*גמור* אמילי: מאז היום הראשון, הרגשתי יחסים שונים ללוקה. הרגשתי כל הרבה הרבה דברים, אהבה, שנאה,פרפרים, שנאה, שמחה, שנאה. הכל. אבל מסתבר שאני רק עוד צעצוע בשבילו. הייתי כלום ושום דבר וכנראה גם אהיה. לוקה: הרגשתי מאוהב מהרגע הראשון. ג'ינג'ית יפה מלאה בנמשים חומים שמכסים את פניה היפות. מתי היא תבין שאני רוצה רק אותה, למרות שאני מתנהג כמו מניאק.

אריאל: רק רציתי להגיע לקמפוס אבל הנהג האנטישמי הזה הוריד אותי מהמונית. אבל וואו, זה הבן אדם הכי מושלם שראיתי. שראה אותי בוכה בגלל אותו מקרה עם נהג המונית אני וניקולאס סמית' נהיינו חברים טובים. אבל יש לו חברה... ואני? אני והרגשות האידיוטים שלי, שרוצים אותו! כל כך! אבל הנשיקה באגם...וואו. נשיקה אחת הביאה מאה ואחת צרות איתה. ניקולאס: היא הייתה מהממת. מי לא היה מתאהב? מאז שהגיע לקמפוס, מוחי לא עוזב את אריאל מילר, הילדה עם העיניים הכי מושכות שראיתי. אבל באותו יום באגם, הנשיקה הראשונה שלנו, התחילו לצוץ דברים. אני ואריאל התמודדנו עם דברים בתור זוג בסתר. כל כך הרבה דברים. אבל התגברנו .