הרבה בני נוער רוצים שיהיו להם הרבה חברים, קשר זוגי טוב, משפחה חמה ואוהבת וגם להיבחר למלך ומלכת הנשף בתיכון. אלה החיים של זואי, נערה שמחה בת שמונה עשרה. ביום הולדתה זואי מתחילה לשמוע קולות, לחלום חלומות. היא חוששת כי השתגעה כאשר חלומות מוזרים על מקום שאיננה מצליחה לזהות ממשיכים להופיע, וכשתפגוש בחמשת האחיות והאחים סמית' הכל רק ילך ויסתבך. "היא נשמה עמוק בהבנה מוחלטת שכבר התחרפנה סופית, עצמה את עיניה ועשתה את מה שאמרו לה לעשות. זואי קפצה מהצוק. הרוח פגעה בפניה ומשכה את שיערה השחור לאחור, האוויר הקנה לה חופש מוחלט ולא מוכר, אך בבת אחת הפסיקה ליפול ורגליה עמדו יציבות על קרקע זרה. כשפקחה את עיניה היא הייתה במקום אחר, חיה ובריאה לגמרי." *הכריכה לא שייכת לי, זו תמונה שמצאתי באינטרנט.

קלף אחד. זה כל מה שהיה דרוש להורים שלי כדי לוותר עליי. הם הימרו על החיים שלי כאילו היו ז'יטונים על שולחן פוקר, והפסידו אותם לאיש שכולם לוחשים את שמו בפחד. עכשיו אני שייכת לו. רכוש של עבריין צמרת שאין לו קווים אדומים, אדם שקונה נשמות בחיוך קר. אני אמורה לרעוד כשהוא נכנס לחדר. אני אמורה לתכנן את הבריחה שלי בכל דקה. אבל ככל שהקירות שלו סוגרים עליי, אני מגלה שהסכנה האמיתית היא לא הנשק שהוא מחזיק - אלא הדרך שבה הגוף שלי מגיב למבט שלו. הוא זכה בי, אבל בתוך השקט המתוח ששורף בינינו, אני זו שמאבדת שליטה. כי ככל שאני מנסה להתנגד... אני רק מגלה שהחבלים שקושרים אותי אליו הם לא מה שחשבתי. אני לא רק שבויה שלו. אני נופלת אל תוך החושך שלו - ומה שמפחיד באמת? אני כבר לא בטוחה שאני רוצה להינצל.

♧♧♧ "רוזלינדה אדמסון, או שאת בעצם רוזלינדה אלמנטייר בארו?" הוא נכנס בשקט לשירותים של הבנות. ידיו נחו בכיסיו, שערו הבלונדיני היה טיפה מופרע. התלבושת שלו הייתה פתוחה יחסית, מה שחשף את שרירי חזהו החזקים לעיניי. מבטי לא הוסת ממנו. מה לעזאזל הוא רוצה ממני? "הילדה האבודה של משפחת אלמנטייר בארו." אמר באיטיות בעודו בוהה בי במבטו החודר. עיניו הכחולות לא ירדו ממני לרגע, עוקבות אחריי כל מעשה שלי. הן מיוחדות. שיניו הלבנות נגלו כמעט ישר לזווית עיניי. יכולתי להישבע שהוא כאילו צחק עליי. פלטתי גיחוח שקט, מלווה בגילגול עיניים. "כן כן, מה שתגיד." אמרתי בשקט, אבל זה לא גרם לו לעזוב. הוא נשען על הקיר של השירותים, עדיין נועץ בי את מבטו החודר. ♧♧♧ הוא זה שקובע גורלות של מליוני אנשים. ובעיקר את של עצמו. הבן שיורש חברה ששולטת בהכל. אבל מה יקרה אם היא תהיה זאת שקובעת בשבילו? רגשות, מחשבות, רצונות? הסודות שמקשרים בניהם יכולים להרוס הכל. להפוך אותו לשטן בתגלמותו, ואותה לשבורה שאין מכל. עולם של אנשים עשירים מתנגש בשלה, ושם רו מגלה את הסוד הגדול שהיה מוסתר ממנה במשך כל כך הרבה זמן. היא תצטרך למכור את הנשמה שלה לשטן בשביל שלא יפגעו בקרובים שלה. והוא? הוא לא יצליח להחזיר את הילדה התמימה שהיא היתה.

