הסיפור של קמילה ולוקאס. קמילה: נולדתי קמילה. ללא שם משפחה. היינו רק אני ואחי אמיליו. לקחו אותו ממני. לקחו את אחי היקר והוא לא יחזור לעולם. כשבאתי לנקום את מותו, פגשתי במלאך השומר שלי. סמואל מנצ׳יני, ראש ארגון המאפיה האיטלקית. הוא לקח אותי לביתו וגידל אותי תחת חסותו. קיבלתי שם משפחה. קמילה מנצ׳יני. אני נאמנה לשם המשפחה ולאנשים. משפחת מנצ׳יני. בהם לוקאס מנצ׳יני, בנו של סמואל. והחבר הכי טוב שלי. לוקאס: היא הגיעה כשרק הייתה בת שלוש עשרה וכבר אז כבשה את ליבי. במשך שנים היא החשיבה אותי לחבר טוב ואח. אבל נמאס לי מהמצב הזה. היא האישה היחידה שאני רוצה במשך יותר מחמש שנים. אני רוצה אותה, צריך אותה ומשתוקק לה. אז כשמלאו לי שמונה עשרה שנים הגעתי להחלטה ששינתה הכל. לעמוד מול אבי שמגונן עליה בכל גופו, להסתכל לו בפרצוף ולהגיד לו את מה שחיכיתי אליו במשך יותר מידי זמן. היא תהייה שלי. אני מזמינה אתכם לקרוא את הספר של קמילה ולוקאס קריאה מהנה❤️תותי אזהרת טריגר!! (אונס, לא בין הדמויות הראשיות)

בחיים שלי לא חשבתי שעוד ישיבה רגילה של שישי בבית שלנו תשנה הכל

שלוש דפיקות נשמעו על הדלת התחלתי לרעוד,אני יודעת מה בא אחרי זה אני מרגישה כאילו אני עומדת למות וזה אולי מה שיקרה הלואי שזה מה שיקרה

~גמור~

"מה אתם רוצים ממני?" "שתפרצי לחשבון בנק שנגיד לך ותמשכי משם כסף." "ולמה נראה לכם שאני יכולה לעשות את זה?" עניתי. הם הסתכלו אחד על השני ולוגן סימן משהו לליאו. הוא ניגש לדלת השלישית בחדר והוציא משם את התיק שלי. "אל תיגע בזה!" אמרתי והתקרבתי אליו, לוגן חסם לי את הדרך. ליאו פתח את התיק ורוקן אותו על המיטה, כל הספרים נפלו ממנו יחד עם הכסף שהשארתי לי לשלם שכירות והמכשיר פריצות שלי. "כמו שגנבת את הכסף הזה." "אני יודעת לגנוב רק מכספומטים." שיקרתי. "שלושתנו יודעים שזה שקר, ארנבונת." "יש לכם טעות בזיהוי, אני לא מבינה כלום במחשבים." "עוד שקר." אמר לוגן. "מעניין מה יקרה אם שמועה כזאת תופץ במכללה, שאת גנבת ושקרנית." "אתה לא תעז." עניתי. חיוך מסוכן התפשט על פניו, חיוך מסוכן שהראה לי שאין גבול לדברים שהגבר הזה מסוגל. "את לא תאמיני אלו דברים אני אעז לעשות אם לא תעשי את מה שאני מבקש, ארנבונת." "אל. תקרא. לי. ככה." אמרתי בשיניים חשוקות.

