" אתה בסדר ? " הקול היה רך אך מחוספס " כ..כן אדוני " דמיאן התיישב על בירכיו והסתכל לצדדים. רואה שכולם מביטים בו עכשיו במבט פעור. ואז הוא הביט אל פרצופו של האדם מולו ..מבטיהם נפגשים. זה היה סבסטיאן. הבחור היה אגדה במחוז שלו. כולם דיברו עליו והעריצו אותו..כלומר..דמיאן לא ממש ..זה פחות העסיק אותו. אבל הוא זוכר אותו משער של מגזין לפני שנתיים. הוא לא השתנה הרבה. שיער שחור פרוע של ' לא אכפת לי ' אבל עדין איך שהוא 'מסודר' יפה. ועיניים אפורות עם נגיעות צהובות. אז הוא אמר שהוא היה בן 18. עכשיו הוא כנראה בן 20. פער לא קטן של 4 שנים בינהם. לא פלא שהוא הרגיש קטנציק ליד סבסטיאן..שהספיק כבר לפתח שרירים ובטן חטובה הוא נראה טוב . הוא היה גבוה ממנו בשני ראשים בערך. אולי קצת פחות... " אתה בטוח שאתה בסדר ? " סבסטיאן מביט בו במבט אפל ולא ברור ודמיאן חרד, לא מצליח לנתק את מבטו מהמבט של האלפא. ההרגשה הזאת מוזרה לדמיאן. הכל זועק וצועק שלהיות לידו זה לא המעשה הנכון. כל תא בגופו צועק לו לברוח. מה הוא עושה לעזאזל? הוא מנסה לבדוק אותו ? הוא מנסה לגרום לו לקבל עונש ?

ג׳ייס ❞ אנחנו נכנסים אל האולם המפונפן שהזוג פורמן ארגן כמתאים להם, ושיילין נשענת על זרועי. אני מחפש את היעד שלי בעיניי, אך כשרעש ההתנפצות של כלי זכוכית מהדהד באולם, העיניים של כולם נעצרות על האחראי לכך. אני מבין שזה היה קל משחשבתי, ושמה שחיפשתי מצא אותי לפניו. אני סורק את העקבים הכסופים, הרגליים הצרות והארוכות, שמלת המשי בצבע הזית שנצמדת לגוף הנשי, עיני האוקיינוס. מלודי. העיניים שלי לא סרות ממנה, והצמידות בה היא עומדת לגבר הזה, גורמת לי להניח את היד על האקדח שלי. ❞ מלודי ❞ אני גומעת את רוקי כשאני מבינה שנתפסתי על ידו, שוב. הוא עוזב את ידה של הדוגמנית הגבוהה שלידו ומתקדם לעברי. מהר. אני דוחקת את ניצוץ ההקלה שבבטני ומסיטה את מבטי מעיניו החודרניות בצבע טבע פראי. הוא נישא מעליי, מדיף את הריח שהספקתי כבר לזהות, ולפני שאני מספיקה להבין מה קורה אקדח שחור מכוון לראשו של רוב הס. ❞ ------------- מלודי היא בחורה צעירה במרדף הישרדותי בלתי פוסק מאז שהיא בת עשר, אבל היא לא מתכוונת לתת לזה לעצור אותה, גם אם היא לא מודעת אפילו בעצמה לחור השחור אליו נפלה. ג׳ייס הוא איש עסקים מפוקפק וקשוח, מקים ה׳אחוזה׳ מוסד לשיקום ניצולות ממעגל הזנות אשר מחליט להציל את מלודי מהתופת בה היא נמצאת, אבל היא לא מתכוונת לעשות לו חיים קלים...

