יסמין פרח, בת 18, תלמידה ממוצעת. צינית. ששונאת שאומרים לה מה לעשות. היא בטוחה שהשנה האחרונה שלה בתיכון תהיה משעממת כמו כל שנה. אבל כשמורה חדש למתמטיקה מגיע לתיכון, כולם מתאהבים בו בשנייה. חוץ מיסמין. היא לגמרי שונאת אותו... בעיקר את עצם העובדה שאין לה סיכוי לגשת לבגרות. בלעדיו. #1 ספרות לנערות

"מייגן חכי! זה לא מה שאת חושבת!" הוא צעק ואחז בזרועיי גורם לי לעצור. "אז מה זה היה?! סתם התערבות מטופשת זה מה שהייתי בשבילך?! אני סיפרתי לך דברים שלא סיפרתי לאיש וכל הזמן הזה זו הייתה התערבות מטופשת?!!" הוצאתי את כל מה שעל ליבי. "לא! את היית יותר! את כל כך הרבה-" קטעתי אותו. "משהו מזה היה אמיתי?!" שאלתי כבר בפחות כעס והתאמצתי להסתיר את הדמעות, "הרגשות שלי כלפייך הם אמיתיים!" "ואני אמורה להאמין לזה?!" הוא שתק ואני ברחתי משם מניחה לדמעות לזלוג מעיניי, פעם ראשונה שאני נותנת לעצמי לבכות והכל בגלל התערבות מטופשת! תכירו את מייגן מילר נערה רגילה לגמרי עד ששון הייל קפטן נבחרת הפוטבול והנער הכי מקובל בבית ספר מחליט לדבר איתה. קרדיט על הכריכה ל-lili20083 המוכשרת!!! הסיפור יכלול כמה נקודות מבט. תודה גם ל-yamit460 שעוזרת לי לכתוב את הסיפור.

הספר הראשון בסדרה 'הבנות שלהם'💗 מהרגע הראשון שראיתי אותה, שהיא נכנסה למועדון שלי ועיניה פגשו את עיניי, ידעתי שהיא האישה הכי יפה שראיתי. היא החברה הכי טובה של אחותי, לא הייתי אמור להתאהב בה. לא הייתי צריך להסיע אותה לבית יתומים. לא הייתי צריך להגיע לבית יתומים בשביל לשאול אותה על אבא שלה. לא הייתי צריך לקרוא לה 'ילדה שלי', למרות שהיא באמת ילדה והיא באמת שלי. אבל עשיתי את זה. טעות אחרי טעות עשיתי את כל מה שהיה אסור עליי לעשות. אבל זין על זה, אלו הטעויות הכי טובות שעשיתי בכל החיים שלי. ✈︎ סיפורם הלוהט של רוז ודומיניק - קראו וגלו🔥🤍 ⚠️ - סמאט, אלימות, סמים, אלכוהול, אונס והטרדות מיניות.

תגיד אתה לא חושב על לחלוק את הזונה שלך" החייל הבוגד שלנו שמכר אותנו למאפיה היפנית העיר להגיד כשהוא מביט על ניקה כאילו מפשיט אותה במבטה "בן זונה!" צעקתי ובאתי להכות את פרצופו אך היא הזיזה אותי אחורה, בשבועיים האחרונים היא פיתחה שרירים, אמר לימד אותה אגרוף תאילנדי והתחמקויות מהאחיזות. היא חזקה הרבה יותר וכשהיא מתעצבנת היא מסוגלת להוריד לי ראש. היא נעמדה מולו ונשמה עמוק, היא עצמה את עיניה ושפתחה אותן להבות ניצתו בעינייה "בן זונה!" היא צעקה ושלחה אגרוף אל אפיו, פגע בול. היא המשיכה ובעטה בכיסא שעליו הוא קשור, "תקרא לי זונה שוב פעם, נו" היא נעמדה מולו והפילה את הכיסא יחד איתו, היא לקחה את האולר והתכופפה כך שפניה מול פניו "זונה תקרא לאימא שלך" היא אמרה ושיספה לו את הגרון. היא הסתובבה אליי ונישקה אותי נשיקות קטנות. הצמדתי אותה אל הקיר ואחזתי במותנייה, היא כרכה את רגליה סביבי והעמיקה נשיקה אחת לאגרסיבית. "את עוד תהרגי אותי" ~~~ מומלץ ל14+ מכיל: אונס מין מפורט ולא מפורט התעללות הרעבה עצמית פגיעה עצמית הספר לא גמור כל הזכויות שמורות לי. אין קשר בין הכתוב למציאות. - #רומן אירוטי-1 נכון לתאריך 15 ביוני #טרגי- 1 נכון לתאריך 15 ביוני #פערגילאים-2 נכון לתאריך 16 ביוני #רומן אירוטי-1 נכון לתאריך 27 ביוני #טרגי-1 נכון לתאריך 27 בי

