מוקפא❄️ בסיוטים הגדולים שלו הוא רואה את המפלצת. האיש שהיה גדול וחזק ממנו פעם, ברח ולא השאיר זמן לנקמה. סבסטיאן מורעב לשנאה, לדם. רואים את זה בעיניו המתעתעות, בגופו הרצחני. הוא הפך למפלצת שבסיוטים. הוא לא דמיין את הפגישה עם האישה הזו, לא חשב על שליחת ידו המלוכלכת אל הטוהר שלה - אבל עשה את זה. יש לה כל מה שאין לו. המשפחה המרשימה שלה, כזו שהוא לא קיבל. היכולת שלה לאהוב... היא הפכה לרגש היחידי שהוא מסוגל להרגיש. אן הקטנה יודעת כמה העולם אכזר. ילדים יכולים להיות רעים, לפעמים זה לא רק בסרטים. כל חייה היא רודפת אחרי מספרים, ולא כספים. המשפחה שלה מושלמת, עם הורים דואגים. אבל היא ריקה מבפנים, ומלאה מבחוץ. היא אוכלת בלילות, אחרי ימים של שקט ותסביכים. החיוכים האוהבים שהיא מפזרת מתעתעים. היא אשלייה, והיא יודעת שאהוב ליבה תפס אותה. הכל עניין של זמן והיא ידעה שיבוא היום שבו האיש האפל בסוף ילכוד אותה בטפריו. הספר של אן וסבסטיאן הוא הספר השני בסדרת ׳המשחקים שלנו׳. מומלץ לקרוא את הספר הראשון לפני, אבל אפשר לקרוא כספר יחיד. טריגרים: • הפרעות אכילה • תיאורי אלימות קשים • ארוטיקה • נרמול אלכוהול וסגריות

״מה-ה אתה רוצה ממני?״ אמרתי בגמגום ובשפתיים רועדות. הוא רוצה להרוג אותי? לקחת אותי איתו ולעשות בי כרצונו? מה הולך לקרות? ״תרגעי״ הוא אמר ותפס בכתפיי בחוזקה, ״א-אני״ ניסיתי להגיד אך הוא עצר אותי ״אני אוציא אותך מפה אוקיי?״ הוא אמר ועיניו שידרו לי כנות וביטחון. לא ידעתי אם אפשר לסמוך עליו אך בכל זאת מצאתי את עצמי מהנהנת. אליסון היא נערה שיש לה הכל. היופי שלה עוצר נשימה וכולם בבית הספר רוצים להיות בחברתה. יום אחד בעקבות קריאה על התקפה שקיבל הדוד שלה היא מוצאת את עצמה עוקבת אחריו לבית הסוהר. המקום שבו היא פגשה אותו. המקום שבו חייה ישתנו לחלוטין. --גמור-- ספר המשך על אוולין וסמואל - My Sky.

לא טובה בהקדמות. תיכנסו ותבינו☺️☺️ אזהרה- יש פירוט יחסי מין. מערכת יחסים של דאדי וליטלגירל. תמימים אנחנו לא. אז לא אשים הגבלת גיל אז תהנו☺️ -הסיפור גמור-

היא הייתה האובססיה הכי גדולה שלו. הבחורה שלו. ילדת השטיח שלו. שלו. והוא לא אהב לחלוק. אלאדין

"קים," ניסיתי לתפוס בידה אך היא הצליחה להתחמק רגע לפני. "לעזאזל, קים. פאקינג תעצרי!" המזל שלי היה שהצעדים שלי היו גדולים ומהירים יותר. הצלחתי לתפוס במותניה ולסובב אותה אליי. היא הביטה בי בעיניים ירוקות וסוערות. "מה?!" היא צעקה ודחפה את ידיי ממנה. "מה אתה פאקינג רוצה ממני?!" היא צעקה והעבירה את ידה בשערה השחור שגלש על גבה. "מה?! מה לעזאזל אתה רוצה ממני, ג'יימס?" היא שאלה והתקרבה אליי. "לא אמור לעניין אותך עם מי אני יוצאת, מה אני עושה, איך אני חיה את החיים שלי. פאק אתה לא -" היא עצרה ולקחה נשימה עמוקה, בעודה מרסנת את הדמעות שהחלו לבצבץ בעיניה. "אתה לא תתערב בחיי." - להיות העוזר האישי של מנכ״ל חברת בידור מצליחה, זה לא בהכרח הכי קל. לא כשהוא לפעמים חמום מוח, לא כשהמזכירה האישית שלו היא אשתו, לא כשיש לו ילד בן שנה והוא בקושי ישן בלילות, והכי חשוב: לא כשיש לאשתו חברה טובה, פאקינג שווה מכף רגל ועד ראש, כשהיא משגעת אותו ועוד יותר, משגעת אותי. קוראים לי ג'יימס קָלַפִּינוֹ, וזה הסיפור שלי. ... ספר שני לזיכרון ילדות מומלץ לקרוא קודם את הספר הראשון, בשביל להבין את העלילה- מכיל ספויילרים לספר הקודם לא ממליצה לקרוא ההפך טריגרים: תכנים מיניים, תאונת דרכים

אנה אוברי- היא נערה יהודייה ישראלית שנחטפה לאיטליה, גרה במשך שלוש שנים אצל שתי זקנים שמטפלים בה. היא לא זוכרת כלום מחייה הקודמים, הזיכרון שלה הוא כמו פאזל שחסר בו חלקים. אנה חוגגת את יום הולדתה ה18 אבל גבר זר ומסתורי מגיע ומפריע לחגיגה פאולו רוסו- הוא גבר איטלקי בן 34, אדם מסוכן ששמו הולך לפניו בכל מקום. הוא נחוש לקבל את מה ששלו, ושום דבר לא יעמוד בדרכו

