עברתי כתובת💓 @thestorylover_13

היא ישראלית לשעבר עם טראומות הוא ראש המאפיה האיטלקית האכזר והצעיר בהיסטוריה ורק היא מצליחה לרכך אותו. ~קרלו ארמני~ קוראים לה ליאור כהן היא הבחורה ששבתה את ליבי היא היחידה שאני אוהב או כנראה אוהב בחיים שלי הפקדתי את הלב שלי בידיים שלה. ~ליאור כהן~ השם שלו זה קרלו ארמני הוא ראש המאפיה האיטלקית והוא שבה אותי בקסמיו הוא הכיר לי צדדים שלא ידעתי שקיימים בתוכי בניגוד לכל מה שעברתי בחיים הוא הדבר הכי טוב שקרה לי. *אונס *מין מפורט *פגיעה עצמית *ועוד... האחריות על הקורא בלבד

~גמור~ ורוניקה פרדריקו- בת לראש המאפיה המקסיקנית. ורוניקה עברה חיים לא פשוטים.. אבא שלה התעלל בה מינית ופיזית. ורוניקה משדרת דמות של אישה קרה רעה וביצית שלא אכפת לה מכלום.היא בנתה חומות סביב ליבה. ״כל עוד אף אחד לא יכנס אל הלב שלי, הלב שלי לא יפגע״ משפט המלווה אותה במהלך חייה ורוניקה-17 מאסימו גרציאני-ראש המאפיה האיטלקית. מאסימו אדם ללא רחמים הוא רוצח בדם קר ולא רואה בעיניים. מאסימו גרציאני אינו חושף את שמו לאף אדם בלבד הקרובים לו, ״la tua morte״(המוות שלך) זהו השם המרעיד את המאפיות השם הבדוי של מאסימו. מאסימו-25 מה יקרה כשמאסימו יחטוף את ורוניקה פרדריקו עבור נקמה במאפיה המקסיקנית? למה מאסימו רוצה נקמה במאפיה המקסיקנית? מה יקרה כשהסיפור בין מאסימו לורוניקה ידרדר? את זה נגלה ביחד. ⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️ מכיל: תוכן מיני מפורט. רצח. התעללות. ⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️⚠️ עלול להכיל: אונס. סיוטים. פלאשבקים מהעבר. *כל זכויות היוצרים שמורים לי*

🤍||הסיפור גמור||🤍 יעל לא חשבה שהחיים שלה ישתנו בצורה הזאת, היא לא האמינה שבן אדם אחד יכול לשנות את החיים שלה בצורה כזאת. היא תמיד הייתה הילדה הטובה, עם חברים טובים, ציונים טובים, ובן זוג טוב. כולם מסתדרים איתה, חוץ מאדם. וזה מטריף אותה. שלא תבינו לא נכון, גם היא לא מחבבת אותו, אבל משהו בצורה שבה הוא מתנהג אליה פשוט מוציא אותה מדעתה. ואדם? הוא במקום שונה לגמרי. הוא נחשב השפעה רעה, האנשים שהוא מסתובב איתם נחשבים השפעה רעה, הוא ציני ולא מתחייב. בהתחלה הוא רואה את יעל כסתם סנובית מוזרה, אבל התערבות אחת עלולה לשנות את זה. בשביל לנצח אחד את השני, בשביל לזכות בהתערבות, יעל ואדם מתחילים לשנות יותר ויותר פרטים בחיים שלהם. הם נשאבים למשחק המוזר הזה, שאוליי ייצא ממנו הרבה יותר מחברות רגילה. הסיפור הזה הוא הסיפור הראשון שלי, והוא enemies to lovers קלאסי. מקווה שתהנו ממנו ❤️ מקום ראשון בסיפור!! (מרץ-יולי 2022) 🤍 מקום חמישי ברומן (אפריל 2022) 🤍

היי. קוראים לי היילי ואני לא שמה על אף אחד. להורים שלי לא אכפת ממני, לאף אחד לא אכפת ממני. אני גונבת בכדי להתקיים, יש לי מלא תיקים במשטרה, הם הציעו לשלוח אותי לרווחה אבל אני ממש אבל ממש לא צריכה את הרווחה הזו. רק סיפורים רעים שמעתי משם. היום אני אלך לשדוד בנק, ואז אני אעוף מפה, אני אתחיל חיים חדשים לגמרי, אפתח דף חדש, טוב... זה לפחות מה שאני רוצה. לילה. התגנבתי לבנק, אספתי את כל הכסף שהייתי צריכה ויצאתי מהבנק. "יששש" לחשתי. " גברת היילי אנדרסון" שמעתי מאחורי קולות. שיט. התחלתי לברוח מהר לתוך היער הסמוך, מלא סירנות נסעו בכביש שליד ופתאום 5 שוטרים עומדים מולי, הסתובבתי כדי לרוץ לכיוון הנגדי וגם שם עמדו 3 שוטרים הסתכלתי ימינה ושמאלה, אני מוקפת. "תרימי ידיים ותניחי את השק על הרצפה" הם אמרו וכיוונו את האקדחים שלהם לכיווני. "ואם לא?" שאלתי מתגרה בהם. שני שוטרים באו מאחורי תופסים אותי ומכניסים אותי לניידת. "גברת אנדרסון זה כבר עבר כל גבול! ממחר את עוברת לפנימייה היחידה שמסכימה לקבל אותך! ואם גם שם תעשי בעיות, זה ישר לכלא!!" השופטת אמרה לי והמשפט נגמר. השוטרים ליוו אותי לבית ונכנסתי. השוטרים דיברו עם ההורים שלי והם כלל לא הראו סימניי עצב בפניהם. 'לא אכפת להם ממני' זה מה שאמרתי לעצמי כל השנים. ועכשיו, ברגע זה, הוכחתי לעצמי ש

סדרת הבחורות שלהן אביגיל לביא אתם חושבים שאני ילדה בעייתית? טוב, אפשר להגיד, אבל אני לא רק כזאת. השנה עברתי די הרבה דברים, מבכי, לכאב, לאהבה, לבגידה, לאכזבה, ואז שוב אהבה? איבדתי הרבה דברים אבל בעיקר את עצמי, את עצמי בדרך שלי עם האוכל ואם הגוף שלי. האנשים שפגשתי השנה זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, הם היו העוגן שלי כשלא ידעתי בעצמי שאני זקוקה לו. הם תמיד ידעו מתי לחבק, לנשק ובעיקר לתמוך. ג׳ייסון ריברה~ היא אולי נראת מבחוץ נערה בעייתית אבל מבפנים היא שבירה כמו לקרוע דף, אך היא לא מראה את זה. הגעתי לישראל כדי להתגייס לצבא אבל לא חשבתי שאפגוש את הנערה שתשנה את החיים שלי מקצה לקצה. היא לא ידע לבקש עזרה, אבל אני הייתי שם בזמן לתת לה אותו בלי שתבקש. היא בנתה חומות סביבה ולא נתנה לשום דבר להיכנס אבל ידעתי בתוך תוכי, שהיא שבירה, למרות הכל. אבל היא הייתה שלי. היא הייתה הנערה המשוגעת שלי. טריגרים~ הפרעות אכילה

״את מעניינת אותי שירז בראון״ הוא אומר מלקק את שפתיו ומניח את ידיו על אגני ״את מבינה את זה?״. ״אתה סתם עוד לבן״ אני אומרת בביטחון ״זה יעבור לך״. האחיזה שלו בי מתהדקת כאיום ואני פולטת גניחה שגורמת לו לחשוף את שיניו הלבנות. *הסיפור השלישי שלי