**נטליה** אני הבת של הבוגד. חלק מהמאפיה האיטלקית. אבי הלך כנגד החוקים והרגו אותו אל מול עיניי. בתור עונש נמסרתי כנגד רצוני אל קאי, יורש המאפיה העתידי, הגבר הכי אכזרי בנאפולי. הוא שונא אותי. הוא רוצה שאהיה השפחה שלו, הוא רוצה את הגוף שלי, הוא רוצה לשבור אותי. הוא רוצה לנקום בי על חטאי אבי. הסיפור שלי הוא סיפור טרגי אבל אני מסרבת להיכנע לאפלה. אני מוכרחה לשרוד. מוכרחה לנצח. הם חושבים שאני תמימה אבל אני נחושה לגרום למפלתו של יורש המאפיה. אני אגרום לקאי להתחרט על היום שלקח אותי אליו. טריגרים: חוסר הסכמה, אלימות, מין, כפייה.

**קאי** השדה הקטנה שלי בורחת לי מבין הידיים. סימנתי אותה בגוף, בנפש. שברתי אותה לחלקים ועכשיו אני אצטרך לשאת בתוצאות. לחבר את החתיכות בחזרה. היא איבדה את הרצון לחיות ואני אהפוך את העולם כדי להחזיר את החיוך לפניה. היא חושבת שהיא לא משמעותית, שהחיים שלה לא שווים מספיק - היא טועה. היא גרמה לי לרדת על הברכיים בשבילה, היא גרמה לי לאהוב אותה. אם היא תמות אנחנו נמות ביחד. לא אתן לאף אחד לפגוע במה ששייך לי, לא אתן לה לפגוע בעצמה. אני דואג לכל מה ששלי ועכשיו היא תגלה בי צד חדש. טריגרים: חוסר הסכמה, אלימות, מין, כפייה.

ספר שני בסדרה - ספר ראשון: גבירת המאפיה (מומלץ לקרוא אותו קודם אבל לא חובה) *חשוב לציין שהספר מתחיל שנה מלפני שדריו ולילה התחתנו, כך שאדריאנה כאן בת 16 וניקו בן 17, למרות שבגבירת המאפיה הם מבוגרים בשנה.* אדריאנה אבאדו. בחורה בת 16. עדינה וטהורה. לא יכולה לפגוע בזבוב. רגישה ולרוב מסתירה את רגשותיה בשביל לנחם אדם אחר. היא לא רואה אדם לפי מעשיו, אלה לפי הנשמה שלו. טראומת העבר סגרה אותה מאנשיפ, כך שהיא מדברת על רגשותיה רק עם אחותה, למרות שאפילו היא לא יודעת את הכל. ניקו טרנטינו. רוצח בדם קר. אנשים מפחדים ממנו, והוא יותר מאוהב את זה. הפחד שלהם מלהיב אותו, ומזיז אותו קדימה. כשחושבים שהוא יעשה משהו, הוא עושה אותו יותר גרוע. הוא לא מפחד להראות מה הוא חושב, ולרוב משתמש בהומור בשביל להסתיר את רגשותיו. הכירו מילדות ולאט לאט התאהבו, למרות שידעו שאסור להם. הם במאפיות מתחרות, אחרי הכל.

-גמור- רוני היא ילדה רגילה שחיה את החיים שלה בשלווה, עם חברות טובות וחבר עם קשר מלא באהבה ארוכת שנים. היא ילדה טובה, עם תדמית טובה, ככה זה שאבא שלך סוכן נדל״ן מפורסם. חיה של רוני מתהפכים כשאביה מסתבך עם העולם התחתון והיא נחטפת ככופר, עולם הפשע נחשף בפניה והוא אינו דומה לשום דבר שהכירה קודם. רוני נאלצת להתמודד עם החוטף שלה, בחור שתיין ומקועקע שמאיים על חייה בכל נשימה. האם רוני תצליח לצאת משם בשלום?

