לי- אני הילדה הטובה מאז ומתמיד, אבל אני הבת של ראש ארגון פשע בכיר.ועכשיו מחתנים אותי עם הבן של ראש ארגון המתחרים במשפחה שלי. אבל כמו שאומרים.כל ילדה צריכה את הילד הרע בחיים,אז הילד הרע שאצלי בחיים זה הבן של הבן אדם הכי מסוכן באיזור, והיום,היום שידכו אותי איתו,את הבן אדם שתמיד שנאתי ותמיד אשנא, מבחינתי הנישואים שלנו הם בסהכ דף. אוראל- אני האיש שכולם מפחדים ממנו תמיד מאז ומעולם פחדו ממני, היום אני כבר בן 27 ואחרי 27 שנה של יריבות בין משפחות הגיע הזמן להפסיק את מלחמת הדמים. אז מחתנים אותי עם הילדה של המשפחת פשע המתחרה שלנו. אני שונא אותה וגם היא אותי, היא הילדה הטובה מגיע לה לחיות חיים אמיתיים ולא חיים שבמאפיה,אבל בשביל לסיים את נקמת הדם זה הדבר היחיד שנותר לנו לעשות. להתחתן.

התחלה חדשה, חברים חדשים, מפקד חדש. בכל אלו פוגשת אריאל בארבעה חודשי טירונות מפרכים, שבסופם, תגשים אריאל את חלום ילדותה- להיות חלק מגדוד קרקל. אך בדרכה קשיים רבים, והקושי הגדול ביותר הוא לא להתאהב במפקד. *** "אני אוהב את הצחוק שלך," הוא אמר בלי שום קשר, ואני חייכתי חיוך ביישני, "הוא סתם ילדותי." עיניי הביטו בעיניו השחורות, שגרמו למערבולת להיווצר בבטני. "זה מה שאני אוהב בו."

יסמין פרח, בת 18, תלמידה ממוצעת. צינית. ששונאת שאומרים לה מה לעשות. היא בטוחה שהשנה האחרונה שלה בתיכון תהיה משעממת כמו כל שנה. אבל כשמורה חדש למתמטיקה מגיע לתיכון, כולם מתאהבים בו בשנייה. חוץ מיסמין. היא לגמרי שונאת אותו... בעיקר את עצם העובדה שאין לה סיכוי לגשת לבגרות. בלעדיו. #1 ספרות לנערות

"יש לך משהו להוסיף? כי אני אשמח להוסיף לך עוד שני עיקופי שחייה מסביב לספינה." אני מנידה בראשי לשלילה. "בלעת את הלשון? תעני במילים! יש לך משהו להוסיף?" הוא מרים את הקול. "לא." אני משיבה מלחישה. הוא מחייך חיוך מבשר רעות ומסתכל על כל הצוות. "אתם יודעים מה קורה כשמישהו מהצוות עונה בצורה לא מכבדת... נכון?" הוא שואל וכולם נאנחים בתסכול. עצבנים עליי. "קדימה! כולם לעלות על מדי שחיה. נתחיל בעונש של שלושה עיקופים." "אבל... מה עשיתי?" אני באמת לא מצליחה להבין. הוא מסתכל על אחד מחברי הצוות, "תאיר את עיניה." "כשהקפטן שואל שאלה, משיבים בתשובה של כן קפטן, או לא קפטן. כבוד." אני שונאת את הקפטן. אני שונאת את המפקד המחורבן שלי!