פאנפיק המשך לit's all because of me - אחרי שהרמיוני התאבדה שלושת ילדיה שבורים, כל אחד מבטא את זה בדרך אחרת, אבל הם שבורים. דראקו (וויזלי) בורח לאלכוהול. ג'יני סובלת מהתקפי חרדה בכל פעם שהיא יוצאת מחדרה. רון סובל מסיוטים עקב מציאת גופתה של אימו. במקביל, דראקו (פוטר- הוא לקח את השם של הארי אם אתם לא זוכרים) מגיע למקום שהוא חושב שהוא העולם הבא, או גן עדן, או גיהנום, או מה שבאמצע- הוא לא בטוח, אבל הוא יודע שהוא מת, והוא יודע שלשם מגיע מי שמת, והוא נחוש בדעתו למצוא את אהבת חייו (גם אם שניהם כבר לא חיים) ואת המשפחה שלו. - רוצים לדעת איך אני אתעלל בהם הפעם? תקראו! - אין לי מה לכתוב פה 😌 - מקווה שתהנו :)

"ההצעה שלי היא כזו, אני אלמד אותך שיקויים אם אתה תלמד אותי איך להתנגד לקללת האימפריוס." הוא הביט בהארי במבט אפור מחושב, פניו של הסלית'ריני לא חשפו דבר. דראקו מבקש מהארי שיעזור לו לנצח את קללת האימפריוס בשנה הרביעית. השיעורים הופכים למשהו שאיש לא ציפה לו. סיפור של גאולה וסליחה. הסיפור מתרחש בין השנים 1994-2002. **הפאנפיק מתורגם, נכתב על ידי Oakstone730 ונמצא באתר A3O תחת השם Twist of Fate**

*גמור ובעריכה* - בני משפחת וויזלי מתים בזה אחר זה בגלל גורם לא ידוע, זה התחיל שנתיים אחרי שדראקו והארי התחתנו, האם זה יכול להיות קשור, באיזושהי צורה, לזה? - ״אנחנו יושבים בחדר ההמתנה של בית החולים, מולי בוכה, ארתור מנסה לנחם אותה, אבל אפשר לראות שגם הוא מתאמץ לא להתפרק בעצמו, לא להישבר. הרמיוני מנסה להיות חזקה בשביל כולנו, בשביל מולי, ארתור ואני. הארי הוא כל מה שנשאר לנו, ועכשיו גם הוא... אני לא יודע איך נוכל לתפקד אם גם הוא.. אני אפילו לא יכול להביא את עצמי להגיד את זה. אני פשוט לא יכול. ״ - מכיל קצת קטעים מיניים, אבל יש אזהרות לפני - זה הפאנפיק הראשון שלי, תהיו נחמדים

[הושלם] "אם תקרא את המכתב הזה תדע שצריך הרבה אומץ בשביל להראות את החלומות שלך לאדם אחר. לא רק שאני אראה לך אותם, אני אגיד לך שאתה כבר נמצא בכולם." מתוך פרק 46

״את נראית ממש יפה הערב״ הוא החמיא לה ״תתרחק ג׳יימס״ היא אמרה לו בקרירות ״אני לא שוכחת מהר״ ״אני אמשיך לחכות לך״ הוא קרא בזמן שהיא התרחקה עם חברים שלה. החיים שאחרי החיים. המלחמה נגמרה. וולדמורט מת. 18 שנים עברו. הסיפור מתמקד יותר על החיים של ג'יימס סיריוס פוטר ועל מאליה וג׳ספר ווד (הילדים של אוליבר ווד) וחבריהם:) פאנפיק שכתבתי מקווה שתאהבו **הפרק הראשון כתוב בצורה שונה משאר הפרקים כי כתבתי אותו מזמן, אז תתעלמו מהכתיבה הנוראית ואל תשפטו לפי הפרקים הראשונים❤️

הכל התחיל עם שרשרת. כאשר היה בן חמש, דראקו מאלפוי התחבר עם ילדה מוגלגית אחת שאותה פגש. בדיוק באותו הזמן, הרמיוני גריינג'ר התחברה עם ילד אחד מעולם הקסם שאותו פגשה. שנים לאחר מכן, שניהם נפגשים שוב לא במודע. איך הם ייזכרו אחד בשניה כשמוחם מלא בשנאה?

*הפאנפיק גמור* (איזה כיף לרשום את זה!) כל התלמידים שפספסו את שנת הלימודים השביעית מוזמנים להשלים אותה בשנה נוספת. מה קורה כשהרמיוני ודראקו נאלצים לעבור את השנה ביחד ? קריאה מהנה♥️

(הסיפור הושלם) פרד מתחיל בטעות שמועות שהוא בזוגיות עם הרמיוני, ומעודד אותם לצחוק. אבל מתברר שהיא זועמת על מה שהוא עשה.עכשיו שניהם נלחמים להביך ולהרגיז אחד את השני ... אבל הם גם נלחמים ברגשותיהם לכל אחד מהם אחר. הפאניק הזה במקור מהאתר fanfiction נכתב על ידי CrazyGirl47 ותורגם על ידי בלוגרית מתפוז

"אתה יודע מה אני חושב?" הארי רכן מעבר לשולחן. "אני חושב שאתה מפחד. אתה לא לוקח סיכונים כמו הגריפינדורים." הוא לעג. "בבקשה, הגריפינדורים רק עושים את עצמם, הם פחדנים מבפנים." הארי חייך, מתיישב חזרה במושבו. "לא אני." "הוכח זאת." הארי קם והסתובב סביב השולחן. הוא רכן מעל דראקו, יד אחת על כיסאו והשנייה על השולחן. פניהם היו במרחק סנטימטר בלבד, כל כך קרובים שדראקו יכל לראות כתמי חום בעיני האזמרגד שלו. "אני לא רואה שום אומץ." התגרה דראקו. ואז הארי נישק אותו. ידיו של הארי נפלו על כתפיו כל כך מהר שדראקו התנדנד על מושבו. דראקו הושיט את ידו ותפס את החולצה של הארי בניסיון לשמור על שיווי המשקל שלו, מה שהביא לכך ששני הבנים נפלו על הקרקע כשהארי על העליונה. לחייו של הארי היו אדומות ממבוכה כשניסה לקום. אבל כל מה שיכל לעשות זה לברך את בירכו של דראקו. דראקו הניח את ידיו על מותניו של הארי. "תפסיק. תן לי." בתנועה זורמת אחת, דרארו סובב אותם, ככה שהוא כרע ברך מול הארי. "ולצורך התייחסות עתידית," דראקו חייך. "אני תמיד בטופ."

לדאדלי דארסלי היה בית גדול ויפה, משפחה אוהבת ובן דוד אחד מוזר. הוא פיתח לעצמו תחביבים שכללו להסתובב עם החבורה שלו ברחוב, להתעלל בילדים מהשכונה ולהכניס את הראש של בן הדוד הפריק שלו לאסלה. החיים שלו היו חסרי דאגות לחלוטין. עד המכתב. עד שהוא גילה שהוא קוסם. והומו.