מאז ומתמיד אהבתי אותו. הילד השובב של השכונה, התלמיד ה״דביל״ של הבית ספר, שחקן הפוטבול והכי חשוב החבר הכי טוב שלי. ידענו הכל על אחד השני. כל הסודות, הקראשים, הפרטים הכי קטנים שיש, אבל רק סוד אחד לא יכולתי לגלות לו, הסוד שישפיע על הכל. היילי הייתה הבית שלי, מקור הכוח שלי והמקום בו אני יכול להיות אני. היא הייתה הכל בשבילי ותכננתי לשמור אותה לעצמי. במשך הרבה זמן ניסיתי לשכנע את עצמי שאהבה שלי כלפיה רק חברית ולא יותר מזה, אבל לא יכולתי להמשיך לשקר לעצמי. ניסיתי פשוט להדחיק כל רגש שלי כלפיה. אבל כמו שאומרים שלא טוב להדחיק כי בסוף הכל חוזר ביחד, הם צודקים. טריגרים: קללות, אלימות, שפה מינית מפורשת, הפרעות אכילה (אנורקסיה, בולימיה ואכילה בכמויות גדולות)

⚠️ הספר מכיל: ניסיון התאבדות, פגיעה עצמית, אלימות, תקיפה מינית, קללות והפרעות אכילה. הקריאה על אחריותכם/ן. ⚠️ יולי וקול לעולם לא הסתדרו, ריבים לא נגמרים מאז כיתה ז. אבל עכשיו הם כבר לא בכיתה ז, עכשיו הם בתיכון, והכל משתנה. היא היא שקטה וכמעט בלתי נראית, הוא המלך של בית הספר. לה יש רק חברה אחת טובה, לו יש מיליון חברים. היא שונאת ספורטאים, הוא קפטן נבחרת הפוטבול. המשפחה שלה נוראית, המשפחה שלו מיוחסת ומושלמת. אבל הפכים נמשכים, והגבול בין אהבה לשנאה מאוד דק... *הספר בהשראת הבחורים של טומן, מי שאהבה אותם בהחלט תאהב גם את יולי וקול!😆*

. יום ההולדת של החברה שלה, שמלה חדשה, איפור מושקע, והבטחה מטופשת לערב שיגרום לה לשכוח לכמה שעות את החיים העלובים שמחכים לה בבית. במקום זה, היא מוצאת את עצמה לבד ברכבת האחרונה, אחרי שהחברות שלה נעלמו עם בחורים שהכירו במועדון והשאירו אותה מאחור עם הודעת "סליחה בייב, תסתדרי". כשהחבורה שנכנסת לקרון מתחילה לזרוק לעברה הערות, היא מנסה להתעלם. כשהם מתקרבים - היא מבינה שאין לה איך לברוח. ואז הוא קם. הבחור שישב בקצה הקרון כל הזמן הזה. גבוה. שקט. מסוכן. הוא לא צריך לצעוק. לא צריך לאיים. מספיק מבט אחד שלו כדי לגרום לכל החבורה לסגת. כשהוא מציע לקחת אותה הביתה על האופנוע שלו, כל האינסטינקטים שלה צורחים לסרב. אבל משהו בעיניים שלו אומר לה שהוא האדם הראשון הלילה שלא רוצה ממנה שום דבר. אז היא עולה. והנסיעה הזאת משנה הכול. קיארה ווסט וסיילאס סוראל הם סיפור מאפיה בין יורש הקאפו החצוף שמנסה למצוא את החופש שלו לפני שיירש את אביו ואת קיארה שפשוט הייתה שם בזמן הלא נכון ובמקום הלא נכון.

דיאן תמיד רדפתי אחרי הילדים הרעים, אלה שרק מלהסתכל עליהם אנשים משתינים במכנסיים, אבל אף פעם לא פחדתי מהם, להפך, זה מה שמשך אותי וסקרן אותי. אבל שהכרתי אותו... ידעתי שזה יהיה או סוף טוב מהאגדות או שיברון לב. אבל לא התייחסתי לכל האזהרות, רציתי אותו. אני מניחה שנשאר לראות אם יהיה סוף טוב או סוף שנגמר בהלוויה. סמואל אני ואחים שלי ידועים כשלושה שאף אחד לא היו רוצים להתעסק איתם. כסף יש בשפע, ככה גם בנות. אבל מאז שהיא הגיעה אף בת לא עניינה אותי. אני רוצח. רוצח חסר רגשות. לא אכפת לי מאף אחד חוץ משני האחים שלי. אני שונא אותה, והיא אוהבת אותי. הקאפו של איטליה לא יכול לאהוב, הוא לא בנוי ככה. לב מקרח. מוח מקרח. רגשות מקרח. זו התוכנית וככה היא תישאר. נכון? טריגרים: הטרדה מינית אלימות פיזית אלימות מילולית סמים אלכוהול אונס התאבדות