a fanfiction about king clawthorne and the collector from the owl house on a wonderfull adventure, fighting titans, aliens, and the most powerfull demon in the multiverse, bill cipher. but it is nothing compared to what they learn about themselves.

לורה היא נערה עליזה, שאוהבת לשמוע שירים והחלום שלה ללמוד בפנימייה בלוס אנג'לס. ויום אחד החלום הזה מתגשם. היא פוגשת נערה קודרת בשם אמילי, שבאה לבית הספר מחובה בלבד. השתיים הן בעצם הפכים גמורים, אבל כשהן נפגשות החיים שלהם משתנים לגמרי. האם לורה תצליח לחדור לליבה האפל של אמילי? *סולאנג'לו בבנות (סתאאאם) *רפרנסים לפאנדום *שתי כותבות: אני @Percabethbiggestfan *זה רומן של שתי בנות. מי שלא טוב לו שיחנק. *סיפור מקורי, כל הזכויות שמורות לנו.

הבלש פרדריק ג'ונסון מוצא את עצמו בעוד תעלומת רצח. מפקד המשטרה נמצא מת במשרד שלו, ואין מי שיעזור לו לפתור את התעלומה. מי ביצע את הרצח? האם זה ביל נלסון, איש העסקים והעורך דין החמקמק? או האם זה בכלל מקושר לתעלומה הראשונה שלו, שעד היום לא הצליח לפתור?...

תמיד יש משהו שמשנה את הכל, תמיד יש משהו ששובר את כל החוקים, משהו שעלול להפוך את כל החיים ולשנות אותם מקצה אחד לשני. הם תמיד היו החברים הכי טובים, מאותו היום בו הם דיברו לראשונה, הם גדלו יחד, חוו את החיים אחד עם השנייה. אבל כמו שנאמר קודם, תמיד יש משהו שמשנה את הכל. הם היו החברים הכי טובים, עד אותו משהו, שהם לא ציפו אליו בחיים. *מקום 3 בספרות לנוער לפי ה2/1/17 ~~ קרדיט למדהימה שלי שעיצבה את הכריכה- @lagoona7blue

ספר המשך לסדרת סיכוי לאהבה, והספר השני לדור הבא❤️ "בסוף תהיה שלי'' הוא חלק מסדרת סיכוי לאהבה, לא מחייב לקרוא את שני הספרים הראשונים בסדרה (עוד סיכוי לאהבה + כשהאהבה מסתבכת) אבל חובה לקרוא את הספר לפניו (יותר מידידים) מקווה שתאהבו😍🤍 קאי וסופיה לא ציפו שזה יקרה להם. אחרי שניקול, האקסית שלו, בגדה בו, קאי נשבע שלעולם לא ייתן לעצמו להתקרב למישהי שוב. הכאב מהעבר עדיין צורב, והוא מעדיף לשמור על מרחק - רחוק מהלב, רחוק מהסיכוי להיפגע שוב. סופיה, שהתחילה מחדש בעיר חדשה, לא ציפתה להיתקל בקאי - הבחור המצחיק ועוצר הנשימה שמצליח להפוך את עולמה על פיו. היא מיד נדלקת עליו, אבל קאי מציב גבולות. כשחיבתם ההדדית הופכת למשהו שאי אפשר להתעלם ממנו, הם מתקרבים יותר מתמיד - ואז, רגע אחד משנה הכול. בעוד שסופיה יודעת בדיוק מה היא רוצה, קאי נאבק בפחדים שלו: האם יוכל לסמוך על מישהי שוב? האם הוא מוכן לקחת סיכון נוסף? האם השניים יתעלמו מהכימיה הבוערת ביניהם, או שזה הרגע שבו הם יחליטו לקחת צעד קדימה - יחד? ⚠️: תוכן מיני אלכוהול אלימות במשפחה אלימות הטרדה מינית / אונס התקפי חרדה שפה בוטה טרופים: חברים לאוהבים אח של החברה הכי טובה Slow burn (לא בטוחה איך קוראים לזה בעברית) רומן ספורט תגע בה ואתה מת היא נפלה קודם אבל הוא נפל חזק יותר התחי

⚠️ 16+ | מכיל נושאים אפלים, סחר בבני אדם, חטיפה, יחסי כוח, אלימות רגשית ופיזית, והתמזמזות בעירום בהסכמה מלאה. ללא סצנות מין מפורשות או פגיעה מינית.⚠️ אחת לאלף שנה, האדמה שותקת. והפֵיי באים. הם יורדים מהצפון - עטויי זהב, עטופי שתיקה - ולוקחים איתם נשים אנושיות. לא מתוך תשוקה. לא מתוך רחמים. אלא כחלק מקללה עתיקה, חתומה בדם ובדיו. אניס לא בחרה. היא נלקחה. היא זוכרת רק את התיבה - חסרת חלונות, ספוגת זיעה, שקטה כמוות. ואת המחשבה האחת שחזרה שוב ושוב: אין לאן לחזור. מצודת העצמות - ואלק אַף בּוֹנֵם - מחכה לה. אולמות אבן קרים, לחישות של נשים, מבטים של גברים - כולם משחקים לפי כללים שנכתבו נגדה. במשחק הזה, אפילו הלב עלול לשקר. ואם היא רוצה לשמור אותו, היא חייבת לשבור את חוקי המשחק.

לוולדמורט יש נכד, או נכדה. אבל אף אחד, גם לא מסדר עוף־החול, לא יודע מי הוא. ויש עשרה מועמדים. דמבלדור מזמין את כל העשרה ללמוד בהוגוורטס, ועל מי נפלה המשימה לגלות מי הוא הנכד של וולדמורט? על הארי, רון והרמיוני, כמובן.

היי,אני סשה, נערה ישראלית בת 12, והחלטתי להביא לכם הסיפור שמורכב ממציאות ודמיון, חברויות,אהבות, ויותר מכל, את מלחמת חרבות ברזל. הספר ׳הלב מאחורי המסיבה׳ מספר את סיפורן של ארבע בנות, שמצאו את עצמן בעיצומה של מלחמה. ליז-מספרת הסיפור שחווה את מלחמת חרבות ברזל על בשרה מבלי להגיע למסיבה בכלל. ליז חווה את הכאב של כל חברותיה,ומוצאת את הניחום היחיד שלה באהבה. דנה-הילדה הכי שמחה ועליזה ובחבורה, באה לבקר את אימה בקיבוץ ניר עוז, מוצאת את עצמה עומדת מול הגרוע מכל ומגלה את העצב שבה. שני- הנערה החמודה והביישנית שסוף סוף רקדה עם כל הלב מגיעה למסיבה ולא חוזרת... הדר-את הדר אי אפשר לפספס,היא תמיד תהיה שם,ותמיד תבלוט,תהיה מיוחדת בדרכה שלה. גם במסיבה היה קשה לפספס אותה, וגם במנהרות בעזה קשה לפספס אותה...

וואנשוטים וקטעים קצרים שאני כותבת למגירה, אבל החלטתי לפרסם