זהו סיפורו של ליאם. סיפור על אדם טוב לב, שמת מוקדם מדי. התגעגעתי לליאם באמצע הלילה ויצא סיפור, מקווה שזה יעבוד🤍

(זיכרון) *היא תפסה בשולי חולצתו. "אני אוהבת אותך קאי". לחשה. שיערה השתפל על גבה בחוסר אחידות. עיניה היפות היו מלאות בדמעות. והוא כעס עליה. "לא! את לא תגידי את זה ותלכי!" הוא צעק ושחרר את ידיה מעליו. "יודעת מה, תלכי! אני לא מעוניין לראות אותך!"* הזיכרונות צפו ועלו במוחו, מכאיבים לו כל כך. קאי הביט ברוחה של אהובתו הולכת ונחלשת. "אמילי!!!" הוא קרא בשארית כוחותיו. הלוואי שיכל להגיב אחרת לדבריה באותו יום. אם במקום לכעוס עליה, היה מחבק אותה ובוכה יחד איתה. אבל.. הוא שתה בלגימה אחת את רוב הבקבוק, ואחריה עוד לגימה שגמרה אותו. אהובתו שהלכה והתפוגגה רק ריחפה מעליו בדממה ורק הסתכלה בו נשבר וצורח לה על הקרקע. -הספר עוד לא הושלם- זכויות שמורות ❤️

-אין תיאור עדיין-

טום, אמבר, צ'אק, אמילי ואדם נשלחו לפרדס כל אחד מסיבותיו שלו; בין אם זה חלק מעונש, כסף לטיול או סתם רוגע נפשי. או לפחות זה מה שהם חשבו, כי רוגע נפשי הם לא יקבלו, לא בקרוב. זה מתחיל בדברים בלתי מזוהים שצצים סביב, הם לא מייחסים לכך חשיבות רבה. אבל כשזה הופך להיות עניין של חיים ומוות הם הופכים מודאגים יותר ויותר. המקום שנשלחו אליו אולי היה נראה תמים, אבל הוא מחביא בתוכו אוצרות עתיקים וחשובים שנשמרו עוד דורות לפניהם. הם נאלצים להתמודד מול פחדים, בגידות, חברויות, ותקוות מאכזבות. אבל הכל נראה קליל כשיש להם אחד את השני. ומה יקרה אם יקחו להם גם את זה?

שישה תליונים, חמישה מתחרים, שלוש ממלכות, שני גיבורים אבל רק כתר אחד. בממלכת טוקסל לא קובעים את יורש העצר לפי הגיל - כשיש יותר מצאצא אחד נערך קרב. הקרב על הכתר. בלילה ההוא, ליל האיחוד, בעת קבלת הכוחות של האחים ליילה וסבסטיאן שהגיעו סוף סוף לגיל 18. מגיעה טרגדיה, טרגדיה נוראה, שגוררת אחריה אלפי בעיות, אחת מהן היא מי יהיה בעליו של כתר הזהב. קרבות, מלחמות, חיכוכים, מזימות, סודות. הם כבר לא יודעים, מי אח של מי? על מי אפשר לבטוח? אך יש מישהו אחד, שרוצה לזכות בכתר. והוא לא מתכוון להתחרות. ספר של nonickname_ex ושלייי