סקיילר בת ה17 נאלצה לעבור יחד עם משפחתה אל עיירה זרה ומרוחקת. מה שהיא לא ידעה זה שאנשים רבים מכנים את העיירה הזאת כעיירה מסוכנת. בעיירה הזאת מתגוררת משפחת סביאנו, המאפיה המסוכנת ביותר בעולם, אף אחד לא ידע עליהם יותר מידי חוץ מפרט אחד: המאפיה הזו מורכבת מחמישה אחים עם מוח קרימינלי, בעלי רכוש רב ועיניים רצחניות וחדורות מטרה. כל התושבים הרגישו פחד אימים רק מהמחשבה על לפגוש אחד מהם וזה מה שהיא הרגישה באותו רגע, היא הרגישה שזה הסוף שלה כשעיניו הכחולות והמאיימות נתקלו בה. #1 romance #1 love רומן #1 אהבה #1 רומנטיקה #1

סיפורי הוא די מטורף, סליחה תנו לי לתקן את עצמי, הוא מטורף. מרגע החטיפה כל חיי השתנו, לא האמנתי עד כמה מסובכת אני. התעוררתי ביום הולדתי וגיליתי שאני לא מי שחשבתי שאני. החיים שלי התחילו טובים ומאושרים עד לרגעים מסוימים אשר גרמו להורדת הביטחון שלי. יום פתיחת הלימודים הגיע, ציפיתי להתחלה חדשה ומאושרת, עקב מעברי לבית ספר אחר, אך לצערי ההפך קרה, לא האמנתי שבכמה שעות בודדות הוא יגיע.החיים שלי השתנו בשניה שראיתי אותו, קשה לפספס את תיאו בראון, גבר מושך ומסתורי. הוא ידע שאני שלו מהרגע הראשון שראה אותי, הייתי תמימה, לא הכרתי את העולם שלו, עולמו של אלפא תיאו, עולם ציותים בלתי נגמרים, חוקים, עונשים. תמיד הוא היה כה מסתורי, הוא התעלל בי ובאותה נשימה שבה את ליבי. עולם הזאבים נגלה לנגד עיניי, אני שלו, אני המיועדת שלו. כל חיי היו שקר אחד גדול. אלפא תיאו תמיד התנהג אליי בצורה נוקשה, עשיתי משהו לא בסדר, אני מקבלת חינוך, או במילים אחרות עונש. דרכו שלו הייתה רעה, נוקשה, קשה. חינכו אותו לדבר אחד יחיד, שליטה. תמיד עברה בתוכי התחושה שהוא הזאב הרע, אבל הוא רק ניסה לשמור עליי, אלפא לא ידע להרגיש רוך ואהבה, אבל זה בסדר בשביל זה אני נמצאת בחייו, ואני מודה לזאב הרע שלי,הזאב שגרם לי לפרוץ את חומות התנהגותי, הזאב ששמר עליי מגורלי.

"מה את עושה מלאכית? את תהרסי אותנו...״ הוא לחש ונשק לשפתי התחתונה, "את תהרסי אותי." הוא עבר לנשק את העליונה ברכות וגרם לי להיאנח מעט. "זה בסדר," לחשתי בחזרה. "אני יודעת שתהרוס אותי קודם.״ ~~ אביאל אסולין חזר לארץ אחרי שהות ממושכת בשיקאגו, הוא חוזר לישראל ובעל כורחו מתיישב בכיסאו של אביו האהוב שנרצח, כשהרצון לנקמה בוער בדמו וכל האמצעים יקדשו את המטרה והיא לתפוס את הרוצח. הוא מבין שעליו להחזיק את האימפריה שאביו בנה בשתי ידיו, כל דרום הארץ שייכת לו, הכל בידיו עם כוח עצום ונקמה בלתי מרוסנת. אביאל נשבע שלא ינוח עד שמי שרצח את אביו לא יהיה קבור עמוק באדמה. שוהם היא בחורה אסרטיבית וחכמה, בעולם בו אביה הוא ראש משפחת הפשע המפורסמת באזור היא נאלצת לנתב לעצמה בכוח חיים נורמלים הכוללים חיי חברה נורמטיביים, התרחקות שיטתית מהעסק המשפחתי ואפילו עבודה פשוטה כמלצרית בבית הקפה האהוב עליה בשכונה. כשאביה האהוב נשלח לכלא, אחיה הגדול ליאב תפס את מקומו. ליאב האימפולסיבי וחמום המוח עושה טעות והיחידה שיכולה להוציא אותו מזה היא שוהם. כשאביאל פוגש בשוהם הוא מבין שנקמת הדמים שלו תהיה קשה ומסובכת משחשב.

״תתן לי לצאת מפה! אני צריכה לבדוק שהוא בסדר!״ היא צועקת עליי. ״אמרתי לך שזה מסוכן ואת לא יכולה לצאת.״ אני משיב לה בקול קשוח. אני רואה את הרגע שהיא מאבדת את זה. היא מתקרבת ומתחילה להרביץ לי בחזה עם האגרופים הקטנים שלה, שלא משפיעים עליי. ״תירגעי או שאני ארגיע אותך ואת לא תאהבי את זה.״ היא לא מקשיבה וממשיכה. אני זז ממנה והולך למגירה במשרד. מוציא את האזיקים שיש לי שם. אני תופס לה את היד ואוזק אותה לשולחן במשרד שלי. *כל יום חמישי יעלה פרק 🩵

"אם אתן לך אקדח דרוך, את תירי בי?" הוא שואל בקול אדיש. אני יודעת מה יקרה אם את לו תשובה חיובית. ראיתי מה קרה לאלה שהוא שאל לפניי. "ל-לא." אני לוחשת. "את משקרת." נכון. אבל גם אם הוא חושב כף הוא לא יהרוג אותי. החוק המעוות שלו של 'הקם להורגך...' מחייב אותו להיות מאויים ממני כדי להרוג אותי. "ומה אם אגיד לך שאת שאר החיים שלך את תעבירי תחת מרותי?" הוא שואל. "א-אצל האיטלקים ק-קוראים לראש 'קאפו', אז יחי הקאפ-פו החדש." ספר המכיל טריגרים בעיקר של אלימות