**נטליה** אני הבת של הבוגד. חלק מהמאפיה האיטלקית. אבי הלך כנגד החוקים והרגו אותו אל מול עיניי. בתור עונש נמסרתי כנגד רצוני אל קאי, יורש המאפיה העתידי, הגבר הכי אכזרי בנאפולי. הוא שונא אותי. הוא רוצה שאהיה השפחה שלו, הוא רוצה את הגוף שלי, הוא רוצה לשבור אותי. הוא רוצה לנקום בי על חטאי אבי. הסיפור שלי הוא סיפור טרגי אבל אני מסרבת להיכנע לאפלה. אני מוכרחה לשרוד. מוכרחה לנצח. הם חושבים שאני תמימה אבל אני נחושה לגרום למפלתו של יורש המאפיה. אני אגרום לקאי להתחרט על היום שלקח אותי אליו. טריגרים: חוסר הסכמה, אלימות, מין, כפייה.

**קאי** השדה הקטנה שלי בורחת לי מבין הידיים. סימנתי אותה בגוף, בנפש. שברתי אותה לחלקים ועכשיו אני אצטרך לשאת בתוצאות. לחבר את החתיכות בחזרה. היא איבדה את הרצון לחיות ואני אהפוך את העולם כדי להחזיר את החיוך לפניה. היא חושבת שהיא לא משמעותית, שהחיים שלה לא שווים מספיק - היא טועה. היא גרמה לי לרדת על הברכיים בשבילה, היא גרמה לי לאהוב אותה. אם היא תמות אנחנו נמות ביחד. לא אתן לאף אחד לפגוע במה ששייך לי, לא אתן לה לפגוע בעצמה. אני דואג לכל מה ששלי ועכשיו היא תגלה בי צד חדש. טריגרים: חוסר הסכמה, אלימות, מין, כפייה.

הספר יצא לאור בהוצאת יהלומים והוא דואט, מוזמנים להיכנס למה שהעלתי לעוד מידע על התקצירים של הספרים ;)

~גמור~ [3/3] לוסי קלרסון- הגעתי לכאן במחשבה שאהיה קשורה ליחידה מסווגת, לא שאהיה קשורה לבוס קריר ומתנשא. סטיב קנדי לא נותן לי לקרוא לו אפילו סטיב, רק בוס. יש יותר מתנשא מזה? לא הסתדרתי איתו מהרגע הראשון, הוא התערב בכל דבר בחיים שלי. הלב הקפוא שלו התחיל להינמס לאט, גיליתי סוד שהוא מסתיר בפני כל אחד וניסיתי לעזור לו להתמודד עם זה. התאהבתי בו, בבוס הקשוח אך באותו הזמן רגיש. עד שפתחתי את תיבת פנדורה, שחררתי את השדים שיתרוצצו בחוץ. לא ידעתי את זה בהתחלה אבל אני יודעת את זה עכשיו. אני המזכירה של השטן. סטיב קנדי- התרחקתי מהאחים שלי, נשארתי לבד כשהם בנו את חייהם עם הילדים שלהם. החלטתי שאת חיי אקדיש כדי לעזור לאחרים, להציל חיים זה היעוד שלי. לוסי קלרסון מיוחדת בכך שהיא טובת לב, לפחות זה מה שחשבתי בהתחלה. לא ציפיתי שהיא תהיה קשורה לעבר שלי, לעבר המקולל שלי. אני מרגיש מרומה, מאוכזב ויותר מזה כועס. אבל איך זה שאני מגן עליה מפני אח שלי? לא חשבתי שהחיים שלי יכולים להיהרס יותר ממה שנהרסו, הגעתי לנקודת שבר.

~גמור~ [2/3] קרולינה ריילר- ראיתי משהו שלא הייתי צריכה לראות, עכשיו הוא שומר עליי ב4 עיניים. אח של החברה הכי טובה שלי, האיש הכי אכזרי שאני מכירה. אני שונאת אותו. להתחמק ממנו מתחיל להיות בלתי אפשרי, כי הוא מרגיש מאוים ממני. אני יודעת שאם מישהו יכול לרסן את החיית פרא המהלכת הזאת זו רק אני. כל מי שמסתכל עליו מסיט את המבט כי הם מרגישים את הסכנה אופפת אותו אבל אם הם יסתכלו שוב הם יראו כמה נאה בראד קנדי. השנאה מתגברת אבל באותו הזמן היא מתחילה להפוך למשהו אחר, משהו אחר שאני מעדיפה למות מאשר להודות בו. בראד קנדי- אני ידוע בתור מישהו שמתעצבן מהר, אנשים לא רוצים לריב איתי ואם הם רק ינסו הם יצאו חצי ממה שנכנסו. היחידה שיש לה אומץ להתעמת איתי זאת קרולינה ריילר, החברה הפחדנית של אחותי. היא עקבה אחריי, היא הרסה לי את התוכניות. עכשיו היא תקועה איתי לנצח, אני לא אשחרר אותה. אבל זה רק כי אני לא רוצה שהיא תגיד למישהו את מה שהיא ראתה. אם היא חושבת שיש לי אפילו שמץ של חיבה כלפיה היא טועה. אבל ברגע שהתחלתי להיצמד אליה יותר הכרתי את החיים שלה. ואני הולך לשנות אותם, לטוב או לרע.

