**נטליה** אני הבת של הבוגד. חלק מהמאפיה האיטלקית. אבי הלך כנגד החוקים והרגו אותו אל מול עיניי. בתור עונש נמסרתי כנגד רצוני אל קאי, יורש המאפיה העתידי, הגבר הכי אכזרי בנאפולי. הוא שונא אותי. הוא רוצה שאהיה השפחה שלו, הוא רוצה את הגוף שלי, הוא רוצה לשבור אותי. הוא רוצה לנקום בי על חטאי אבי. הסיפור שלי הוא סיפור טרגי אבל אני מסרבת להיכנע לאפלה. אני מוכרחה לשרוד. מוכרחה לנצח. הם חושבים שאני תמימה אבל אני נחושה לגרום למפלתו של יורש המאפיה. אני אגרום לקאי להתחרט על היום שלקח אותי אליו. טריגרים: חוסר הסכמה, אלימות, מין, כפייה.

**קאי** השדה הקטנה שלי בורחת לי מבין הידיים. סימנתי אותה בגוף, בנפש. שברתי אותה לחלקים ועכשיו אני אצטרך לשאת בתוצאות. לחבר את החתיכות בחזרה. היא איבדה את הרצון לחיות ואני אהפוך את העולם כדי להחזיר את החיוך לפניה. היא חושבת שהיא לא משמעותית, שהחיים שלה לא שווים מספיק - היא טועה. היא גרמה לי לרדת על הברכיים בשבילה, היא גרמה לי לאהוב אותה. אם היא תמות אנחנו נמות ביחד. לא אתן לאף אחד לפגוע במה ששייך לי, לא אתן לה לפגוע בעצמה. אני דואג לכל מה ששלי ועכשיו היא תגלה בי צד חדש. טריגרים: חוסר הסכמה, אלימות, מין, כפייה.

היא השמש והוא הירח. היא מאירה ביום והוא מאיר בלילה. דיאן סמית הוא הבן של ראש המאפייה הכי גדול. דיאן הוא חכם,חד,מהיר,חזק,מיוחס ועם נוכחות וכריזמה שמלווה בשקט.הרבה שקט.אביו יעיד שהוא שונה ממנו.אביו איידן חם מזג,אבל דיאן קר רוח בשונה ממנו ובטוח בעצמו כמו אביו. השקט שלו חודר לנשמה. השקט שלו מסוכן. דיאן לא מעוניין באהבה והבטיח שלעולם לא תהיה לו אחת כזאת.אהבה רחוקה ממנו שנות וכל מה שהוא יודע זה מערכות יחסים קלילות מבלי לזכור שמות וכאלו יש לו המון שרוצות לזכות בתשומת ליבו שהוא כמעט ולא נותן. הוא מחכה לרגע שיוכל לנקום את נקמת אביו. עד שמגיעה נטע לי,עם לקות שמיעה ודיסלקציה קלה ועיניים חומות דבש עם גומות על הלחיים היא משנה את כל הקלפים שלו. היא כל מה שהוא לא רגיל אליו. היא שונה ממנו. הוא מנסה להתרחק ממנה. אבל ללא הצלחה. הוא זוכר את השם שלה,נטע -לי. והוא קורא לה שמש. האם היא תפריע לו לנקום את נקמת חייו שאביו מחכה לו? המשך של קללה וקללה של אושר. ניתן לקרוא גם בלי לקרוא את הספרים הקודמים אך יש קשר בין העלילות.

"פאק, אנה.. אני מצטער," הוא מקרב את ראשי אל כתפו ומחבק אותי בחוזקה. "אני מצטער, אני מצטער, אל תכעסי, פאק.." הוא לוחש לאוזני. אני לא מתאפקת יותר ונותנת לדמעות שלי לרדת. "סליחה, סליחה. אני יודע.." אני מנסה לשמור על שקט אך ייבבה נפלטת מפי והדמעות לא מפסיקות לרדת. לוקה," קולי חלש וצרוד. אני מנסה לחזור אחורה ולהביט בו אך הוא מהדק את אחיזתו בי וממשיך לחבק אותי. "עוד קצת." הוא לוחש. "פאק, הייתי צריך את זה.." אני מחייכת למילותיו בין הדמעות ומתמסרת לחיבוק. "אל תבכי, בבקשה. אני מבטיח שאשתנה. רק על תכעסי עליי שוב." אני מהנהנת ומתחילה להירגע בזרועותיו לאט. "אני אוהב אותך." ----------------------------------- 🖤סיפורם של לוקה ואנה🖤