אני מביטה לעיניו ומחכה שירים את מבטו. "אתה אוהב את מה שאתה רואה?" אני שואלת בתמימות מעושה כשהוא סוף סוף מרים אותו. הוא מסמיק כתשובה. "עומד לך, כנראה שהתשובה היא כן." אני מחליטה להביך אותו, גם ככה הוא עולה לי על העצבים. "סליחה... זה פשוט שהם שם... אני לא יכול לא להסתכל עליהם." הוא מנסה להתחמק ומאדים עוד יותר. "מי שם?" זה נחמד לשגע אותו, מאוד נחמד. "נו את יודעת... הציצים שלך. שיט." הוא כבר בקושי מסתכל לי בעיניים. "אתה רוצה לראות אותם?" אני כבר רטובה, מהמחשבה שאהיה ערומה מולו. "מה?" קולו צרוד וזה מחרמן אותי עוד יותר. "שאלתי אם אתה רוצה לראות אותם." אני משיבה בקול יציב. *מכיל תכנים מיניים* מנסה לכתוב את הספר סמאט הראשון שליייי תהנווו

ציפי ושמוליק (או ניר) הם זוג אוהבים שזוג אוהבים יצר אותם. כשאני כותבת אני שומעת את השיר home האווירה של השיר תמיד מזכירה לי אותם, ממליצה 💕🦋

הם הכירו באחד הצ'טים. היא זרמה והוא זרם . ההיכרות שלהם העמיקה למקומות האינטימיים ביותר. נוצרה התאהבות, ונמשכה לאהבה מופלאה. התאמה של 97% בין שניהם בכל זווית אפשרית. ואחרי שנה של הכרות אינטנסיבית , ומאוד אינטימית הם נפרדים. זהו מסע פרידה אישי, ארוך כואב.

~סיפור קצר~ {הושלם} בין חומות המלוכה, במקום שבו גורלה של מריה נכתבה עוד לפני שנולדה, נכתבת אגדה שלא הייתה אמורה להתקיים. האם היא תצליח להימלט ממנו ? -זה הספר שלי וכתבתי אותו לבד, אשמח לפידבקים! טובים ורעים, תמיד יש מקום לשיפור ;) -השמות בתחילת הפרק זה נקודות מבט 3> -סדרת ספרים ❤️ ספר שני בקרוב

סוף העולם. מר וגבריאל נשארו אחרונים בעולם ונתקעו בבונקר שסבא הזקן המטורלל חסך 70 שנה כדי להכין אותו ובו יש להם את האמצעים לשרוד 80 שנה. אבל לבד. מתארים מה יקרה כבר?

מתוך הניכור והבדידות של תל אביב צומח פרח ידידות מופלאה, בין הומלסית חריגה לבין רווק צפונבוני שקט ומופנם. שני עולמות שונים, ואהבה אחת. נפלאה.