"אתה.. שיכור?" ריח האלכוהול מגיע אל אפי במהירות, ועכשיו אני רק רוצה לסגור את הדלת בפרצוף שלו. אך גם מצד שני אני רוצה לחבק אותו. אני יודעת שהוא לא מסתדר עם אלכוהול אבל ההחלטה לבוא לפה שתוי באמת דפוקה. "בבקשה, ריטה. רק לכמה שעות ואלך," עיניו מביטות בי בתחינה. "אני צריך אותך, בבקשה." הוא מושיט את ידו מאחורי גבו ואני נרתעת, לוקחת צעד אחורה במהירות ומכינה את עצמי לצרוח. הוא כמובן שם לב לזה. "קחי." עיניי נפערות לרווחה כשהוא מושיט לי אקדח שחור ועבה כשהקנה שלו מכוון אל הרצפה. "אם יקרה משהו, אם אנסה לעשות משהו לא בסדר תירי בי." אני מביטה בו בבלבול ובשוק מוחלט, לא מבינה מה קורה או מה הוא רוצה. "בבקשה," הוא מתקדם צעד אחד קדימה, מוריד את האקדח לצד גופו. "אני צריך את הניחום שלך." הוא קרוב מדיי, יותר מאי פעם, והלב שלי לא מפסיק לדפוק. -------------------- הספר השני בדואט - אפשר לקרוא כיחיד אך מומלץ לקרוא את הספר הראשון קודם. סיפורם של קרלו וריטה🖤

"פאק, אנה.. אני מצטער," הוא מקרב את ראשי אל כתפו ומחבק אותי בחוזקה. "אני מצטער, אני מצטער, אל תכעסי, פאק.." הוא לוחש לאוזני. אני לא מתאפקת יותר ונותנת לדמעות שלי לרדת. "סליחה, סליחה. אני יודע.." אני מנסה לשמור על שקט אך ייבבה נפלטת מפי והדמעות לא מפסיקות לרדת. לוקה," קולי חלש וצרוד. אני מנסה לחזור אחורה ולהביט בו אך הוא מהדק את אחיזתו בי וממשיך לחבק אותי. "עוד קצת." הוא לוחש. "פאק, הייתי צריך את זה.." אני מחייכת למילותיו בין הדמעות ומתמסרת לחיבוק. "אל תבכי, בבקשה. אני מבטיח שאשתנה. רק על תכעסי עליי שוב." אני מהנהנת ומתחילה להירגע בזרועותיו לאט. "אני אוהב אותך." ----------------------------------- 🖤סיפורם של לוקה ואנה🖤

בבילוי שיגרתי במועדון ערב עם האחים שלו, עיניו של קונור פגשו באישה יפהפייה. קונור אהב את מראה עיניו, אבל ברגע שאותה אישה יפהפייה פתחה את פיה בפני האקסית המשוגעת שלו, הוא הבין שהיא האישה שהוא צריך בחייו. היו לה ביצים לעמוד מול כלבה קנאית ורכושנית, וקונור אהב את זה לגמרי. מייגן עוד לא מודעת לקיומו של קונור, אבל הגורל כבר הולך לדאוג שהם יכירו זה את זו. מייגן היא בחורה שמחה וחייכנית - לעומת קונור, שלא אוהב להיות שמח או סתם לחייך. מי יודע, אולי מייגן תצליח לעלות חיוך על פניו הקשוחות ולהוריד ממנו את מסכת ה'אני שונא כולם' ?

הוא בא לנקום, אבל במקום זאת קרה משהו בלתי צפוי... היא לא ידעה איך ולמה, אבל אז זה קרה... הרגשות החלו להתערב והמילים התחילו להסתבך. האם הוא ינקום? או יוותר? או שהוא בכלל התאהב? היא תצליח לברוח ממנו? היא תרצה ללכת או להישאר? אולי היא בכלל תתאהב עוד יותר?

מתיאו די-ליאון, הוא חלומה של כל בחורה. עיניו התכולות, נותנות לו מראה של נסיך אפל וקר. הגנים האיטלקים של אביו אפשרו לו לפתח גוף חטוב ושזוף. הוא ביילן לא קטן, עושה ההפך ממה שאומרים לו, אבל חיי את חייו ללא חרטות. אביו מאפשר לו ללכת בדרכו ולא מתערב בקבלת ההחלטות. משפחתו היא הדבר הכי חשוב לו בחייו, והוא יעשה הכל כדי להגן עליה. היילי היא הבת הבכורה של החברים הכי טובים של הוריו. הם כמו דודים בשבילו, והם מכירים אותו מהרגע שנולד. הוא תמיד ראה את היילי, כאחות קטנה, כבת-דודה. הוא מעולם לא התעניין בה מעבר, לפחות לא כמו שהיא התעניינה בו. טעות קריטית קרתה בין השניים אי-שם בעבר, רגע לפני שמתיאו עזב ליפן והיילי נפגעה קשה. עכשיו לאחר חמש שנים, הוא חוזר חזרה לניו-יורק, והילדה הקטנה של זוג החברים של הוריו שזכר, הפכה להיות אישה. אישה יפיפייה, שנטרה לו טינה. אף אחד מהם לא הבין, שרגשות לא בוחרים. הם בוחרים בך. - סיפור שלישי לזיכרון ילדות, ניתן לקרוא כסיפור בודד טריגרים: תכנים מיניים