מי לא רוצה להיות כל-יכול? להפוך את עצמו מנער לא-יוצלח ובודד למלך השכבה? כל הכוח בקצות אצבעותיך, אתה יכול לעשות כל מה שאתה חפץ בו. זוהי פשוט עוצמה משכרת ממנה אתה משתוקק לגמוע עוד ועוד! זה מה שמתרחש אצלי במוח כל לילה. חלומות צלולים, בהם אני משמיד את הכלוב בו אני כלוא במהלך היום וחופשי לעשות כעולה בדעתי. אני בר מזל שניחנתי ביכולת הזו. השם שלי הוא מארק שאפר, אני תלמיד כיתה י"א ממינכן, גרמניה - וזהו סיפורו של החלום הכי מדהים שחלמתי.

"נמכרתי כ'שפחת תענוגות' לגבר ששבר אימפריות בלי למצמץ. אבל מאחורי דלתות סגורות, המפלצת הזו מצאה דת חדשה - ואני הייתי המלחמה היחידה שהוא פחד להפסיד בה." ריזלייה חשבה שהחיים שלה לא יכולים להיות נמוכים יותר. יתומה, כלואה תחת החובות של דודה במסבאת דרכים עלובה בממלכת קאנדרה, היא רק ניסתה לשרוד עוד יום בעולם אכזר. ואז הוא נכנס בדלת. טיריאן הוא אדון עיר רב-עוצמה, מצביא קר ומצולק שחי כל חייו בשדות הקרב. הוא גבר של מעשים, לא של מילים, שמורגל לקחת בדיוק את מה שהוא רוצה. ומבט אחד בריזלייה מספיק לו כדי להחליט: הוא רוצה אותה. ביום אחד, מעט החופש של ריזלייה נלקח ממנה כשהיא נמכרת לטיריאן. לא כשפחת כפיים פשוטה, אלא כ"שפחת תענוגות" - מעמד יוקרתי ומכובד שנועד לדבר אחד בלבד: חדר המיטות של האדון. היא נגררת איתו למסע מסוכן בעולם של פיות, כשפים ויצורים מכושפים, משוכנעת שהיא רק רכוש עבור הגבר המפחיד שקנה אותה. אבל ככל שהימים עוברים, ריזלייה מגלה שמאחורי החזות הקפואה והשתיקות הארוכות של טיריאן, מסתתרת אובססיה עמוקה. הוא שם לב לכל פרט קטן בה, מגן עליה בחירוף נפש, ולאט לאט, הכלוב המוזהב שהוא בנה סביבה מתחיל להרגיש כמו בית. *מס' פרקים עולה מדי שבוע עד לסוף הספר.

ההלוויה הסתיימה, אבל עבור שלוש נשים - הדרמה רק מתחילה. בוואן-אנדה השקטה, הן נראות כמו שלוש זרות המחוברות במקרה, אך מתחת לפני השטח נרקמת ברית מסוכנת. הן יודעות משהו שהעיירה כולה לא מעלה על דעתה, וכל עוד הן שותקות - הן בטוחות. אבל כשקרוב משפחה של המנוח מתחיל לשאול את השאלות הלא נכונות, הסדקים בסיפור שלהן מתחילים להיחשף. מה שהתחיל כסוד שקיוו לקבור לנצח, הופך למרדף אישי שבו כל טעות קטנה עלולה לעלות להן בחירותן. הן שותפות לפשע, הן שותפות לשתיקה, והן יודעות שמישהו עוקב אחריהן. אתם באמת רוצים לשמוע את הסוד שלהן?