'אם חשבתי שהוא ירחם עליי טעיתי ובגדול, המגע העדין שלו הטעה אותי והוא רצה להבהיר לי את זה... והוא בהחלט הבהיר את המסר.' הוא רוצה והוא אוהב שמפחדים ממנו, המראה שלו משדר משהו מאיים אך יפה כאחד. עם סקוט פורס לא כדאי להתעסק, הוא מוכר בתור צרה אחת גדולה, עדיף לעשות איתו עסקים מאשר להפוך אותו לאויב כי אם תהיה האויב תצטער על כך למשך שארית חייך. ניסיון שלו להכיר בחורה תמימה גרם להתחלת מלחמה שבה מיה גיבס לא מוכנה להפסיד. רק דבר אחד היא לא ידעה לפני שהחליטה להתחיל אותה- איתו לא מתעסקים. ואם הוא מכוון למטרה הוא פוגע בה. "קלטתי אותך מתקשה." אמר וחייך, חושף גומות עמוקות וכובשות בדיוק כמו החיוך שלו. לא יכולתי שלא לחייך אליו מעט. "הסוד הוא לצפות את העתיד." 14+

היא- נערה כלואה שמנסה לברוח מחיי המאפיה. הוא- הקאפו של הפמיליה של ניו יורק. הוא צריך אותה יותר מכל דבר אחר בחייו. היא רוצה לברוח ממנו. הוא אוהב אותה יותר מהכל. היא מפחדת ממנו. הוא מוכן למות למענה. היא רוצה שיחיה בשבילה. ולריה רוסו רוצה לברוח מחיי המאפיה ולהתחיל הכל מחדש, אבל מה יקרה כשתגלה שהיא מיועדת להתחתן עם הקאפו הכי חזק בעולם? הדבר היחיד שאי פעם רצתה הוא חיים חדשים, שקטים. היא רצתה לברוח מהסודות החבויים בחייה. אבל אז הוא הגיע. השטן. כריסטיאנו דה לוקה הוא הקאפו הכי חזק בעולם. ׳דיאבלו׳ כך מכנים אותו. כולם מפחדים ממנו. ויש לו רק מטרה אחת. למצוא את הרוצח של אביו. עד שהיא הגיעה. היא הייתה אסורה בשבילו. אבל הוא לא היה יכול להיכנע לה. היא שבתה אותו.

אני אן. אני בת 17 ואין לי משפחה רגילה אנחנו דתיים ולאבי או כמו שהוא ביקש שנקרא לו ׳אדוני׳ יש 5 נשים וכל אחת יש הרבה ילדים. כחלק מהמסורת שלנו כל בת שמגיעה לגיל 18 הופכת לאחת מהנשים של אבי אבל בוא נגיד שהגורל הציל אותי או שאולי לא? אחת הנשים גילתה שיש מחסור בכסף והציעה לאבי משהו שהוא לא יכל להגיד לא אבל מה יקרה לי? מכיל: קטעים מיינים קללות פגיעה מינית אונס עדיף לקרוא מעל גיל 15!!! אל תגידו שלא הזהרתי. סיפור לא קל לקריאה ויש בו מלא דברים שעלולים להיות טריגר סיפור הושלם💕💕

יורי ביילי: "על תעשי לי את הפרצוף הזה, זאת התחלה חדשה. שבה שנינו נהיה מאושרות. את עוד תודי לי" אמרה אמא ולחצה על הגז. התחלה חדשה, כן התחלה חדשה בתחת שלי. אולצתי לעזוב את כול מה שידעתי וגדלתי עליו ולעבור לבית אחר, אבא חורג, אח חורג. אח חורג.. אפשר לומר שהתחלנו ברגל שמאל. מעולם לא רציתי להיות בבית שלו, לחלוק איתו אוכל ובטח ובטח שלא להתאהב בו. נכון תמיד אומרים שהפכים משלימים אחד את השני? אז הם טעו ובגדול. אני רותחת, עוד שנייה שוברת שולחן והוא צוהל לו ומדלג משמחה. אני צוחקת והוא מסתכל עליי כאילו אני המכשפה הזקנה והמכוערת ביותר שראה בחייו. אני מוצאת ומאמצת גור כלבים והוא עוד שנייה זורק אותו מהחלון. אני כבר מאוהבת בו, ואין דרך חזרה. הקרבה אליו מפריחה בי חיים ומעודדת אותי כול פעם מחדש. הבית שגדלתי בו, הלהקה והחברים שלי לא נראים כול כך חשובים כשהוא עומד על הכף. אפשר להגיד שאנחנו ביחד כאוס, אבל כאוס יפהפה. ברוק ג'קסון: תמיד חשבתי שזה יהיה אני וההורים שלי. הכול קרס ונשבר לרסיסים כשאמא שלי נפטרה ממחלת הסרטן שלה. כול כך הרבה כאב הצטבר בי. עבר שבוע, עבר חודש, עברה שנה. עברה שנה שאני לא מרגיש כלום. אני לא נותן לעצמי להרגיש כלום. הדבקתי עם דבק שלוש שניות את השברים אבל הכול נשבר מחדש כשהיא הגיעה. אבא שלי המשיך הלאה.

