היי🌤🤗 אני ענבר מלכה, בכיתה ז', אוהבת לכתוב ולרקוד❤️🦋 ממש אשמח את תתנו צ'אנס לספר שלי, אני משקיעה ברמותתת 🥹😍 - עמית: הילדה שמחוץ הכל נראה אצלה מושלם. הילדה עם המיליון חברות, הטחונה, עם הסטייל הכי שווה, שלא יכולה ללכת לשום מקום בלי להכיר את כולם. אבל בעצם... היא ילדה להורים גרושים, יש לה מחלה כרונית, הורים שלא מקשיבים, וגם אחרי שהיא פוגעת בהגר ומקבלת תגובות רעות ומתרחקת מכולן. גם אחרי שהיא משלימה עם הגר, שאר הילדים לא ממהרים לסלוח לה... ובנוסף לזה, אמא שלה חולת סרטן... הגר: הילדה השקטה, בלי האבא, חסרת ביטחון. לא חושבת שמשהו ישתנה. עד שהיא מגלה סוד על המשפחה שלה... ועוד אחד... - עמית פוגעת בהגר והחיים שלה מתהפכים. אבל בעצם שתיהן רק רוצות לחזור להיות חברות.. הכל מתהפך שוב ושוב...

מעולם לא הייתה לי דעה מגובשת על האנושות מעבר לכך שבני האדם זקוקים להכוונה נצחית. כנוריאל של הרקיע השני, פיקדתי על לגיון מלאכים שנוצרו מאש וממים, ושמי עצמו משמעותו 'אש השם'. עפתי כמו נשר והבאתי עמי סופות ברד. אבל לא עוד. מעולם לא חשבתי שאהיה מאותם מלאכים שנפלו. אה, אל תדאגו, אני לא מאותם מלאכים שנפלו, ולא נשלחתי לגיהינום, אפילו שהייתה תקופה שבה חשבתי שעדיף גיהינום על המקום שאליו אבי בחר לשלוח אותי. כדור הארץ. אבל זה לא סיפור על איך נפלתי ארצה; אלא על מה שקרה לאחר שהגעתי לכאן.

✨הספר הראשון בסדרת הספרים "אלקנה"✨️ יכול להיקרא כספר יחיד❤️ נריה החיים שלי אפורים ושמיימיים בלעדיה. העולם שלי קורס בלעדיה. אני לא יכול לנשום בלעדיה. ואת כל זה אני מגלה רק ברגע שאני פוגש אותה. אחרי 16 שנים שלא היה לי אותה- עכשיו זה קורה. שחר אסור לי להתקרב אליו. אם ההורים המקפידים שלי יגלו- זה יהרוס את שנינו. אני חוצה גבולות ברגע שאני מתחילה לדבר איתו. אבל ברגע שיש לי אותו- אני לא יכולה לוותר עליו. אני לא מבינה איך שרדתי בלעדיו קודם. נריה ושחר, נערים דתיים בגילאי 16-17 החיים ביישוב הדתי "אלקנה" מוצאים זה את זו במקרה ומאז אינם ניתנים להפרדה. למרות כל הקשיים ששניהם חווים ללא מנוח. אף על פי שכל האנשים שמסביבם מאיימים להפריד אותם, הם נשארים רחוקים אבל קרובים זה מזו. הם יודעים שלא משנה מה, האהבה שלהם תשרוד את זה. -הספר נקי לגמרי- טריגרים: מוות, אלימות

נעם הלפרון נמצא בדיוק איפה שהוא רוצה להיות: סטודנט לרפואה, בזוגיות שנראית מהצד כמו סיפור הצלחה, ואחות תאומה שעומדת להתחתן עם אהבת חייה. אבל האשליה הזו לא מחזיקה לאורך זמן. כי בר, האהבה של נעם, חולמת בגדול , על ארה"ב, על חופש, על חיים שהוא לא בטוח שהוא שייך אליהם. מה קורה ששני חלומות פשוטים, רופא מצליח ואישה שרוצה לחיות את העולם הגדול נפגשים? האם נעם יוותר על חלומו וילך בעקבות בר? האם בר תוותר על החלום לעבור לעיר הגדולה ותחיה לצד דוקטור הלפרון? לפני שהאור כבה הוא רומן שיסחוף אתכן למסע מרגש של רדיפה אחרי החלומות, לצד אהבה עצומה שנקטעת ברגע.

