היייי סיפור חדש התחיל לעלות כאן!! מוזמנים להתחיל לקרוא. שווה את זה, בהבטחה!🤍

*הושלם* מקום 1# ברומנטיקה! 21/12/22 מקום 1# בעצב מקום 2# במתח מקום 1# בחברות מקום 1# בקומדיה מקום #4 romantic *תקציר מחודש בקרוב* חמש עשרה דקות שהרגישו לי כמו נצח, חמש עשרה דקות שהשפיעו ושינו אותי. חמש עשרה דקות שצילקו אותי, פיזית ונפשית. אבל הצלקת הזו רק גדלה, והכי כואב שזה בעקבות הבן־אדם שהכי אהבתי וסמכתי, ליאון. אם זה לא מספיק, אבא ואחי הגדול נעלמו לפני ארבע־עשרה שנה ולא חזרו. אני חסרת וודאות לגביהם, הם חיים? לאן הם נעלמו? ולמה? בבית זה היה רק אני ואימא עד שאימצו את מרקוס, שמהיום הראשון נהפך לאחי הקטן. לא הייצי עוברת הכל חלק אם לא היה לי את ג׳וליאנה, ג׳ו. כל אחד צריך שהיה לו מישהי כמו ג'ו בחייו. עם הזמן אני מתחילה לגלות דברים על המשפחה, אני מתחילה להכיר מישהו, מתחילה עבודה חדשה, חברים חדשים, לפתח עמוד שדרה. חסרת פחד, ביטחון, לחזור להיות מי שאני באמת, מי שתמיד רציתי להיות בזכות ניק וחבריי. בעיקרון מתחיל להיות מושלם, נכון? אז זהו, שלא. כשהכל מתחיל להסתדר, החיים שלי נהפכים ב180 מעלות. כמו בלון סבון שמתפוצץ. כל מה שידעתי, נעלם. אזהרות טריגרים⚠: אונס, אלימות, טראומה, חרדה, תכנים מיניים, שפה בוטה, קללות, אלכוהול, סמים, סיגריות אין להעתיק או לשכפל, כל הזכויות שמורות ©️ נועה וקנין

לאור העבר של איימי, היא עוברת לפנימייה ונאלצת לחלוק את חדרה עם שני בנים. איימי מתקשה להסתגל לסביבתה החדשה והשונה, מאז שהגיעה הצליחה לסובב הרבה ראשים, אבל לא הבינה למה היא לא מצליחה לסובב אחד, דילן. בחור מסתורי חסר רגשות, מהרגע הראשון שראה אותה ידע שעליו להתרחק, אך זה לא מנע ממנו לדאוג ולשמור עליה כל הזמן.

מכירים את זה שאתם מרגישים משוגעים? שלא משנה עד כמה תנסו להיות נורמליים תמיד יראה לכם שכולם מסתכלים עליכם כאילו אתם לגמרי מטורפים? סופיה דנקר בת 27, יש לה דירה קטנה ומבולגנת, עבודה שהיא שונאת, חבר בן 31 שמבזבז את כל הזמן שלו בליקוקים לטחונים ולא בנוי לחתונה, התקפי זעם שתוקפים אותה בזמנים הכי גרועים שיש ופסיכולוגית. כשסופי חושבת שהמצב לא יכול להיות יותר גרוע, בחור צעיר נכנס לחייה ומשנה אותם מקצה אל הקצה.

אני מאוהב בה עד השמיים מהרגע הראשון שראיתי אותה. אבל היא אחותי החורגת. היא פגועה,ואני יכול לרפא אותה. אני יכול לשמור עליה. אבל היא אחותי החורגת. אבל רק אם היא תפסיק לפחד ממני. היא מתרחקת ממני,מפחדת ממני. ואני לא יודע למה. איך אני יכול להישאר קרוב בזמן שהיא מרחיקה אותי? ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ הוא מפחיד אותי. המגע שלו מפחיד אותי. אבל אני אוהבת אותו,מהרגע הראשון שבו נכנסתי למסעדה וידעתי שהוא אחי החורג. אני מרגישה בטוחה איתו. אבל החיבוקים שלו, כל פעם שהוא מחבק אותי אני נכנסת להתקף חרדה. אבל הוא גם זה שעוזר לי להתמודד עם זה. אז איך אני יכולה להשאיר אותו קרוב אליי בזמן שהוא מפחיד אותי?

