user79094682
- Reads 1,767
- Votes 123
- Parts 27
כריס:
"למדתי מוקדם מדי שהעולם הוא לא מקום בטוח, ושדווקא האנשים שאמורים לאהוב אותך הם אלו שיגרמו לך לדמם הכי הרבה. כשהחזקתי נשק בפעם הראשונה, הבנתי שהשקט האמיתי היחיד מגיע רק כשהלב מפסיק לפעום. הפכתי לרוצח בדם קר, אדם שסופר גופות במקום שעות שינה. אני כבר מת מבפנים, ואין לי מה להפסיד. אז למה הפסיכולוג הזה, עם המבט החודר והשאלות המציקות שלו, גורם לי להרגיש פתאום שיש עוד חלק בתוכי שמחכה שמישהו יציל אותו? הוא חושב שהוא יכול לתקן את מה שנשבר מזמן. הוא לא מבין שמי שמתקרב אליי, סופו להישרף יחד איתי."
טאקי:
"הפרוטוקול שלי היה ברור: לשבת מולו, להקשיב, לאבחן, ולשמור על מרחק. כריס הוא האדם הכי מסוכן שפגשתי, רוצח סדרתי שמתאר זוועות בקור רוח מקפיא. אבל ככל שהקירות בחדר החקירות סוגרים עלינו, אני מתחיל לראות מבעד למסכה. אני רואה את הצדק המעוות, את הטראומה שזועקת לשמיים, ואת הילד שהופקר לגורלו. פתאום, המקצועיות שלי כבר לא משנה. המוסר שלי נסדק. אני יודע שאסור לי להתקרב אליו, שאסור לי להרגיש את מה שאני מרגיש. אבל כשהמערכת מתכוננת למחוק אותו, אני מבין שאעשה הכל כדי להילחם עליו - גם אם זה אומר לשבור כל פרוטוקול, להרוס את חיי, ולאהוב את האיש שכל העולם רוצה לראות מת."
#כל הזכויות שמורות, לא ניתן להשתמש.