חמישה אחים ולא מדם. הדבר היחיד המשותף לנו הוא שאנחנו מגיעים מבתים הרוסים ואת כולנו אימץ איש אחד לביתו. שופט של בית דין גבוה לצדק. מהאליטה הישראלית. או לפחות, ככה הם קוראים לעצמם. אבל אף אחד לא יודע שהאנשים שאמורים להיות שומרי הסף של החוק, לא רק מפרים אותו אלא גם עושים פשעים נגד האנושות. בהתחלה היינו בטוחים שמצאנו סוף סוף בית חם אבל מהר מאוד גילנו שהגיהנום הוא מקום שנמצא בכדור הארץ והשם השני שלו זה בית משפחת גולדברג. אני הגעתי לכאן ראשון והבטחתי לעצמי שאגן על כל אחד מהאחים שלי. הם לא הדם שלי, הם הרבה יותר מזה. אזהרת טריגר: ספר זה מכיל הרבה טריגרים שלא אפרט בגלל ספויילרים אבל תיזהרו בקריאה שלו.

״הדם שלי שורף מכמיהה אליך, יקירתי. תחזרי אליי. תפסיקי לענות את שנינו, את יודעת שאני המיועד לך. אין טעם להכחיש.״ חום גופי עולה ועולה והשריפה שהוא מדבר עליה צורבת גם אותי. ״אתה מתבלבל ביני לבין מישהי אחרת. כמה עוד פעמים אני אומר לך שאני לא המלכה השחורה?״ ״גם אם תגידי את זה עוד אלף פעמים זה לא יהפוך את זה לנכון. אפילו אם את חושבת שאני משקר לך, האגם לא משקר. החברה הכי טובה שלך לא משקרת.״ הוא מופיע מולי בפתאומיות, פניו הסקסיות במרחק נשימה ממני. הוא חתיך בצורה שקשה לתפוס. ״את לא יכולה לברוח ממני,״ ידו העוצמתית מחליקה על הלחי שלי והליטוף העדין בוער בכל מקום בגופי. ״אין מקום מספיק רחוק בעולם הזה ובעולמות שמעבר לו שלא אמצא אותך. כשתביני את זה, כשתביני שנולדת למעני ונולדתי למענך נוכל לכבוש את העולם. נשלוט בו ביחד מקצה לקצה.״ ״השלטון שלך קורע את העולם,״ אני סותרת לידו. ״אין לי שום כוונה להצטרף למחול ההרס שלך. לא משנה מה יקרה, לא משנה מה קבע הגורל אני אתנגד לו ולך עד המוות. כשתבין את זה החיים שלך יהיו קלים.״

בס״ד ״אלינור, את יפה כמו מלאך.״ אלינור אלפי התגלמות השלמות בעיני כל מי שמביט בה. יפהפייה, מבריקה, מוכשרת - והחיוך שלה? כזה שיכול להאיר גם את הימים הכי אפורים. אבל מאחורי הזוהר והשלמות מסתתר עולם אחר. סודות שהיא לא חולקת עם אף אחד. צלקות שהיא מחביאה היטב. כשהיא מגיעה עם אביה, מפקד בית הסוהר לנוער, היא לא מדמיינת שהמפגש עם נער מסוכן, מסתורי וחסר גבולות - ישנה את חייה מן הקצה אל הקצה. סהר אמסלם סהר הוא סכנה מהלכת. ידוע בכינויו ׳סִילֶנְסְיו׳ - שתיקה. העבריין הצעיר שהשם שלו הולך לפניו - וכל מי שניסה לעצור אותו, כבר מזמן הרים ידיים. הוא לוחם בכל מובן - בזירה, ברחוב, ובנפש. כמתאגרף לא חוקי, הוא שולט בכאב. אבל רגשות? מבחינתו זו חולשה שאין לה מקום. סמים, אלכוהול, התקפי זעם - אלה רק חלק מהשדים שרודפים אותו. מאז שנכלא בבית הסוהר לנוער, הוא למד לשלוט בפחד של אחרים, רק כדי לא לפגוש את שלו. הוא אולי נער, אבל עושה לכולם בית ספר. והוא לא חשב לרגע שדווקא היא - תצליח להתחיל לתקן אותו, לראות אותו. היא מחפשת את הטוב שבו, והוא, שמאמין שאין טוב באף אחד, מנסה לשמור אותה רחוקה. אבל בעולם של כאב וסכנה, גם רגשות יכולים להפוך לקרב שבו אין מנצחים. כי לפעמים, דווקא הלב - הוא הזירה הכי מסוכנת שיש.

