סול תמיד ידעה שיש דברים שלא נוגעים בהם. אנשים שלא מתקרבים אליהם. וסיפורים שעדיף לא להיכנס אליהם. עומר היה אחד מהם. הוא בן 20, שקט מדי, קר מדי, כזה שכולם בעיר מזהירים מפניו אבל אף אחד לא באמת מסביר למה. והיא בת 17, עם הרגל רע אחד - לא להקשיב כשאומרים לה "לא". מה שמתחיל כמשיכה מסוכנת בין שני אנשים שלא אמורים להסתכל אחד על השני יותר מדי, הופך מהר מאוד למשחק של גבולות, כוח, ושליטה. כי עומר לא נותן לאף אחד להתקרב אליו בלי מחיר. וסול לא יודעת מתי לעצור כשהיא כבר נכנסת עמוק מדי. אבל ככל שהיא מתקרבת אליו יותר, היא מגלה שהאזהרות לא היו סתם. ושמאחורי השקט שלו מסתתר משהו שאף אחד לא באמת מוכן להתמודד איתו. עכשיו כבר לא ברור מי משחק במי. ומי מהם ישרוד את זה בלי להישרף. ואולי... בסוף בכלל לא תהיה בחירה.