"די...אני...אני רוצה לחזור הביתה בבקשה" מלמלתי מייבבת. "תפסיקי עם זה כבר!!" הוא צרח כמו חולה נפש והחזיק בכוח בשורש כף ידי, "את שלי אדל תביני את זה כבר, את לא הולכת לשום מקום. כדאי לך להתחיל להפנים את זה." הוא לחש לאוזני בטון תקיף. *חטיפה* *אונס* *אלימות* *תוכן מיני מפורט* *קללות* ***זה הספר הראשון שכתבתי ולכן הכתיבה בהתחלה יכולה להיות לא כל כך מקצועית, לאט לאט זה משתפר(:***

חמישה אחים ולא מדם. הדבר היחיד המשותף לנו הוא שאנחנו מגיעים מבתים הרוסים ואת כולנו אימץ איש אחד לביתו. שופט של בית דין גבוה לצדק. מהאליטה הישראלית. או לפחות, ככה הם קוראים לעצמם. אבל אף אחד לא יודע שהאנשים שאמורים להיות שומרי הסף של החוק, לא רק מפרים אותו אלא גם עושים פשעים נגד האנושות. בהתחלה היינו בטוחים שמצאנו סוף סוף בית חם אבל מהר מאוד גילנו שהגיהנום הוא מקום שנמצא בכדור הארץ והשם השני שלו זה בית משפחת גולדברג. אני הגעתי לכאן ראשון והבטחתי לעצמי שאגן על כל אחד מהאחים שלי. הם לא הדם שלי, הם הרבה יותר מזה. אזהרת טריגר: ספר זה מכיל הרבה טריגרים שלא אפרט בגלל ספויילרים אבל תיזהרו בקריאה שלו.

~גמור~ בלייק אלונסו- "שמור את חבריך קרובים ואת אויבך קרובים עוד יותר." אין לי חברים חוץ מאחים שלי אבל יש לי אויבים וזה בדיוק מה שעשיתי. התחתנתי עם הבת של הקאפו מהמאפיה האויבת, הצעתי לו כוח, כסף והוא לא חשב פעמיים לפני שחטף את ההצעה והפקיר את בתו. אני לא סומך עליו בשום צורה וברגע שהוא יחשוב לפנות נגדי הבת המתוקה שלו בהישג ידי. מלודי היא אישה עדינה ופחדנית, אני מתעב את התכונות האלה בה ומכך שהיא חושבת שכל פעם אני אהרוג אותה ללא סיבה. אני מנסה להיות עדין איתה אך זו משימה בלתי אפשרית. מלודי ריזו- רציתי להיות שימושית בעיני אבא שלי, התחתנתי עם גבר מהמאפיה האויבת כדי שיחזקו את המאפיה של אבא שלי וכדי שיהיה בינינו שלום, זו הייתה מחשבה תמימה. לא ידעתי שהגעתי למשפחה של חיות אדם, בעלי הוא אחד כזה. הכינוי של בלייק הוא חסר רגשות וברגע שהכרתי אותו הבנתי למה הוא מכונה ככה. בלייק גבר קר רוח, לא אכפתי ואכזרי. הוא הבטיח לי שיתן לי פרטיות והפר את ההבטחה הזאת לאחר כמה שעות, הוא עושה מה שבא לו ולא אכפת לו איך אגיב. עם כמה שהוא אכזרי הוא נמנע מלפגוע בגופי ונמנע מלהפחיד אותי למרות שרק להסתכל עליו מעלה בי פחד.

. "אני בסך הכל זונ-" אני לא מספיקה להשלים את המשפט והוא תופס במותניי ומושך אותי אליו. צעקת הפתעה נפלטת ממני ואני מחזיקה בכתפיו. "תפסיקי לקרוא לעצמך ככה." הוא פוקד. "אבל זה מה שאני!" "לעזאזל רהב!" הוא ממש צועק ואני מסיטה מבט ממנו, לא מסוגלת לפגוש את מבטו. "אני זונה," אני לוחשת את האמת, זאת שהוא מתכחש אליה, "ואתה... אתה שי נובן, אתה מנהיג. יש לך אחריות, חובה לעם הזה. איך אתה חושב שזה יצטייר אם ידעו שאתה עכשיו נמצא עם זונה? שנינו יודעים שאני לא ראויה לך. אז לא משנה מה הכוונות שלך לגבי, תשכח מהן."