הענקת שם היא תביעת בעלות. זוהי אמת עתיקה, הידועה עוד מימי הברית הישנה. שמות יכולים לכבול את האדם והבהמה לייעוד אחד, או לשחררם. שם יכול להישאר על כנו, או להשתנות בהתאם לשינוי הבעלות. לעיתים המשנים הם אלו להם השם הוענק, ובכך הם מסמנים את ריבונותם על עצמם לעולם. ישנם שמות חדשים ושמות עתיקים. השם הזה והענקתו היו חדשים, אך הם שאבו משורשים עתיקים יותר מהאומה שעל אדמתה הוענקו. המעניק: בעל שרעייתו נפטרה בטרם עת ואב שביתו אכזבה אותו. המקבל: עלם שחטא במשיכה לאנשים הלא נכונים. הוא נתפס במטבח, שם אמונו נטבח. הסכין חרצה תלמים בעור הילד הרך, אך היא מעולם לא הצליחה להתחיל. הלהב התהפך על אוחזו. הנער ברח עם אות לא שלמה של שם שלא הושלם, תזכורת תמידית לאשר עבר. הוא נע ונדד, מתרחק יותר ויותר מן המקום שבו חולל. היה אור בסוף בריחתו, העיר ההיא ידועה בכך. ההשגחה שלכאורה אכזב כנראה הייתה בעדו, משום שכאשר התמוטט לבסוף, היה זה מול משכנו של ידע עתיק והחמלה הנובעת ממנו. הצלקת החלימה, אך לא נעלמה. גם שנים לאחר מכן הוא עדיין התעורר לעיתים באמצע שנתו, ממלמל כאחוז דיבוק את המשפט הרה האסון: "Memento morti peccatrici", עד אשר גרגוריו של קממבר הרגיעו אותו מספיק, כדי לשוב ולשקוע במעמקי ממלכתו של מורפיאוס. מאה חדשה, שם חדש, פרק חדש בסיפורו של כסוף.

מיה - ילדה ישראלית שבאה לקאמפ באמריקה ג׳ון - אמריקאי בשלמותו נפגשים יחדיו בקאמפ ? ומה יקרה בהמשך? תצטרכו לקרוא כדי לדעת

בסופו של יום יש משהו אחד שכולנו רוצים, שכולנו צריכים. חיים נורמלים. אוכל על השולחן, מים נגישים, עבודה טובה. בקשה כל כך נורמלית שלפעמים אנחנו שוכחים את האנשים שצריכים להילחם על זה. קיו, שחיי בין נשימה לנשימה על מנת ליצב את חייו השבורים, נאלץ להיכנס למשחק מסוכן עם נסיך המאפיה. שם כל מילה לא נכונה עלולה לגרום לראשו ליפול מכתפיו. הוא נאלץ לזרוק את עצמו לשיני המפלצת ולמצוא את דרכו מבטנה. בשיתוף חברתי הנאמנה @rayray287 והרעיון המוזר שלה בגיל 12 שהתחיל את כל זה! ❗️⚠️טריגרים⚠️❗️ שפה בוטה אלימות מערכת יחסים רעילה רמיזות לפגיעה מינית בילדות הטרדה מינית אונס פגיעה מינית בקטינים אלימות כלפי קטינים מחשבות אובדניות פגיעה עצמית טראומה ~בכללי ממליצה לקרוא מ15+~ אם מישהו מחפש רומנטיקה מתוקה וחמודה זה לא המקום. זה בטג רומנטיקה נטו כי לא ידעתי איפה לשים את זה.

זה סיפור על מסע בזמן והשלכותיה של הנגשתו היעילה מידי. זה סיפור על קרנות מחקר ועל הצורה שבה הן מלחיצות אקדמאים. זה סיפור על אמונות ולמה לעולם אסור לקחת אותן יותר מידי ברצינות. זה סיפור על למה תמיד אסור, לא משנה באיזה אופן ותחת אלו נסיבות, לומר זאת לאנשים שלא הבינו זאת בעצמם. ומעל הכל, זה סיפור על אדם שאפתן עד כדי גיחוך, שניסה לחבר את כל אלו כדי לומר משהו מעניין על היקום ועל הצורה שבה (אולי) הוא נוצר.

עצות בנוגע לשיפור כתיבה של ספרים, יומנים או עבור לימודים

מעולם לא חשבתי שאתנדב להכנס לזירה הנוראה, אותו מקום בו אנשים מתים מוות מזעזע בעוד העשירים צופים בנו עם פופקורן ביד, אבל כשהסיבות לחצו לא הייתה לי ברירה אלא להכנע. כך מצאתי את עצמי בזירה עם עוד 23 משתתפים אחרים, חלקם חזקים וחכמים וחלקם... פחות. אבל רק אחת מהם הייתה חשובה, אחת שמסמלת הכל, אחת שהבטחה נצורה בין שנינו. "נצא מהמקום הזה ביחד" ___________________________ אם קראתם משחקי הרעב הפאנפיק הזה בול בשבילכם וגם אם לא, עדיין שווה לקרוא אותו. התחלתי לכתוב את הפאנפיק הזה לפני המון זמן והחלטתי לפרסם את החלקים שכבר כתבתי לכבוד ה100 עוקבים ולהמשיך לכתוב יחד עם הפרסום, תהנו.