ליילה תומפסון, בחורה שקטה ורגועה. בעלת שיער שטני ועיניים כחולות כים. בת 24, ובדיוק אמורה להתחיל עבודה חדשה בפעם הראשונה בחברה גדולה. לא, זו לא עבודת חלומותיה, אבל היא צריכה לכלכל את עצמה וזו העבודה היחידה שהתקבלה אליה. מזכירה, מזכירת המנכ״ל. ליילה עוד מצעירותה תמיד חלמה להצליח בחיים. אולם הדרך לשם השתבשה לה. בחור אחד, קאי די-ליאון, שלמד בכיתתה שבע שנים קודם לכן, בגיל 16-17. הוא הצליח לגרום לה בפעם הראשונה להרים את עיניה הכחולות מהספרים, ולרגע, לרגע לא לחשוב על לימודים. הוא היה הכל בשבילה. היא אהבה אותו. אך חבורתם נקטעה ברגע אחד. תאונה קטלנית. קאי נפצע ואיבד את זכרונו ואת כל מה שקשור אליה. באותה נשימה עזב עם הוריו לאיטליה, שם נולדו הוריו, משאיר את ליילה מאחור. העזיבה של קאי הייתה קשה מנשוא. ליילה סיימה את הלימודים בציונים מדורדרים, וכמובן שלא התקבלה לאן שרצתה. היא לא זכתה לראותו שוב. כך קאי נשאר בגדר זיכרון. זיכרון ילדות. -- טריגר: תוכן מיני, לא מפורט יותר מדי, אך קיים ועוד טריגרים נוספים

1# - בlove **הסתיים** פבלו ונטורה, ראש המאפיה האיטלקית. גרושתו כמו קוץ, ילדו כמו פרח. הוא גבר החלומות, חלום רטוב של כל אישה. החיים שלו מסובכים מידי בשביל להכיל בתוכם אישה עוצמתית כמו קטרינה, אבל הוא חייב להציל את העסק שלו מפניה. בלילה אחד חייו ישתנו, והוא יתקל בחייזרית קטנה ולוחמנית, בתא של חשפנית. קטרינה באקר, לוחמת עצמאית, חוצפנית ולפעמים קצת פתיינית. יש לה עבר קשוח עם המאפיה האיטלקית, ומאז שהיא ילדה קטנה, ליבה שחור ומלא נקמה. חייה רווי הדם מובילים אותה לזרועותיו, גם אם מסתתרת שם אי הבנה. השניים יעברו רכבת חיים ארוכה ומטלטלת, סוחפת ומענה. פבלו ילחם ויחזר אחרי קטרינה, עד שהמניע שלה יחשף, והכל יתפוצץ. קטע מהספר: ׳ידעתי שזה אסור, שכל רגש שיש לי כלפיו לא אמור להיות. אחרי כל מה שהוא עשה לי אני אמורה לשנוא אותו, לרצות לשרוף אותו. אבל אני לא מרגישה ככה כשהוא חוטף אותי מהמועדון בקנאה ורכושנות שלא הכרתי. הוא לוקח אותי מול כולם, שם זין ונעלם בחשכה כשאני זרוקה על כתפו. בטני משתוללת מהצורך אליו. אני רק רוצה לגעת בו, לקלף ממנו את החליפה המושלמת שלו... והפעם אני מוכנה לשאת בהשלכות.׳ טריגרים: • אלימות (תיאורים קשים) • פגיעה עצמית • מוות • קטעים מיניים • סמאט מפורט

הוא התקדם באיטיות "מה אמרת הרגע?" קולו נהפך מאיים כמו הוא עצמו. "אמרתי, לך לעזאזל" אמרתי ביתר ביטחון כי רגע אחרי זה הייתי צמודה לקיר. חזהו מוצמד לשלי וידיו על מותניי. הרגשתי את נשימתו הולכת איטית וכבדה על שפתיי כמו שתמיד קורה כשהוא עצבני. הוא הביט עמוק בעיניי ואני רק בוהה בשפתיו, מתאפקת לא להניח אותן על שלי באגרסיביות. "אני שונא כשרק את יכולה להרשות לעצמך לדבר אליי ככה כשכולם מפחדים אפילו להגיד את שמי" לחש באוזני, גורם לצמרמורת לעבור בגופי. זה נכון, רק אני מרשה לעצמי לדבר אליו ככה כי אני יודעת שלא יפגע בי. "אנחנו לא זוג, תעזוב אותי בשקט" אמרתי, מנסה להשאר בתדמית של הקשוחה. שניה אחרי זה הוא שיתק אותי בעזרת שפתיו. "אם אני אחליט שאנחנו זוג, אנחנו זוג" ניתק את שפתיו משלי במהירות אחרי שהתחלתי לנשק חזרה. מרקו קארטר, ראש המאפיה המסוכנת ביותר בעולם התחתון ובארץ. אין לו רגשות. ולא היה לו שום דבר מעבר לסטוצים. האם גם הוא יכול להתאהב? ***מכיל תכנים מיניים***

מליסיה היחידה שראתה אותי כשלא היה לי דבר. נכנסת מתחת לעור. ממכרת. ועכשיו לה אין כלום ולי יש הכול. והיא עדיין המורדת שהיא, עושה צרות במשמרת שלי.