...

הסיפור של קמילה ולוקאס. קמילה: נולדתי קמילה. ללא שם משפחה. היינו רק אני ואחי אמיליו. לקחו אותו ממני. לקחו את אחי היקר והוא לא יחזור לעולם. כשבאתי לנקום את מותו, פגשתי במלאך השומר שלי. סמואל מנצ׳יני, ראש ארגון המאפיה האיטלקית. הוא לקח אותי לביתו וגידל אותי תחת חסותו. קיבלתי שם משפחה. קמילה מנצ׳יני. אני נאמנה לשם המשפחה ולאנשים. משפחת מנצ׳יני. בהם לוקאס מנצ׳יני, בנו של סמואל. והחבר הכי טוב שלי. לוקאס: היא הגיעה כשרק הייתה בת שלוש עשרה וכבר אז כבשה את ליבי. במשך שנים היא החשיבה אותי לחבר טוב ואח. אבל נמאס לי מהמצב הזה. היא האישה היחידה שאני רוצה במשך יותר מחמש שנים. אני רוצה אותה, צריך אותה ומשתוקק לה. אז כשמלאו לי שמונה עשרה שנים הגעתי להחלטה ששינתה הכל. לעמוד מול אבי שמגונן עליה בכל גופו, להסתכל לו בפרצוף ולהגיד לו את מה שחיכיתי אליו במשך יותר מידי זמן. היא תהייה שלי. אני מזמינה אתכם לקרוא את הספר של קמילה ולוקאס קריאה מהנה❤️תותי אזהרת טריגר!! (אונס, לא בין הדמויות הראשיות)

✨הספר הראשון בסדרת הספרים "אלקנה"✨️ יכול להיקרא כספר יחיד❤️ נריה החיים שלי אפורים ושמיימיים בלעדיה. העולם שלי קורס בלעדיה. אני לא יכול לנשום בלעדיה. ואת כל זה אני מגלה רק ברגע שאני פוגש אותה. אחרי 16 שנים שלא היה לי אותה- עכשיו זה קורה. שחר אסור לי להתקרב אליו. אם ההורים המקפידים שלי יגלו- זה יהרוס את שנינו. אני חוצה גבולות ברגע שאני מתחילה לדבר איתו. אבל ברגע שיש לי אותו- אני לא יכולה לוותר עליו. אני לא מבינה איך שרדתי בלעדיו קודם. נריה ושחר, נערים דתיים בגילאי 16-17 החיים ביישוב הדתי "אלקנה" מוצאים זה את זו במקרה ומאז אינם ניתנים להפרדה. למרות כל הקשיים ששניהם חווים ללא מנוח. אף על פי שכל האנשים שמסביבם מאיימים להפריד אותם, הם נשארים רחוקים אבל קרובים זה מזו. הם יודעים שלא משנה מה, האהבה שלהם תשרוד את זה. -הספר נקי לגמרי- טריגרים: מוות, אלימות

"הושיטי את ידייך." "לא עשיתי כלום," המילים יוצאות מפי עוד בטרם מעובדות במוחי. אני זוכה למבט מזלזל. "לא אחזור על דבריי. הושיטי את ידייך!" אני שונאת את הפחד בקולי, את השליטה המוחלטת שלו בחיי. אבל ככה זה, לא? כי הוא המלך ואני בסך הכל שפחה שצריכה להודות למזלה הטוב על שבחר בה בכלל. אני נאנחת ומושיטה את ידיי קדימה.

