"אני הנסיך שלך לא משנה איך תרצי ואת תעשי מה שאני אומר זה ברור?" הנהנתי והוא הצמיד את שפתינו מכיל קטעי סקס מפורטים

ברגע הראשון שלוגן הכריז על השידוך בינינו התעצבנתי, עשיתי הכל כדי לבטל את זה, אבל כשהבנתי שזה יקרה הצבתי לעצמי מטרה, אגרום לה להתאהב בי ואז אזרוק אותה, אני לא רוצה או צריך אישה בחיי. בטח לא את הנסיכה הזאת שדומה לשלגייה, היא יודעת שהיא יפה ברמות קיצוניות, אבל לצערה היופי שלה לא עובד עליי. כי בסיפור שלנו אני הצייד, ואני הולך לצוד אותה וכדי לה להיזהר ממני.

"מה אתם רוצים ממני?" "שתפרצי לחשבון בנק שנגיד לך ותמשכי משם כסף." "ולמה נראה לכם שאני יכולה לעשות את זה?" עניתי. הם הסתכלו אחד על השני ולוגן סימן משהו לליאו. הוא ניגש לדלת השלישית בחדר והוציא משם את התיק שלי. "אל תיגע בזה!" אמרתי והתקרבתי אליו, לוגן חסם לי את הדרך. ליאו פתח את התיק ורוקן אותו על המיטה, כל הספרים נפלו ממנו יחד עם הכסף שהשארתי לי לשלם שכירות והמכשיר פריצות שלי. "כמו שגנבת את הכסף הזה." "אני יודעת לגנוב רק מכספומטים." שיקרתי. "שלושתנו יודעים שזה שקר, ארנבונת." "יש לכם טעות בזיהוי, אני לא מבינה כלום במחשבים." "עוד שקר." אמר לוגן. "מעניין מה יקרה אם שמועה כזאת תופץ במכללה, שאת גנבת ושקרנית." "אתה לא תעז." עניתי. חיוך מסוכן התפשט על פניו, חיוך מסוכן שהראה לי שאין גבול לדברים שהגבר הזה מסוגל. "את לא תאמיני אלו דברים אני אעז לעשות אם לא תעשי את מה שאני מבקש, ארנבונת." "אל. תקרא. לי. ככה." אמרתי בשיניים חשוקות.

כשפקחתי את עיניי כאב חד פילח את גופי. הכל כאב לי- הצלעות, הפנים, הידיים. האוזניים שלי רטטו בציפצוף מתמשך, מונוטוני. באיטיות מייסרת כל חושיי שבו לפעול והתחלתי להיזכר במה שקרה רגע לפני שהתעלפתי שאיבדתי את ההכרה. ריפרפתי בידיי במהירות על גופי, מוודאת שאני עדיין לבושה. למזלי הבגדים עדיין היו לגופי. נשמתי לרווחה. נגעתי בזהירות בלחיי שכאבה מאוד והנעתי את אצבעותיי בעדינות עליה כדי לוודא שלא נשברה. כאבי תופת פשטו בגופי בגלים. שמתי לב שאני מכוסה בשמיכה אך לא הבנתי היכן אני נמצאת. החדר בו הייתי לא היה מוכר. היכן אני, לעזאזל? נדרכתי כששמעתי קול מוכר פונה אליי. "אף אחד לא נגע בך, את בטוחה עכשיו."

ארוטיקה אפלה, BDSM, גבר אלפא, פנטזיה רומנטית, מיריבים לאוהבים, נישואי נוחות. ״המגע שלו כמו איום, כמו לחישה שקטה של המוות. כל נגיעה גורמת לי לרצות לברוח ליערות החשוכים. הלוואי שאוכל לברוח מהשד שלי.״ נולדתי עם חוב על הכתפיים - כס המלוכה של משפחת טרסדור. לפעמים הוא קשה מנשוא, אבל מגיל צעיר חונכתי להאמין שהוא טהור. אני אשמור את תמימותי לבעלי, למלך שלי, והוא ישמור את עצמו לכבודי. אישה שלא שומרת את עצמה תסבול, ולא תהיה דבר מלבד נערת ליווי. זונה. אף אחד לא פאקינג טרח להסביר לי שבעלי לעתיד הוא חתיכת מניאק שלא רוצה אותי, וגם לא שמר על תמימותו לליל כלולותינו. אני לא סובלת אותו, את ההבעה היהירה שלו, את הלחישות המרושעות שלו באוזני. יש לי תמיד רצון עז להכות אותו. אך למרות השנאה העזה שלי כלפיו, כמו צחוק הגורל ויריקה בפרצוף שלי - אני נמשכת לדיאבלו, השד שלי. אי אפשר להתכחש לסקס האפיל שנוכחותו משאירה אחריו, לעיניו הירוקות שמלאות זעם, לתווי פניו החדים, ולגופו המרשים עם צלקות המלחמה. כל מילה שיוצאת מפיו נשמעת מחושבת וקרירה, כזו שמעבירה רעד לכל אורך עמוד השדרה שלי. בגיל שמונה עשרה אני מאבדת את אימי במלחמה הנוראית, ונודרת את נדר הנישואים כמו כלבה טובה. אני שונאת את דיאבלו סטונהאם.

