בעולם הצללים לוחשים את השם שלו בפחד: "קרונוס". מלאך המוות. כולם ידעו שהוא מסוכן. כולם ידעו שהוא חסר רחמים. אבל אף אחד לא ידע את האמת: כל הזמן הזה, המפלצת שהם פחדו ממנה הייתה המגן שלי. במשך שנים חייתי בשקר. חשבתי שאני סתם ליבי, בחורה ששורדת את היום-יום. לא ידעתי שהוא שם. בצללים. משגיח. מקריב את חייו ואת זהותו כדי שאני אוכל לחיות. עכשיו, כשהאויבים מהעבר סוגרים עלינו, הוא חייב לצאת מהצללים. הוא כבר לא רק "הצל" שלי. הוא הגבר היחיד שיכול להציל אותי. הוא אומר שהוא כאן רק כדי לבצע משימה. אבל כשהמבט שלו פוגש את שלי, אני יודעת שזה הרבה יותר מזה. הוא אולי מלאך המוות של כולם - אבל הוא המלאך השומר שלי. אזהרת תוכן: הסיפור מכיל תוכן מיני מפורט, תיאורי אלימות ושימוש בנשק, עיסוק בפוסט-טראומה ואובדן, ושימוש באלכוהול. מיועד לקהל בוגר.

*הסיפור הושלם* סופיה חשבתי שעברתי הלאה, התקדמתי. זוגיות, עבודה...החיים שלי היו שונים משהיו. יכולתי לנשום לראשונה ולשחרר את אותו רגש שליווה אולי כמעט את כל חיי. עד שהוא הגיע בחג המולד עם הבחורה האחרונה שציפיתי לה, וכבר לא יכולתי לברוח ממנו או מהאמת שנזרקה לי בפרצוף, ושברה סופית את נשמתי. לא משנה כמה נלחמתי, עדיין הייתי מאוהבת בחברו הטוב של אחי. אקסל היה לי הכול, כל מה שרציתי. עבודה שאהבתי, בת זוג שהלהיבה אותי, חיים של חופש ותשוקה. רק אותה מעולם לא הצלחתי לשכוח. היא הייתה התזכורת לטעויות שלא יכולתי לברוח מהן. כשגיליתי מיהי בת זוגתי עבורה, משהו באחותו הקטנה של חברי משך אותי יותר מתמיד, וכל החומות שבניתי התחילו לקרוס אחת אחרי השנייה. הסוד כבר לא היה הסוד שלנו. והגיע רגע האמת להפסיק לברוח. גם אם כל עולמי עמד לקרוס.

*הסיפור הושלם* מילה החיים שלי התחלקו לשניים, לפני שברון הלב ואחרי שברון הלב לא האמנתי באהבה. לא האמנתי בעצמי. התהלכתי כעיוורת ולא ראיתי את האור תקופה ארוכה. ואז הוא נכנס לחיי שוב, והוא כבר לא היה הילד הקטן שזכרתי. הוא היה גבר, והלב שלו היה שייך לאחרת. לה. למה אני לא יכולה להיות כמוה? ועדיין הוא מטלטל את ליבי. האם אני מוכנה להתחיל לאסוף את השברים? תומאס התרגלתי לחיים בהם הכול ברור וידוע מראש. חששתי מסיכונים. ואז היא נכנסה לחיי במפתיע. זכרתי אותה במעורפל כשהיא ביקרה את בת דודתה בחופשת הקיץ, זיכרונות שלא החמיאו לה. כעת היא הייתה שונה משזכרתי ומשהו בה מגנט אותי. רציתי רק לשמוע את קולה ואת מחשבותיה ששמרה קרוב אליה. אבל היא לא הייתה הטעם שלי. היא הייתה רק בת הדודה של החברה הכי טובה שלי. אז למה אני לא מפסיק לחשוב עליה?

*מכיל תוכן מיני* *התעללות* *אונס* *סמים* *אלימות* ליאו גרים היה תמיד הילד היפה שמשך בקלות את כל צומת הלב של הסובבים אותו, אך החיים שלו מעולם לא היו קלים. הוא גדל בשכונת מצוקה עם אב אלים ואלכוהוליסט שרק המשיך להכניס אותם לחובות גדולים יותר ויותר. החלום של ליאו היה לברוח ברגע הראשון שיסיים את התיכון ולחפש מקום חדש שבו הוא יוכל לפתוח דף חדש. אך, החלום שלו עולה בלהבות ברגע שהוא נופל להיות קורבן בתעשיית המין המחתרתית הכי קשוחה בארצות הברית. ועכשיו עליו להבין מה הוא צריך לעשות בשביל להציל את עצמו...