״הנבואה אומרת שהאור והחושך נועדו להתנגש, אחד מאיתנו לא ישרוד.״ ליילה- הכל השתנה ברגע. לילה אחד- סיוט שקם לתחייה הם רודפים אחרי, מפלצות מהגיהנום פאקינג רודפות אחרי. ואז במפגש אחד הוא הגיע- אוריון. והוא לא הגיע לכאן כדי להציל אותי מהמוות, כי הוא היה המוות, בכבודו ובעצמו הוא כאן כדי להשתמש בי, זה היה ברור. אבל אני לא יהיה כלי קטן במשחק שלו, אין לי ברירה אחרת, אני הילחם- או שהוא ינצח אוריון- ליילה הייתה לא יותר מסתם כלי במשחק, בדיוק כמו שאני הייתי פעם. גדלתי בצללים, נולדתי למאבק שלא בחרתי. ועכשיו זאת תהיה הנקמה שלי, ואין לי שום בעיה לשחק מלוכלך. היא לא תעמוד בזה- הכוח שבתוכה ישבור אותה. בדיוק כמו שהוא שבר אותי פעם. היא צריכה לפחד ממני, כמו כל אחד אחר, ואני יגרום לזה לקרות. אני יקח את מה ששלי, בדיוק כמו שלקחו ממני את כל מה שהיה לי.

ברגע הראשון שלוגן הכריז על השידוך בינינו התעצבנתי, עשיתי הכל כדי לבטל את זה, אבל כשהבנתי שזה יקרה הצבתי לעצמי מטרה, אגרום לה להתאהב בי ואז אזרוק אותה, אני לא רוצה או צריך אישה בחיי. בטח לא את הנסיכה הזאת שדומה לשלגייה, היא יודעת שהיא יפה ברמות קיצוניות, אבל לצערה היופי שלה לא עובד עליי. כי בסיפור שלנו אני הצייד, ואני הולך לצוד אותה וכדי לה להיזהר ממני.

״הדם שלי שורף מכמיהה אליך, יקירתי. תחזרי אליי. תפסיקי לענות את שנינו, את יודעת שאני המיועד לך. אין טעם להכחיש.״ חום גופי עולה ועולה והשריפה שהוא מדבר עליה צורבת גם אותי. ״אתה מתבלבל ביני לבין מישהי אחרת. כמה עוד פעמים אני אומר לך שאני לא המלכה השחורה?״ ״גם אם תגידי את זה עוד אלף פעמים זה לא יהפוך את זה לנכון. אפילו אם את חושבת שאני משקר לך, האגם לא משקר. החברה הכי טובה שלך לא משקרת.״ הוא מופיע מולי בפתאומיות, פניו הסקסיות במרחק נשימה ממני. הוא חתיך בצורה שקשה לתפוס. ״את לא יכולה לברוח ממני,״ ידו העוצמתית מחליקה על הלחי שלי והליטוף העדין בוער בכל מקום בגופי. ״אין מקום מספיק רחוק בעולם הזה ובעולמות שמעבר לו שלא אמצא אותך. כשתביני את זה, כשתביני שנולדת למעני ונולדתי למענך נוכל לכבוש את העולם. נשלוט בו ביחד מקצה לקצה.״ ״השלטון שלך קורע את העולם,״ אני סותרת לידו. ״אין לי שום כוונה להצטרף למחול ההרס שלך. לא משנה מה יקרה, לא משנה מה קבע הגורל אני אתנגד לו ולך עד המוות. כשתבין את זה החיים שלך יהיו קלים.״