Veronika Koroleva Petrovna-Moscow's untouchable queen. The wealthiest, most powerful woman in Russia. A name that drips with arrogance, feared as much as it is revered. With a single glance, she ensnares. A presence so sharp it cuts. To her, people are nothing but pawns-disposable, forgettable, irrelevant. Trust is a currency too expensive to waste. Loneliness is not a curse; it is a necessity. No parents, no attachments, no weaknesses. Begging? Pleading? Nyet. That is beneath her. Luciana "La Reina" Monteserra-Madrid's deadliest shadow. A queen of ruin and carnage, cloaked in elegance. Cold. Calculating. Lacking even the pretense of empathy. She does not ask. She takes. What she touches, she owns. What she claims, she keeps. No one defies her. No one escapes her grasp. But Veronika? Veronika was the exception. The one thing she could never own.

אז יש את יובל, יובל הוא נער בן 17 שרק עבר לנו יורק, והוא מתחיל ללמוד בבית ספר חדש, רק מה שהוא לא יודע.. שהוא הולך לפגוש שם את אהבת חייו, יש ליובל 4 אחים, יש לו אחות תאומה, ואח אחד גדול, ושני אחים קטנים, לתאומה של יובל קוראים אמלי, לאחיו הגדול קוראים רוי, לאחותו הקטנה קוראים לורי, ולאחיה התאום של לורי קוראים איתן, איתן ולורי בני 4 וחצי, ולאחיו הגדול של יובל קוראים נועם ונועם בן 21, בסך הכל משפחה מאושרת הורים אוהבים, אבל לא כמו המשפחה של מייקל... מייקל חיי בנו יורק מאז שהוא קטן, כולם שם מכירים אותו לפחות מי שגר באזור שלו, ולא כמו ליובל.. ההורים שלו לא ככ שמחים ומאושרים ממנו... טוב... ההורים שלו תמיד רצו בת. אבל. שגילו שיש להם בן.. חיוכם ירד מיד. אבל אחרי שנתיים בחייו של מייקל, נולדה לו אחות.. לאחותו קוראים סוזי, והיא המלכה של הבית.. יותר אוהבים אותה מאשר את מייקל, מייקל עכשיו בן 18 ומייקל גילה על עצמו עוד מאז שהוא קטן, שהוא גיי, ההורים שלו תמכו בו אבל לא יותר מידי, כי בכל זאת סוסי ביתם המעודפת. ואחותו סוזי בת 16, אני ממש מקווה שתוהבו את הספרר, הספר לא מיועד להומופובים!! יכול להיות שזה יהיה 16+

ריידר- ההתעללות שאני סופג על גבי שנים בלתי נסבלת, נשאר לי לסבול את יב' כדי שגלגל הסבל יעצור. אבל כשמגיע התלמיד החדש שנראה קטלני אני יודע שאלו בשורות רעות והן מוכחות כשהתלמידים שמתעללים בי נמצאים מתים אחד אחרי השני. השם שלו זה קיל ובדיוק כפי שאני חושד, הוא הורג אותם. אך לא רק אותם, הוא הורג אותי בגלל שהוא חושף את הסוד שלי. קיל- משעמם להיות הבן של הקאפו, עוד יותר משעמם להיות האוכף שלו. אני לא מצליח להשיג ריגוש משום דבר עד שחשבתי שזה יהיה מצחיק להעביר כמה ימים בתיכון עם תלמידים פשוטים. אבל לא ציפיתי שכל תשומת הלב שלי תהיה עליו, על הילד המזדיין שכל מילה מהפה שלו היא סליחה. בשבילו נשארתי בתיכון, נפלתי חזק, נהייתי מכור אליו עד כדי כך שלא שמתי לב למשהו אחד. לזה שהוא נעלם. הבן של הקאפו, האוכף חסר הרחמים, קיל. מגיע לתיכון לכמה ימים שם הוא פוגש את ריידר, פוגש זו מילה חלשה. הוא מתעב את ריידר, אוהב אותו, רוצה להרוג אותו. הוא לא ציפה שיהיו לו רגשות לזכר אחר. אבל איזה רגש ינצח? אהבה האכזרית או השנאה המתוקה? ריידר הוא נער רגיל, הוא לא תכנן שהאוכף האכזרי יכנס לחיים שלו, ריידר תמים ועובר התעללות אבל זה נקטע. ברגע שריידר מגלה למה זה נקטע הוא יודע שהוא צריך לנוס על חייו.

ברחובות האכזריים של רוסיה, קול יודע דבר אחד - מי שנכנס לעולם הכנופיות, לא יוצא ממנו בחיים. כשהוא מתחיל לחפש דרך לברוח, הוא מושך את תשומת הלב של האדם הכי מסוכן בעיר. ואליוט זה לא מסוג האנשים שמוותרים. [מפרק 10 הפרקים ארוכים] #1bl-9.6.2026 #1אהבתבנים-11.6.2026