היא יש דברים שאי אפשר לומר בקול. יש כאב שאפילו האנשים הכי קרובים אלייך לא מצליחים לראות. יש סודות שנקברים עמוק, מתוך תקווה שאם לא תדברי עליהם - אולי הם יפסיקו לרדוף אותך. דווקא כשאני מתאהבת בחבר הכי טוב של אחי, הלב שלי מרגיש סוף סוף בטוח, הסודות האלה מאיימים להרוס הכול. אבל לפעמים, האנשים שאנחנו הכי סומכים עליהם הם גם אלה שמסתירים מאיתנו את האמת. ובסופו של דבר, כל מה שלא אמרנו עלול לשנות את החיים שלנו לנצח. הוא להתאהב באחותו של החבר הכי טוב שלי מעולם לא היה בתכנון שלי. זו הייתה אחותו הקטנה של החבר הכי טוב שלי, לעזאזל. לא הייתי אמור להסתכל עליה בצורה הזו, אבל ככל שהכרתי אותה יותר - התאהבתי בה. רציתי להילחם בשדים שרודפים אותה. רציתי לשאת את הכאב שלה. רציתי להיות המקום הבטוח שלה, הבחור שהיא רצה אליו כשהכל מתבלגן בראשה. כולם חושבים שהם יודעים מה היא צריכה. אבל אף אחד לא שומע את השתיקות שלה. אני רואה את החיוך שהיא מכריחה את עצמה לחייך, את הפחד שהיא מנסה להסתיר ואת הקרבות שהיא נלחמת בהם לבד. אני רק מקווה שיום אחד היא תבין שהיא לא חייבת להתמודד עם הכול לבד. טרופים: החבר הכי טוב של אחי, ידידים לאוהבים, הוא מתאהב ראשון. שימו לב!! הספר מכיל את הטריגרים הבאים: - הפרעות אכילה - אונס - שנאה עצמית - פגיעה עצמית

הוא עומד להיות קאפו של המאפיה הסיציליאנית כולה והוא לא יכול להרשות לעצמו הסחות דעת, עד שהוא פגש אותה, והמאפיה הפכה להסחת דעת ממנה.

ריף ואיב גדלו יחד מגיל אפס. שתי משפחות, חבורה אחת ואינסוף זיכרונות. במשך שנים הם היו בלתי נפרדים, עד שהרגשות הסתבכו והכול התרסק. מאז התיכון והצבא הם התרחקו, כל אחד הלך לכיוון אחר, משוכנעים שזה לטובה. אבל הגורל תמיד יודע לעשות סיבוב. כששניהם מתקבלים במקרה לאותו פרויקט משחק יוקרתי, הם מגלים שהם עומדים לעבוד זה לצד זו ולשחק זוג מאוהב על המסך, מה שמתחיל כהעמדת פנים מקצועית הופך לאט־לאט למשהו אחר אמיתי מדי, קרוב מדי, מסוכן מדי ללב. ואז, השריפה בדירה של איב משנה הכול. בלי מקום אחר ללכת אליו, היא נאלצת לעבור לגור אצל ריף "רק לכמה ימים". אבל בתוך אותו בית, בין סצנות מצולמות לרגעים אמיתיים מדי, הגבול בין משחק למציאות מתחיל להיעלם. טריגר: הטרדה מינית בעבר קריאה מהנה❤️

קיארה רוסי- לא רציתי שזה יקרה.טוב אולי לא חשבתי שזה יקרה. כל החיים שלי אהבתי לקרוא ספרים תמיד כולם קראו לי ״תולעת ספרים״, החברים, המשפחה, בעבודה בקיצור כולם. הספרים שהכי אהבתי לקרוא היו של מאפיה, וואוו מאפיה- הגברים, הסיפורים, הנשים שהם תמיד כאלה חזקות פשוט וואוו. כמו כל אחת שקוראת תמיד חלמתי שהקאפו הגדול של המאפיה יחטוף אותי והתאהב בי. אבל כמו כל אחת ידעתי שזה לא מציאותי! או שכן...לא יודעת כבר החיים שלי מושלמים או לפחות היו, לא סגורה על זה מצד אחד החלום שלי התגשם אבל מצד שני...המאפיה חטפה אותי! והגבר הזה התאהב בי! וכל זה קרה בגלל שהסתובבתי עם הילדה הלא נכונה! אבל האמת יש מצב שגם בלעדיה זה היה קורה כי בכל זאת התחצפתי עליו לא פעם, זה פשוט כיף מדיי לריב איתו, וגם הוא יפה מדיי. לורנצ׳ו מרצ׳ינו- נראלי שכולם יודעים מי אני וכולם מפחדים ממני, לא? אני לורנצו מרצ׳ינו כן כן הבן של לוקה מרצ׳ינו השטן של איטליה אני שונא שאנשים לא מבינים את המקום שלהם ומתחצפים עלי.אבל שהיא מתחצפת זה מצחיק, כיף.גם מעצבן אבל זה מיוחד. ואיך שהוא בדרך לא דרך התאהבתי, אני לא יודע איך זה קרה ואיך לעזעזל הגענו למצב הזה. אבל הדבר היחידי שאני בוודאות יודע זה שהיא משגעת אותי. היא כל היום בראש שלי. והיא תהיה האישה שלי!