״יש לך סבלנות לזה?״ שאלה בעוד שחיוך קטן שלא יורגש לעיני זרים התפשט אט אט על שפתייה. ״כן.״ השבתי בפשטות והבטתי בה ארוכות, ממתין לתאוריה הנרחבת שלה על הפרפרים בבטן. ״האמת שזו התאוריה של אמא שלי,״ החלה לומר ועצרה מיד. היא שאפה אוויר אל ריאותייה והסיטה את עיניה ממני. לרגע יכולתי לחוש בצער קל שעוגן בחזי שמזכיר כי הכל רגוע ושליו יותר כשעיניי שוקעות בים האושר שלי. ״הפרפרים מתחלקים לשתי קבוצות, קבוצת השחורים וקבוצת הלבנים.״ הסבירה ומיקדה את מבטה במים הצלולים. ״יש את התחושה הנוראית הזו שחשים בבטן כשמרגישים רע, במונח בוגר יותר אפשר לקרוא לתחושה הזו מועקה, על פי התאוריה של אמא שלי אלו הפרפרים השחורים שנוהגים לפרפר בבטן ברגע בו הם מרגישים כי מצב הרוח ירוד והנפש פגיעה.״ הבטתי בה, מרוכז וקשוב לתאוריית הפרפרים של אושר; הפרפרים שאלי דאגה לספר לי עליהם לפני שבועות אחדים. חשבתי שמאחר שהלילה אנחנו נעביר את השעות ברביצה על הדשא כפי שהבטחתי לה, אז תהיה לי הזדמנות לחקור את הנושא לעומק ולהתעניין בו. ״ויש את הפרפרים הלבנים, היוצרים ריגוש מצמרר ברגעים בהם אנחנו חשים שמחה טהורה, אחוזים בתקווה אמיתית, נרגשים מדבר מה, מגלים חיבה כלפי מישהו,״ היא עצרה לרגע והניחה עלי את מבטה, ״פשוט מאושרים.״ 🦋

אדם סקוט, איש עסקים מצליח בלונדון קונה את המועדון ״69״, שבו ביל גרין עובד. הוא משנה את החיים של ביל, מהדברים הקטנים עד הגדולים. וגורם לו להרגיש דברים שהוא לא הרגיש מעולם. וביל? ביל עדיין ממשיך לאהוב אותו עד כאב. *לא להומופובים* *מכיל שפה גסה* *עלול להכיל תכנים מיניים* *משקאות אלכוהוליים* *כתוב רע*

אהבה מטורפת, מלאת תשוקה וחסרת גבולות. אבל מי מבטיח לנו, שזה דווקא לטובה?

קללה של אושר או קללה של עצב? בלי הבטחות,אף אחד לא מבטיח שקללה יכולה להיות רעה ולהרוס הכל. קללה היא גם אהבה. המשך של הספר קללה √תכנים מיניים. √שפה גסה √דיבור מיני תאריך העלת הסיפור: 31/1/16