואל וכולם נאנחים בתסכול. עצבנים עליי. "קדימה! כולם לעלות על מדי שחיה. נתחיל בעונש של שלושה עיקופים." "אבל... מה עשיתי?" אני באמת לא מצליחה להבין. הוא מסתכל על אחד מחברי הצוות, "תאיר את עיניה." "כשהקפטן שואל שאלה, משיבים בתשובה של כן קפטן, או לא קפטן. כבוד." אני שונאת את הקפטן. אני שונאת את המפקד המחורבן שלי!

״נסיך אחד, יורשת אחת וכתר שמפריד ביניהם״ כריסטיאן: ‎אני יורש ספרד, יפה תואר, אצילי, חסון. יהיר ושחצן, מודע לכך, אך כך נולדתי. אני יודע מי אני ומה הערך שלי. עוד חודש אני עומד להינשא לנסיכת צרפת, קלואי, ולמלך על ספרד כולה. ‎מגיל קטן אבי לקח אותי תחת חסותו והכין אותי ליום שבו אמלוך. הוא האמין שלרגש אין מקום בחוקי המשחק. ‎אין אדם שהמיר את פי או התנגד לי, אך היא הייתה היחידה שהעזה להתנגד לרצוני בל: ‎נערה פשוטה בת 17, אחות גדולה לתאומים ומתגוררת איתם ועם אחותי הגדולה . ‎תמיד הייתי הנערה השקטה, לא היפה מכל שהנערות השתוקקו להראות כמותה, בכדי שיוכלו לכבוש את ליבו של יורש העצר של ספרד. ‎זה לא שלא הערכתי את עצמי מספיק, אני תמיד חיכיתי לרגע בו אמצא אהבת אמת, חזקה ובריאה. ‎אבל הוא? הוא ואני לעולם לא נוכל להיות ביחד.

חבבתי אותו, חיבבתי אותו ממש אבל הוא לא אותי. הוא פגע בי וראה בי כתכשיט. הוא ניצל את התמימות שלי והשאיר אותי מצולקת. הייתי חיה פצועה ובודדה, אבל מלך האריות בא להציל אותי. הוא שמר עליי, הוא הגן עליי. הוא אהב אותי. רגש שלא הייתי רגילה לקבל. קפטן הרוגבי היה שלי ואני הייתי שלו, וידענו את זה גם מבלי להגיד את זה. **** היא הייתה כל כך יפה. מלאך שפגשתי במיקרה. אבל כשבחור פגע בה והשאיר אותה חסרת אונים לנגד עיניי, פתאום אחותי הקטנה שהתאבדה לפני כמה שנים עלתה לי לראש, ואני ראיתי את עצמי הופך לרוצח רק כדי להגן על מישהי שאני בכלל לא מכיר. היא כל כך פגיעה ואני רציתי להיות זה שיגן עליה. אמבר הייתה מקום הרוגע שלי ונקודת החולשה שלי. משהו שלא חשבתי שיכול להיות לי. הילדונת ואני אנשים שונים לגמרי, אבל עדיין משלימים זה את זה כמו פאזל. אני לא רואה את עצמי בלי המלאכית מגן עדן.

סיפור ראשון שלי, מקווה שתאהבו. אם אהבתם תצביעו ותגיבו.