לילה אבאדו. בחורה בת 19 שממש לא מוכנה לנישואים. מאז שהוריה סיפרו לה שהם התחילו לחפש לה ארוס אפשרי העולם שלה התמוטט, והמרדנות לא איחרה להגיע. היא חגגה כל לילה אבל אף פעם לא הצליחה באמת להתקרב לאף אחד, בגלל טראומות העבר. כשהתבשר לה, שהחתן נמצא, הסיפור שלה נגמר. היא לא הייתה מנחשת גם עוד 40 גלגולים, שבעלה לעתיד, האדם שתהיה איתו עד שהמוות יפריד בניהם, הוא הקאפו האכזרי של ניו יורק. TW: אונס,תוכן מיני

גמור* היא בדיוק עזבה את המשפחה לקולג׳ כי היא רוצה ללמוד ולהצליח בחיים היא מגיעה לקולג׳ אחרי מערכת יחסים לא קלה,ואהבה? ממש לא בתכנון. והוא שונא ללמוד הוא בקולג׳ רק בגלל ההורים שלו. הוא מושך בנות אליו כמו מגנט. הוא בסך הכל רוצה ליהנות ולא לחשוב על כל מעשה פעמיים,בניגוד אלייה. הוא ממש לא מוכן לאהבה ולא רוצה בה. אבל שהוא חושב על זה איך אפשר שלא להתאהב בה? מה קורה ששניהם נפגשים? האם הוא ישבור את הסטיגמות עליו? האם הוא יצליח לשבור את החומה של האהבה הקודמת שלה? לא זה לא כמו כל הסיפורים. תמשיכו לקרוא ותגלו

שאנון גלר בת ה20 היא תלמידה מצטיינת. היא טסה לאוניברסיטת ניו יורק להתחיל ללמוד רפואת מוח בקורס מיוחד. היא חמת מזג, טובת לב ולא תיתן לאף אחד לדרוך עליה. לוקאס ג'ונסון בן ה22 הוא בנו של גבריאל ג'ונסון, הקאפו של המאפיה האיטלקית בניו יורק. הוא יהיר, שחצן ודומיננטי. הוא לא יוותר בקלות על הדברים ששייכים לו. שאנון ולוקאס נפגשים באוניברסיטה ומתאהבים. בוקר אחד מגלה שאנון שלוקאס עזב את האוניברסיטה ללא הסברים. שבורת לב שאנון מחליטה להתמקד בדבר היחידי החשוב בחייה. לימודי הרפואה שלה. מה יקרה כשהגורל יפגיש ביניהם שוב? האם שאנון תוכל לסלוח לו?

"פאק, אנה.. אני מצטער," הוא מקרב את ראשי אל כתפו ומחבק אותי בחוזקה. "אני מצטער, אני מצטער, אל תכעסי, פאק.." הוא לוחש לאוזני. אני לא מתאפקת יותר ונותנת לדמעות שלי לרדת. "סליחה, סליחה. אני יודע.." אני מנסה לשמור על שקט אך ייבבה נפלטת מפי והדמעות לא מפסיקות לרדת. לוקה," קולי חלש וצרוד. אני מנסה לחזור אחורה ולהביט בו אך הוא מהדק את אחיזתו בי וממשיך לחבק אותי. "עוד קצת." הוא לוחש. "פאק, הייתי צריך את זה.." אני מחייכת למילותיו בין הדמעות ומתמסרת לחיבוק. "אל תבכי, בבקשה. אני מבטיח שאשתנה. רק על תכעסי עליי שוב." אני מהנהנת ומתחילה להירגע בזרועותיו לאט. "אני אוהב אותך." ----------------------------------- 🖤סיפורם של לוקה ואנה🖤

״אתה סתם מגזים״ אמרתי מצחקקת והוא הרים את גבתו. הוא התקרב אליי וקירב אותי אליו מאגני, ״אה כן?״ לחש בקולו הבס כשאפו נוגע בשלי. ״כן״ לחשתי מהופנטת ממנו ~~~~~~~~~ ********הסיפור הראשון שלייי******** נ.ב הכתיבה משתפרת עם הסיפור אז סבלנות

״איזה שטויות את מדברת באמא שלך... איך תזמיני אותי לחתונה שלך- אם אני זה שמתכוון לשבור את הכוס?״ - הרבה יותר מסתם סיפור, רגיל רגיל אבל עם עוד כמה ערכים להמשך החיים.