לס הייל בת העשירים,רק רוצה לצאת מהשאיפות שסבא שלה רוצה בשבילה ולחיות כמו בן אדם נורמלי. טאי ג'קסון בן העניים יתום מאב ואמו חולה,מה קורה שאחיו דניאל נכנס לחובות והוא צריך למצוא את הכסף בשביל להציל אותו ותוך כדי לשלם על הטיפולים של אמו. מפגש מקרי לחלוטין מפגיש בין בת העשירים לבין בן העניים,מעניין מה יקרה אחר כך. "מה את רוצה?" "חיים נורמלים,ואתה?" "אני ממש רוצה לנשק אותך" קרדיט ענקי על התמונה המדהימה ל-micaelle456 ממש תודה!!

*ספר גמור* יוצא בהוצאת סקרלט רפאל לא העזתי לחשוב על חתונה. על להתחייב למישהי. כשראיתי אותה בפעם הראשונה לא הצלחתי להוציא אותה מראשי. היא נועזת, לוחמת, חצופה. כל מה שהייתי צריך להתרחק ממנו כדי לשמור על השם והמקום שעבדתי קשה בשבילו. היא באה עם מטען, מטען שלא ציפיתי שמישהי כמוה סוחבת. המשיכה להפתיע אותי מפעם לפעם ולפני שהבנתי את זה התאהבתי בה. הייתי מוכן למות למענה. לסכן את חיי למענה. אחרי מלחמה עם הפחד שלי לשמור עליה טהורה ולא לפגוע בה היא סוף סוף שלי. אורורה כשהייתי קטנה לא הפסיקו לספר לי על השטן. רפאל מנצ'יני. כשראיתי אותו הוא שידר את כל מה שלא הייתי צריכה. אימה, דומיננטיות, חוזק. לא יכולתי להתרחק ממנו, רציתי אותו. רציתי לגלות למה הוא מסוגל. כל פעם שהביט בי ליבי האיץ אבל הוא לא רצה להתחתן איתי. דחה את הרגע הזה כמה שהוא יכול עד שחיי היו בסכנה. עשה אותי שלו ואני נפלתי בשבילו. הקרבתי את חיי למענו אך בסוף זה היה הפוך. הוא עשה הכל בשבילי.

*ספר גמור* איזבלה: ״הוא מכר אותי?״ שאלתי אבל הבן זונה חסר רגשות לא ענה דבר. שנאתי את משפחת מנצ׳יני אבל שנאתי את לוקאס ודייגו יותר. דייגו היה הבן אדם ששבר את ליבי ולוקאס היה הבן אדם שציפיתי שיתקן אותו אבל שבר אותו יותר. אחרי שאבי מכר אותי אליהם, אליו, לא הייתה לי אפשרות אחרת אלא לנסות לראות את הלב שאין לו. הוא חסר רגשות. לא מדבר, לא מפרט, ובעיקר לא מביע חיבה. הייתי הצעצוע שלו אבל אז החלטתי שזהו, אם הוא לא רוצה להיפתח אז אני לא אפתח. אני מפחדת ממנו אבל לא מראה לו, אני לא אראה לו, לא עוד. ״אתה חתיכת בן זונה חסר רגשות איך יכולת לעשות את זה?!״ צעקתי, אין תגובה. לוקאס: היא רצתה שאני אתן את ליבה, גם אני רציתי אבל לא יכולתי. אחרי מה שעברתי, אני לא נפתח, לא עוד. אח שלי הבן זונה שבר אותה ורציתי לתקן ולעזור לה אבל אני בן זונה חסר רגשות. היא ניסתה לעזור לי להיפתח, היא רצתה שיקרה בינינו משהו, אבל אני לא. אחרי הרבה נסיונות כושלים שלה לעזור לי היא נסגרה גם כן, היה לי קשה בלי הדיבור שלה איתי, בלי לנסות לדבר איתי. מכרו אותה ואני הייתי הבן זונה שקיבל אותה. ״זה בזבוז זמן. תפסיקי לנסות.״ אמרתי והיא רק עמדה עם דמעות בעיניה. היא התקרבה אליי וסטרה לי, הגיע לי. איזבלה סיפרה לי הכל עליה, כל חלק וחלק ממנה ומה אני סיפרת? כלום ושום דבר.