"אם אתן לך אקדח דרוך, את תירי בי?" הוא שואל בקול אדיש. אני יודעת מה יקרה אם את לו תשובה חיובית. ראיתי מה קרה לאלה שהוא שאל לפניי. "ל-לא." אני לוחשת. "את משקרת." נכון. אבל גם אם הוא חושב כף הוא לא יהרוג אותי. החוק המעוות שלו של 'הקם להורגך...' מחייב אותו להיות מאויים ממני כדי להרוג אותי. "ומה אם אגיד לך שאת שאר החיים שלך את תעבירי תחת מרותי?" הוא שואל. "א-אצל האיטלקים ק-קוראים לראש 'קאפו', אז יחי הקאפ-פו החדש." ספר המכיל טריגרים בעיקר של אלימות

~גמור~ הסיפור לא מתאים לכל אחד מבחינת הטרופים🤍 ~ זאת השנה האחרונה של כיתת י׳ב חשבתי שהשנה הזאת תעבור אחרת רגוע יותר אבל הכל התהפך כאשר המחנך החדש שלי לכיתה ביקש שאעשה בייביסיטר לבנו הקטן לא חשבתי שהתאהב בו אבל זה מה שקרה. הייתי המחנך שלה והיא הייתה הבייביסיטר של הבן שלי אני חושב שהתמכרתי היית מכור אליה יותר מכל דבר אחר לא חשבתי שהתאהב בנערה הזאת אבל זה מה שקרה. טרופים פער גילים מורה ותלמידה אב יחידני אהבה אסורה

כל הזכויות של הספר הרגש שמורות ל-noa_books- ואין להעתיק אף פרט, בסיפור זה יש חלקים טריגרים (סמאט, אונס, אלימות במשפחה) וסיפור זה מתאים לנוער +13, סיפור זה מספר על ילדה בשם יולי בת ה16 שאף פעם לא סבלה את הלימודים, רועי שהיה שחקן כדורגל מוצלח ותלמיד מחונן הצטרף לבית הספר ושם כל סיפורנו מתחיל..

______________ ״לוקאס אני פשוט לא מצליחה להבין אותך! מה לעזאזל עשיתי לך רע?!" צרחתי עליו, התעצבנתי כלכך, ולא היה לי אכפת שהוא הבוס שלי. הוצאתי את כל התסכול שלי עליו. ״אתה פשוט אדם זבל!! יש לך עוד כלכך הרבה אנשים שיכולים לעשות את כל העבודות האלו, למה דווקא אני?! מי אתה חושב שאתה?״ עמדתי מול שולחנו, זועמת ואדומה מכעס. והוא רק יושב, יושב ובוהה בי. כאילו לכל מה שאמרתי לו, אין שום פאקינג ערך. לפתע הוא מגחך וסורק אותי מלמטה למעלה. ״את לא זוכרת אותי, קאטרין?״ ״מ-מה..?״ שאלתי מבולבלת. אם הייתי מכירה אדם מרושע כמוהו, כנראה שהייתי זוכרת אותו לכל החיים! הוא קם מכיסאו ובא לעברי, דוחף אותי לקיר שמאחוריי וסוגר אותי בין זרועתיו. ללא דרך לזוז. ״מ-מה אתה עושה?!״ שאלתי, חוששת מהצעד הבא שלו. ״קאטרין לי, את באמת לא זוכרת אותי?״ ובין רגע, כל הפלאשבקים שלנו עלו לי.. _____________________

סטלה בת 17 נתקלה במישהו זר במעודון ומתנשקת איתו. מה שהיא לא יודעת שהוא חייל של אבא שלה. אליאב בן 21 פגש אותה לראשונה במעודון ולא הפסיק להוציא אותה מראשו ברגע שפגש אותה שוב הוא ידע שהוא לא הולך לוותר עליה. מה יקרה שהם יפגשו שוב ויתאהבו? האם הם יוותרו או שילחמו על האהבה שלהם? זה הסיפור על סטלה ואליאב❤️