לפני אחד עשרה שנה אלייזה רוז מתה ובמקומה נולדה ארינה. ללא שם וללא עבר ארינה מתחילה חיים חדשים, חיים בהם הרחוב הוא ביתה וגופה הוא רק כלי הישרדות. והיא שרדה, במשך כמעט אחד עשרה שנה ארינה למדה איך להבריח את השדים שלה אבל העבר תמיד חוזר וכשהאדמה מתחת לרגליה מתחילה להתפורר האחיזה שלה בחייה החדשים נחלשת עד שהקו בין העבר להווה כמעט ונעלם. ארינה טובעת ונראה ששום גלגל הצלה לא יעזור לה עד שהוא הושיט יד ומש אותה מהמים. אלכסנדר אוניל הבלש הקשוח לא יודע איך להתמודד איתה, נראה שהאישה עם הפה החצוף נחושה בדעתה לגרום לו לאבד את שפיותו אבל יש משהו בעיניים הירוקות שלה שקורא לו וכשהיא טובעת אלכסנדר לא יעצור עד שהוא יצליח להביא אותה לחוף מבטחים

"מה עכשיו קפטן?" "הנוהל הרגיל. תהרגו את כולם." אני משיב ונשען על דופן עמוד המפרש, מביט בשיעמום בחיילי המלך שצורחים לכל עבר. יש שמתחננים לרחמים, יש שמנסים להזכיר לי את העבר המשותף שלנו. אבל כמו שהם שכחו אותו כשעינו אותי, גם אני שוכח אותו שאני מוציא אותם להורג. יש כאוס כל הסיפון, ואז אני קופא כשאני שומע, "שמע ישראל ה' אלוהנו ה' אחד." זה קול נשי, מפוחד ורועד. "עצרו!" אני קורא אבל מאוחר מדי כי החרב מונפת באוויר ממש מעל הצוואר שלה.

"מה אתם רוצים ממני?" "שתפרצי לחשבון בנק שנגיד לך ותמשכי משם כסף." "ולמה נראה לכם שאני יכולה לעשות את זה?" עניתי. הם הסתכלו אחד על השני ולוגן סימן משהו לליאו. הוא ניגש לדלת השלישית בחדר והוציא משם את התיק שלי. "אל תיגע בזה!" אמרתי והתקרבתי אליו, לוגן חסם לי את הדרך. ליאו פתח את התיק ורוקן אותו על המיטה, כל הספרים נפלו ממנו יחד עם הכסף שהשארתי לי לשלם שכירות והמכשיר פריצות שלי. "כמו שגנבת את הכסף הזה." "אני יודעת לגנוב רק מכספומטים." שיקרתי. "שלושתנו יודעים שזה שקר, ארנבונת." "יש לכם טעות בזיהוי, אני לא מבינה כלום במחשבים." "עוד שקר." אמר לוגן. "מעניין מה יקרה אם שמועה כזאת תופץ במכללה, שאת גנבת ושקרנית." "אתה לא תעז." עניתי. חיוך מסוכן התפשט על פניו, חיוך מסוכן שהראה לי שאין גבול לדברים שהגבר הזה מסוגל. "את לא תאמיני אלו דברים אני אעז לעשות אם לא תעשי את מה שאני מבקש, ארנבונת." "אל. תקרא. לי. ככה." אמרתי בשיניים חשוקות.

אוליביה רוניק. אני לא מתאהבת מהר , אני חושבת שהעולם הוא הרפתקה וצריך למצא אותה עד הסוף המר של האגדה . לא כול הסיפורים נגמרים ב 'עד עצם היום הזה' יש כאלה שמתמשכים עוד זמן. אני כאן כדי לנצל את ההרפתקה שנקראת החיים שלי. והוא חלק גדול בהרפתקה. החיים הם אתגר וצריך לנצל בהם כול חלק. ניקו בקהאם. אני יודע מה בדיוק הטעם שלי בנשים .היא לא. אבל כנראה שזה עכשיו משתנה , כי אני מתאהב. היא מתחמקת ממני 'אני רודף ' היא אומרת "לא בא לי " אבל עינייה היפות אומרות אחרת. אוליביה או יותר נכון אן חייה את החיים הולכת על הקצה אבל מה שהיא לא יודעת שאני זה הקצה שלה. _____ספר שני בסדרה לפני שהכרנו_______

רותם וגואי זה סיפור מעולם אחר היא שפית שבאה לבשל בחתונה ומגלה שזה החתונה של האקס שלה. הוא קאפו של ניו יורק שבכלל בא לעשות עסקים בחתונה ספר גמוררר ספר מתוך סדרת לפני שהכרנו . ספר ראשון בסדרה בקרוב יוצא ספר שתיים