״איזה כיף על היום הראשון בחורה יפה״ זה היה המשפט הראשון שעומר אמר לאמה, אחרי שפתק צבעוני אחד הושיב אותם זה לצד זו בכיתה. בשבילו זה היה עוד משפט. בשביל אמה? התחלה של סיפור שלם שרק היא ידעה שהם חיים בו עומר היה כל מה שאמה לא העזה להתקרב אליו: פלרטטן חסר תקנה, הבחור שכל הבנות הלכו לישון איתו בלילה אבל לא קמו איתו בבוקר או בקיצור החתיך המודע, היא הייתה בטוחה שהסיפור שלהם ימשיך להתקיים רק בתוך הראש שלה. עד שבכיתה י״ב, כמעט במקרה, עומר מתחיל סוף סוף לראות אותה. אמה תמיד חשבה שהיא יודעת בדיוק איך תיראה האהבה שלהם. היא פשוט לא ידעה מה יקרה כשהפנטזיה תהפוך למציאות.

* הסיפור גמור * היא הבת של המאמן הוא שחקן בקבוצה היא לא יצאה עם אף אחד מאז מה שקרה לה הוא רגיל לדפוק ולזרוק נשים, על ימין ועל שמאל היא רק צריכה ללמד אותו ועוד שני חברים שלו, לעזור לשלושתם להעלות את הממוצע. אסור להם להיות ביחד. אבא שלה יהרוג אותו אם הוא יגלה סודות מתגלים הגבולות נפרצים וברגע שהם טעמו את טעם האסור- הם פשוט לא מסוגלים להפסיק. *יחסים בין גברים* (הסיפור לא על גייז) *אונס* *טראומות* *פוסט טראומה* *אובדן* *הטרדה/תקיפה מינית* *פדופיליה* *אלימות במשפחה* *יחסי מין מפורטים* *פגיעה עצמית* הספר הבא בסדרה: אהבה מכאיבה ניתן לקרוא את שני הספרים כספרים יחידים.

הוא הילד הכי מקובל בשכבה, היא מסתפקת בשתי חברות. הוא הכי שווה, היא מחשיבה את עצמה למפלצת מכוערת. הוא שכב עם חצי בית ספר, היא עדיין בתולה. הוא נוסע על המרצדס שלו, היא רוכבת על האופניים שלה. הוא לא יודע מה זה לאהוב, היא מאוהבת בו. אבל אם כל מה שהיא חשבה ,בעצם לא נכון? מה קורה כשהתפקידים מתהפכים? "And when he looks at me I swear ,I can't BREATH" "וכשהוא מסתכל עליי ,אני נשבעת הנשימה שלי נעצרת" -רוזי לנקסטר *גמור*

חבבתי אותו, חיבבתי אותו ממש אבל הוא לא אותי. הוא פגע בי וראה בי כתכשיט. הוא ניצל את התמימות שלי והשאיר אותי מצולקת. הייתי חיה פצועה ובודדה, אבל מלך האריות בא להציל אותי. הוא שמר עליי, הוא הגן עליי. הוא אהב אותי. רגש שלא הייתי רגילה לקבל. קפטן הרוגבי היה שלי ואני הייתי שלו, וידענו את זה גם מבלי להגיד את זה. **** היא הייתה כל כך יפה. מלאך שפגשתי במיקרה. אבל כשבחור פגע בה והשאיר אותה חסרת אונים לנגד עיניי, פתאום אחותי הקטנה שהתאבדה לפני כמה שנים עלתה לי לראש, ואני ראיתי את עצמי הופך לרוצח רק כדי להגן על מישהי שאני בכלל לא מכיר. היא כל כך פגיעה ואני רציתי להיות זה שיגן עליה. אמבר הייתה מקום הרוגע שלי ונקודת החולשה שלי. משהו שלא חשבתי שיכול להיות לי. הילדונת ואני אנשים שונים לגמרי, אבל עדיין משלימים זה את זה כמו פאזל. אני לא רואה את עצמי בלי המלאכית מגן עדן.