ההבדל בין אויב לשורד- על נסיך ודם

הארמון לא היה נראה יותר טוב למתנקשת שכזאת. לאחר שנים של סבל היא הגיע למקום המזכיר כמעט את גן העדן, עם תשומת ליבו המפתיעה של הנסיך ועם עבודתה הבלתי פוסקת. היא כבר יכלה לקרוא למקום ההוא בית, גם עם הדברים השליליים כמו הנסיך הצעיר אשר לא מפסיק לגרום לעצביה לעוף מראשה. אבל אין שום דבר באמת טוב וטהור. המתנקשת הייתה בטוחה...

נסיכת האורווה

"נסיכה שלי" מלמלתי ונשקתי למצחה. "אני באמת נסיכה, מר-אדון-הבן-של-השר-יועץ-ניק-השני" היא מלמלה במהירות מתוך שינה, ממקמת את ידה על ברכי בעדינות. "ואת באמת שלי, מוגלי מתנשא ויפהפה שכמוך" "אני של עצמי" היא הכריזה במרדנות, עם ניצוץ שובב בעיניים, קוראת לי לתפוס בעלות. "את שלי, את מבינה, מלאך קטן וחוטא?" שאלתי באגרסיביו...