הספר הראשון בסדרה כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק** אני לכודה. ממש ככה, יש לי אזיקים על הידיים ואין לי את היכולת פשוט לקום וללכת. החופש שלי נגנב לפני שבע שנים. תמיד ידעתי שחיים עם משפחה כמו שלי אמורים להיות קשים. אבא שלי נמצא עמוק בתוך המאפיה האיטלקית. אני עצמי הייתי עמוק בתוך המאפיה בזכות האירוסים לקאפו הבא. כך שתמיד הלכנו לפי הכללים. אבי הוא אדם נוקשה מאוד אבל לא כלפינו הוא תמיד היה רך. לא הכרתי את הצד האלים. את הצד הכואב שיש במאפיה. אבל זה הגיע. בזמן שכולם חושבים שאני קבורה עומק באדמה אני עדיין כאן. נושמת. מקווה שיום אחד אצליח לצאת. אני כבר לא אני. כמעט בלתי אפשרי לזהות אותי. כי אני כבולה עמוק בתוך המאפיה הרוסית. לכודה בין כאוס מוחלט, נקמה ועולם הפשע. העולם שנולדתי אליו. (ספר ראשון בסדרה - להבות של בגידה 2 כבר עלה) **כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**

ספר המשך בסדרת "סיכוי לאהבה", והספר הראשון בסדרת הדור הבא סיפורם המסחרר של קים (הבת של אוליביה ומייקל) ודניאל (הבן של סטייסי וג'ייסון)🤍😍 ניתן לקרוא כספר יחיד אבל יהיו דברים שהוזכרו בספרים הקודמים ("עוד סיכוי לאהבה" וההמשך שלו, "כשאהבה מסתבכת") ולכן מומלץ לקרוא את הספרים הקודמים. חברים לאוהבים:) ~♡~ קים אף פעם לא הייתה מהבנות שפותחות את הלב בקלות. היא שומרת את הרגשות עמוק בפנים, מאחורי חומות שבנתה לעצמה במשך שנים. גם מי שמכיר אותה כל החיים - כמו דניאל, חבר הילדות שלה ושל אחיה התאום - לא תמיד מצליח לראות מה באמת קורה בתוכה. הם גדלו יחד. ההורים שלהם חברים טובים עוד לפני שהם בכלל נולדו, ותמיד קיוו שמשהו יקרה ביניהם. אבל קים לא חשבה על דניאל כעל מישהו שיכול לשבור את החומות שלה. לא חשבה שהיא תתאהב בו. והוא? הוא לא חשב שמה שירגיש כלפיה יהיה כל כך אמיתי - או כל כך מסובך. כי לפעמים גם אהבה שמתחילה הכי קרוב לבית, היא הכי קשה להגיע אליה. ולפעמים, דווקא האדם שהכי מכיר אותך - הוא זה שצריך להילחם הכי הרבה כדי שתתני לו להיכנס באמת. התחיל: 4 אוגוסט 2024 הסתיים: 23 ינואר 2025

סדרת הבחורות שלהן אביגיל לביא אתם חושבים שאני ילדה בעייתית? טוב, אפשר להגיד, אבל אני לא רק כזאת. השנה עברתי די הרבה דברים, מבכי, לכאב, לאהבה, לבגידה, לאכזבה, ואז שוב אהבה? איבדתי הרבה דברים אבל בעיקר את עצמי, את עצמי בדרך שלי עם האוכל ואם הגוף שלי. האנשים שפגשתי השנה זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, הם היו העוגן שלי כשלא ידעתי בעצמי שאני זקוקה לו. הם תמיד ידעו מתי לחבק, לנשק ובעיקר לתמוך. ג׳ייסון ריברה~ היא אולי נראת מבחוץ נערה בעייתית אבל מבפנים היא שבירה כמו לקרוע דף, אך היא לא מראה את זה. הגעתי לישראל כדי להתגייס לצבא אבל לא חשבתי שאפגוש את הנערה שתשנה את החיים שלי מקצה לקצה. היא לא ידע לבקש עזרה, אבל אני הייתי שם בזמן לתת לה אותו בלי שתבקש. היא בנתה חומות סביבה ולא נתנה לשום דבר להיכנס אבל ידעתי בתוך תוכי, שהיא שבירה, למרות הכל. אבל היא הייתה שלי. היא הייתה הנערה המשוגעת שלי. טריגרים~ הפרעות אכילה