לורן בייקר היא נערה בכיתה יא' בת 17 עם חלום גדול - להפוך לדוגמנית מצליחה. אחרי שאיבדה את אביה בתאונת דרכים כשהייתה קטנה, היא גדלה בבית שבו אמא שלה, עורכת דין מצליחה, תמיד דחפה אותה להיות הכי טובה. כל מה שלורן רוצה זה להצליח, אבל אז הכל משתנה. חודש אחרי תחילת הלימודים, מורה חדש בן 23 ובלתי צפוי נכנס לתפקיד המחנך שלה, ניית׳ן רוס. ומאז שום דבר לא נשאר כמו שהיה- הוא קשוח, מסתורי, ומסתובב כל הזמן עם מבט שלא עוזב אותה. אבל מה שהיא לא יודעת זה שהוא לא מצליח להוציא אותה מהראש מאז הרגע הראשון שראה אותה. האם הם יצליחו להילחם ברגשות האסורים או שהאהבה תנצח?

קטע אירוטי קצר שכתבתי לפני זמן מה. אולי מתישהו ארחיב את הרעיון אבל כרגע הקטע עומד בפני עצמו.

"מה עכשיו קפטן?" "הנוהל הרגיל. תהרגו את כולם." אני משיב ונשען על דופן עמוד המפרש, מביט בשיעמום בחיילי המלך שצורחים לכל עבר. יש שמתחננים לרחמים, יש שמנסים להזכיר לי את העבר המשותף שלנו. אבל כמו שהם שכחו אותו כשעינו אותי, גם אני שוכח אותו שאני מוציא אותם להורג. יש כאוס כל הסיפון, ואז אני קופא כשאני שומע, "שמע ישראל ה' אלוהנו ה' אחד." זה קול נשי, מפוחד ורועד. "עצרו!" אני קורא אבל מאוחר מדי כי החרב מונפת באוויר ממש מעל הצוואר שלה.

#1 סטוקר #1 קאפו #1 מאפיונר #2 romance #15 דרמה #15 love #22 מאפיה "אני לא יכול להפסיק לחשוב על נטע. זה כאילו היא נכנסה לי לתוך הראש ולא יוצאת. אני חייב לדעת איפה היא בכל רגע, מה היא עושה ועם מי היא מדברת. אני אוהב אותה כל כך חזק שזה כואב לי בלב. נתתי לה שרשרת מהשושלת שלי כדי שכולם יראו שהיא שלי ורק שלי. אני לא אתן לאף אחד אחר להסתכל עליה או לגעת בה. אני נועל אותה בבית שלי לא כי אני רע, אלא כי אני פשוט לא יכול לחיות בלעדיה אפילו דקה אחת." "מייקל לא עוזב אותי לרגע. לפעמים זה נראה כאילו הוא אוהב אותי יותר מדי. הוא תמיד מסתכל עליי, תמיד רוצה לדעת איפה אני, והוא נתן לי שרשרת שאי אפשר להוריד מהצוואר. כולם פה מפחדים ממנו, אבל כשהוא איתי הוא הופך לאיש אחר. הוא קונה לי הכל ודואג לי כאילו אני הדבר הכי חשוב בעולם. זה קצת מפחיד אותי שהוא לא נותן לי ללכת לשום מקום, אבל כשהוא מחבק אותי חזק, אני מרגישה שהוא באמת לא יכול לחיות בלעדיי." המשך תקציר בפרק הראשון...

-גמור- כולם ידעו מי הוא ולמה הוא פה , כולם חוץ ממנה. היא לא הכירה אותו כלל ולא שמעה עליו מעולם לעומת זאת כולם שמעו עליו מיליוני סיפורים וכולם פחדו ממנו ומהמעשים שלו הם אפילו פחדו להסתכל על העיניים השחורות שלו. מה יקרה כשהיא תיתקל בו במקרה במועדון שבכלל לא רצתה ללכת אליו מלכתחילה? •היא לא מאמינה באהבה והוא נמנע ממנה •היא שונאת גברים ואחריו נשים רודפות בקיצור היא הסתבכה.

קוראים לי אדל שרה כהן ועברתי הרבה. יש לי תואר במשפטים אני עורכת דין. אוהבת לתפור ולעצב בגדים,לשיר לרקוד ומוזיקה. וכמובן אוכל. הייתי ילדה מאושרת ככ היה לי ילדות שכולם חלמו עליה חוץ ממני, בעכבות כל מה שעברתי ועברתי. החלטתי לטוס לניו יורק הייתי בטוחה ששם יהיה לי טוב עד שהוא והתיק הזה הגיעו. קוראים לי אלכסנדרו מורטי. הגעתי לאן שהגעתי בזכות מי שאני היום אני הכל. בקרוב ימנו אותי לקאפו כי אני החזק מכולם אחותי התגרשה מהחבר הטוב שלי כמו יד ימיני היא הייתה צריכה עורכת דין טובה ומצאה אחת כזאת אדל שרה כהן. אדל תהיה שלי כי אני החלטתי.