*"השילוב המושלם" זו הגרסה הישנה והלא משוכתבת של החלק הראשון בספר שלי "סיבוב שני", והיא נכתבה ב2013. אני משאירה את זה באתר כי אני יודעת כמה אוהבים את הגרסה הזו והתאהבו בה לראשונה, אבל בשביל לא לבלבל את עצמכם תפרידו בין הסיפור הזה לחלק הראשון בספר החדש (למרות שרוב הקטעים הם דומים ורק משוכתבים). לאב יו* "אתה מתנהג כאילו אתה שונא את העולם ואת האנשים שבו, אבל ברגע שהיא מרימה את ראשה ומביטה בך; המבט התמים, הרך והדואג הזה שבחיים לא דמיינת על כך שמישהו יביט בך ככה, פתאום כל מה שניסית להסגיר מאנשים, כל החומות שבנית סביבך, הכול מתמוטט בבת אחד. אתה יודע שכל ההתנהגות שלך היא בולשיט אחד גדול, כי עובדה, יש דבר אחד בעולם שאתה בחיים לא תוכל לשנוא.. אותה." בל לוקסלי היא נערה בת 18 שמגיעה לקולג' קמפורד יחד עם חברתה הטובה אבריל, איתה היא תכננה לחלוק את החדר ולהתחיל את השנה הראשונה והמשוגעת שלהן. אך.. כאשר מגיעה אל המקום, מגלה שהשותף לחדר שלה הוא בכלל בחור. והלב שלה צונח לרצפה. הבחור הוא ריידר הונק, ההיפך הגמור ממנה. היא מסודרת ומאורגנת - הוא מבולגן. היא ניהנת לשוחח - הוא מעדיף לשתוק. היא לומדת - הוא מבריז. בין כל התככים והוויכוחים - הם מתקרבים יותר ויותר ולומדים להכיר אחד את השנייה - ונוצר ביניהם קשר מדהים. קשר כל כך חזק שלא משנ

קטע מהספר: ״ניק?״ ״כן?״ ״למה אתה קורא לי מון אמור?״ ״כי זה מה שאת.״ ״מה זה מון אמור?״ ״זה אומר אהבה שלי בצרפתית.״ ליבי עוד שניה התפוצץ בתוכי. אוי אלוהים. אני רוצה להיות שלו לעולמים ומעבר. הספר הזה מכיל:⚠️ סמאט (=סקס) (מפורט מאוד)❗️ הפרש גילים (14 שנה הפרש)❗️ התעללות❗️ מוות❗️ הטרדות מיניות❗️ שפה בוטה❗️ מומלץ +16 כל הזכויות שמורות לי! אין להעתיק, או לעשות משהו בסגנון. ספר שלי (Emona_l1209)

בר, בת 17 חולה בלוקמיה. מה קורה כאשר היא מתאהבת בבחור שתמיד חלמה עליו אבל המחלה מונעת ממנה לממש את האהבה הזאת? ''אני פצצת זמן.'' אמרתי לו ודמעות הופיעו בעיניי ''מה זאת אומרת?'' הוא צחק ולא הבין מה אני רוצה ממנו. אבל אני לא צחקתי. אני ידעתי. ידעתי שאני חולה בסרטן. וידעתי שאני לא יכולה להיות איתו. לא רציתי להרוס לו את התקופה הכי יפה שאמורה להיות לו. לא רציתי שהוא יבזבז את הזמן שלו בלהיות איתי, בלהיות עם בחורה חולה בסרטן ושעומדת למות. ''אני חולה בלוקמיה.'' אמרתי לו והדמעות התחילו לרדת. ''מה?'' הוא שאל והסתכל עליי בעיניים הגדולות והיפות שלו. ''יש לך סרטן?'' לא עניתי. פשוט בכיתי והוא חיבק אותי. ♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥♥

"אתה לא באמת רוצה אותי, אתה בכלל לא מכיר אותי. אני נוראית." "את תהיי מושלמת עבורי." "אני אעשה לך כל כך הרבה כאב ראש שתתחרט על היום שהכרת אותי." "אקח משכחי כאבים." "תחיה על משכחי כאבים?" "אם זה מה שצריך לעשות כדי להתחתן איתך, כן." "למה אני?" אני שואלת בוחנת אותו. "תקראי לזה גורל." "ועכשיו תענה ברצינות, למה בחרת בי?" -הוא לא יכול לענות לה על זה-

נישואי תועלת. הייתי חייב להנשא לה, אנחנו צריכים את ההסכם הזה. אני לא מעריץ גדול של אהבה, בכלל. וזה לא ממש סוד. אני שונא כל דבר שקשור לזה. קאפו. מאפיה. נשק. אויבים. אלה הדברים היחידים שעולים לראשי. אבל הבחורה הזאת... היא הייתה יפייפיה. מחסירה נשימה. עינייה האפורות כהות מסנוורות ממש, שיערה המתולתל-שחור גולש על גבה ומחסה אותו. היא מיוחדת. היא גורמת לי לתחושה לא מוכרת כזאת... לרצון להפוך אותה לשלי, אך ורק שלי. נשואי תועלת. זה הדבר היחיד שיש בינינו... או שלא? _______________________________________ זהו הספר הראשון בסדרת- my lover💋 הוא הקאפו של ניו-יורק, אסור לו להתאהב. אבל ברגע שראה אותה, הוא ידע שהוא לא יכל פשוט לתת לה ללכת. קריאה מהנה בייביז!🎀

תמיד ידעתי שלכל אחד יש את הצבע שלו, הצבע הזה שמאיר לבן אדם את החיים, הצבע הזה שעושה פלאים לאדם, זה יכול להיות שחור, ורוד גם ירוק וגם תכלת, זה יכול להיות כל צבע שצובע את עולמנו. אבל לא ידעתי שהצבע שלי יהיה בן אדם. הבן אדם שעשה לחיי רק טוב, הוא יותר טוב מצבע שהוגדר. כשהוא נכנס עמוק לחיי הבנתי- לא חייב מכחול בשביל לצבוע את חיי, מספיק לי אותו. -הסיפור גמור- אזהרות: עלול להכיל מילים גסות. עלול להכיל קטעים מיניים. -האחריות על הקורא בלבד- ©️כל הזכויות שמורות. אין להעתיק, הכל כתיבה חדשה ומחשבתה של הכותבת©️ ♡ 1 ב#amor (13.5.21, 19.7.21)♡ ♡1 ב#תיכון (19.7.21)♡