בג'ונגלים הקסומים חיים מגוון חיות קסומות, ערפדים (החיות הקטנות שדומות לעטלפים אבל מוצצות דם וזורחות בחושך), פנדות אדומות (שהן די נדירות), טרולים קטנים, ולעיתים קרובות גם פיות (זה חרקים, לא יצורים אנושיים במיוחד), אבל החיה המבוקשת מכל אלו הטיגריסים. אומרים שלפרווה שלהם יש סגולות ריפוי, והעור שלהם גמיש אבל קשיח כמו ברזל, מה שהופך אותו להיות חומר מושלם להכנת מגני גוף. גם לדם שלהם יש מגוון סגולות, ואומרים שמי שלא אכל מוח של טיגריס (ואין הרבה שעשו את זה) - לא אכל דבר טעים כזה מימיו. אין פלא איפה שהחיה הזאת מבוקשת מאוד בקרב משפחות העשירים והלוחמים. רק שכבר לא נשארו הרבה טיגריסים לאחר הטבח הגדול על המאורות שלהם לפני כמעט 40 שנה (37 אם להיות מדויקים). בעקבות זאת הציד שלהם, שמלכתחילה היה מסוכן בעליל, הפך להיות כמעט שווה למשימת התאבדות. אז למה לעזאזל אני שייך לקבוצת הפסיכוטים האלו שמוכנים לאבד את החיים שלהם רק כדי לשים את הידיים על פרווה של איזה יצור מסכן ורצחני בעליל? זה סיפור ארוך... ותאמינו לי, אף אחד מאיתנו לא ממש רוצה את זה.

בהצלחה לכם באפוקליפסת הזומבים! נ.ב. הסיפור בשלבי עריכה. אעלה ברגע שאסיים לכתוב את כולו (או את רובו:) בקרוב