11.11.24 מקום 5 במדע בדיוני:) 22.11.24 מקום 1 בקטגוריית "מאויבים לאוהבים";) דפני רגע אחד שרתי במקלחת בביתי, וברגע האחר מצאתי את עצמי בזרועותיו של הגבר הכי סקסי שפגשתי בחיי. הוא האויב שלי, הסלידה הכי גדולה שלי, ועדיין... איך קרה שהפכתי למושא אהבתו של יורש מצרים? אמן חשקתי בה מהרגע בו עיניי נחו על עיניה התכולות כנילוס, שערה הזהוב ועורה הבהיר. היא יהודיה, ואני ואבי משעבדים את עמה בפרך. אני הסיוט הכי גדול שלה. ועדיין... היא לא תצליח לברוח ממני. טריגרים: - סמאט (סצינות מיניות מפורטות) - התבוללות הספר הזה חשוב לי הרבה, לכן אני יותר ממצפה לתגובות ולvotes שלכם;)

"מה זה?" שאלה מישל בסקרנות ונטליה פתחה את הספר. "זה עומד להיות היומן שלנו," היא חייכה. מישל, סיריוס ורמוס התבוננו בה בצורה מוזרה. "יש כל כך הרבה דברים לדבר עליהם על לילי וג'יימס שהחלטנו לשים אותם כהתערבות. למה שלא ניתן לכמה אנשים להרוויח קצת כסף מהם?" גיחכה נטליה. "מה התנאים של ההתערבות?" שאל סיריוס בסקרנות. "מתי הריב הבא שלהם? מתי הם לבסוף יהרגו אחד את השני?" הוא חייך. "לא, למען האמת זה תאריכים של מתי לילי וג'יימס יהיו לבסוף ביחד." ברטה חייכה ורמוס כמעט נחנק מחתיכת עוף מתובל שאכל. פיהם של מישל וסיריוס נפתחו בתדהמה. "מה?" שאלה מישל בקול המום. "החלטנו שזה בטוח שהם בטוח יהיו ביחד מתישהו השנה. החלטנו שזה יהיה כיף אם נהמר על זה. אז על איזה תאריכים אתם מהמרים?" שאלה נטליה והוציאה עט-נוצה מכיסה. רמוס, מישל ורמוס הביטו בה מוכי תימהון. "דמבלדור יודע על זה?" שאל רמוס. "כן.. הוא הימר על חג האהבה." ברטה חייכה. *מתוך פרק 17* אנוכי תרגמה את הפאנפיק לאתר של הפאנפיק באנגלית "FanFiction" לפאנפיק: https://www.fanfiction.net/s/1233123/1/Lily-and-James-Forever-and-Beyond

לא טובה בהקדמות. תיכנסו ותבינו☺️☺️ אזהרה- יש פירוט יחסי מין. מערכת יחסים של דאדי וליטלגירל. תמימים אנחנו לא. אז לא אשים הגבלת גיל אז תהנו☺️ -הסיפור גמור-

אמונה שליקר בת ה19 בת הרב של הכולל הגדול בירושלים. אמונה מאוד מאמינה בבורא עולם. מאוד מכבדת את המשפחה שלה. את אביה במיוחד. אמונה כל חיה חלמה ללמוד ולהצליח בזכות עצמה. אך ידעה שיגיע הזמן שתצטרך להתחתן בשידוך. אמונה כשמה הוא, מלאה באמונה. דור הוא קצין , מסתערב שעתיד להשתחרר ולהיות בקבע. בין הלוחמים הכי חזקים, הכי מהירים והכי זריזים. לדור יש אופי לוחמני. אופי מאוד קשוח וצבאי. דור גבוהה, יפה תואר, חכם, מצחיק, בא ממשפחה עשירה שמאוד רחוקה מהדת, אך עשו הכל בשבילו, אפילו הסכימו להחלטתו להשאר בקבע למרות הציפיה מאביו שהוא יכנס לעסק המשפחתי. דור פשוט אוהב להנות מהחיים עם החברים שלו, נמצא בזוגיות ארוכה כבר המון שנים ונהנה מכל רגע בחייו הצעירים. אבל הכי מכל הוא אוהב , להלחם. דור פוגש את אמונה במקרה תוך כדי שהוא היה בקו בירושלים אחרי שהוא נפצע ביחד עם חבריו שטמון שם סוד גדול.ועדיין לא יכול לחזור לתפקיד שלו אבל רוצה לעשות משהו משמעותי ולא לחכות עד שיחזור לתפקיד שלו. אז הוא וחבריו החליטו להעביר את הזמן בשמירות בירושלים. עינהם התנגשו אחד בשני כשהוא הציל את אחיה האוטיסט מנדי מדריסה. מאז הוא מחפש אותה בכל מקום. קשר שהוא בלתי אפשרי מכיוון שאמונה כבר מתארסת לאדם אחר ועתידה להתחתן עם תלמיד ישיבה.