~גמור~ בלייק אלונסו- "שמור את חבריך קרובים ואת אויבך קרובים עוד יותר." אין לי חברים חוץ מאחים שלי אבל יש לי אויבים וזה בדיוק מה שעשיתי. התחתנתי עם הבת של הקאפו מהמאפיה האויבת, הצעתי לו כוח, כסף והוא לא חשב פעמיים לפני שחטף את ההצעה והפקיר את בתו. אני לא סומך עליו בשום צורה וברגע שהוא יחשוב לפנות נגדי הבת המתוקה שלו בהישג ידי. מלודי היא אישה עדינה ופחדנית, אני מתעב את התכונות האלה בה ומכך שהיא חושבת שכל פעם אני אהרוג אותה ללא סיבה. אני מנסה להיות עדין איתה אך זו משימה בלתי אפשרית. מלודי ריזו- רציתי להיות שימושית בעיני אבא שלי, התחתנתי עם גבר מהמאפיה האויבת כדי שיחזקו את המאפיה של אבא שלי וכדי שיהיה בינינו שלום, זו הייתה מחשבה תמימה. לא ידעתי שהגעתי למשפחה של חיות אדם, בעלי הוא אחד כזה. הכינוי של בלייק הוא חסר רגשות וברגע שהכרתי אותו הבנתי למה הוא מכונה ככה. בלייק גבר קר רוח, לא אכפתי ואכזרי. הוא הבטיח לי שיתן לי פרטיות והפר את ההבטחה הזאת לאחר כמה שעות, הוא עושה מה שבא לו ולא אכפת לו איך אגיב. עם כמה שהוא אכזרי הוא נמנע מלפגוע בגופי ונמנע מלהפחיד אותי למרות שרק להסתכל עליו מעלה בי פחד.

"די...אני...אני רוצה לחזור הביתה בבקשה" מלמלתי מייבבת. "תפסיקי עם זה כבר!!" הוא צרח כמו חולה נפש והחזיק בכוח בשורש כף ידי, "את שלי אדל תביני את זה כבר, את לא הולכת לשום מקום. כדאי לך להתחיל להפנים את זה." הוא לחש לאוזני בטון תקיף. *חטיפה* *אונס* *אלימות* *תוכן מיני מפורט* *קללות* ***זה הספר הראשון שכתבתי ולכן הכתיבה בהתחלה יכולה להיות לא כל כך מקצועית, לאט לאט זה משתפר(:***

קים היא נערה צעירה בת 17 שמתגוררת עם אביה בקליפורניה. אמא שלה מתה כשהיא הייתה בת 10. לילה אחד פגשה קים בנער בן 18 בשם ליאם, היא לא ידעה שמאז החיים שלה הולכים להשתנות, ולא לטובה. (גמור) -מכיל תכנים- *מיניים* *קללות* *אונס* *תכנים אלימים* *האחריות על הקורא בלבד* *זכויות יוצרים שמורות לי*

#1 In 31 (!!) Stories Category: Drama, Story, War, Crime, Life, Secret, Blood, Boss, Trust, Faith, Strong, Revenge, Hate, Bestfriends, Lovestory, Memories, Control, Criminal, Change, Past, Family, Home, Dance, Power, Betrayal, Action. + מקום ראשון בקטגוריית ״בגידה״, "דם״, ״נאמנות", ״ישראל״, ו- ״דרמה״(!!!) (בעברית). (At Leats 6-8 categories at the same time, every time). #2 In Mafia Stories Category. #3 In Romance Stories Category. אלה אלון מיאמי הייתה אמורה להיות מקום המפלט שלי. קיבלתי את ההצעה לבריחה, כי ידעתי שהיא זמנית. עברתי שירות צבאי מלא, ולא סיימתי מלאת חוויות כמו שכולם הבטיחו לי לפני שהתגייסתי. סיימתי עם לילות שחורים, לילות שבהם אני מתעוררת כל לילה מסיוט אחר, רואה בעייני רוחי את החברים שלי שאינם עוד. פעולה צבאית אחת שהסתבכה, גרמה לכל העולם שלי להתמוטט. איבדתי את עצמי, ואת שמחת החיים שהייתה לי לפני. אז עזבתי, נסעתי רחוק כדי למצוא בחזרה את החיים שלי, בלי ידיעה ברורה של מה אני מחפשת, או לכמה זמן אשאר. לא חשבתי שהוא ישנה לי את החיים, ואת כל ההחלטות. כשפגשתי אותו, חשבתי שאשמת הניצול מוכיחה את עצמה, ושהעונש שלי על זה שנשארתי בחיים, הגיע. לא ידעתי כמה חזק הוא יתפוס את הלב שלי. מריאנו איברה יהיה הסוף שלי, לטוב או לרע. ועכשיו, אני לא יודעת אם הגבר הזה הוא הסיוט שלי, או כנגד כל ההגיון - השלווה שלי.