אדוארד: החיים הפכו אותי לאפל, הפכו אותי לשונה ונתתי לזה להשתלט עליי בשמחח ולא היה לי אכפת עד שראיתי אותה בוכה, מהרגע שראיתי אותה ידעתי שזאת תיהיה משימה קשח להוציא אותה מהראש אבל מי אמר שאני רוצח להצליח במשימה הזאת אנה: תמיד הייתי שקופה,גדלתי לתוך זה וכבר לא היה לי אכפת עד שראיתי אותו, בעל עיניים הכחולות עם המראה המפחיד והמרתק, אני לא יודעת מי זה אבל רק יודעת שעדיף לי להמשיך לחיות שקופה שלא יגלו את הסוד שלי. האפלח שבתוכי הוא ספר על אהבה מתוסבחת שמובילה לתחום של תשוקח אין סופית, אהבה שיכולה להוביל לאסון או לאהבה טחורח.

רותם כהן: תמיד האמנתי באהבה. האמנתי שהיא תרפא אותי - שתמלא את כל החורים שאחרים השאירו בי. אבל אחרי זוגיות רעילה אחת, מה שנשאר ממני היה שברירי. לא באמת האמנתי שמישהו יוכל לראות מעבר למה שאני בעצמי לא אוהבת. ואז הוא הופיע. רפאל דה לרוש: בפעם הראשונה שראיתי אותה, הרגשתי כאילו מצאתי פרח באמצע שדה קוצים. היא לא ראתה את עצמה כמו שאני ראיתי אותה. היה משהו בעיניים שלה - עמוק, פצוע, אמיתי. כבר אז ידעתי: היא תשנה את חיי. סיפור על אהבה, קבלה עצמית, ואומץ לאהוב - גם כשמפחדים להישבר שוב. האם אפשר לאהוב מישהו אחר, כשאתה עוד לא למדת לאהוב את עצמך? *הספר מכיל הפרעות אכילה ושנאה עצמית⚠️ © כל הזכויות שמורות.

רומנטיקה/פשע/ בדיוני הכל היה ניראה מוכר ממש כאילו ראיתי את זה איפה שהו יש לי הרגשה תמידית שהכל כבר קרה רק הלווי והייתי זוכר מתי לוקאס לוקאס לוקאס הקול לוחש לי באוזן בטון של כמעט פחד ואימה אני ממשיך לשמוע את השם שלי עד ששמעתי קול של חבטה ואז אני מתעורר ראיתי שזה רק הכלבה של לאסי שהתחילה לאחרונה להפיל לי את כל המסמכים והמשלוחים שאני מקבל לרצפה יש לי הרגשה שהיא עושה את זה בכוונה אבל אני הולך לעבודתי כבלש כמו כל יום רק שהיום הוא אחד מהימים האלה שבו אתה לא מרגיש ער לחלוטין ויש לך תחושה שמשהו רע הולך ליקרות אני נוקח איתי עיתון לעבודה ובדרך רואה כתבה מאוד לא מעניינת עם הסמלי חודש האלה שאת האמת אני עדיין לא ממש מבין בהם או יודע מה הם אומרים אבל ממש מעל הכתבה הזאתי היתה כתבה על פשע שהיה נישמע די מחריד והשם של אותה כתבת היה ניראה מוכר ואז נזכרתי היא כתבה את אחד הספרים שאני ממש אהבתי עם הרצח המשולש "פשע לא פתור" קראו לספר מגניב לא ידעתי שאיימי כותבת בעיתון אני מניח שלומדים דברים חדשים כל יום