בגיל שמונה נייט ברוקס עשה את הטעות הכי גדולה בחיים שלו. הוא איבד את החולצה של להקת Guns N' Roses שאלכסיס מילר קיבלה מאבא שלה אחרי ההופעה הראשונה שלהם יחד. מאותו יום לקסי הפסיקה לדבר איתו. במשך תשע שנים, בכל פעם שהמשפחות נפגשו, היא הסתגרה בחדר שלה. הוא ניסה להתנצל, להסביר, לתקן - והיא אפילו לא הסכימה להסתכל עליו. עכשיו הם מתחילים ללמוד באותו תיכון בניו יורק. נייט הוא קפטן קבוצת הפוטבול, אחד הבחורים הכי מוכרים בבית הספר. לקסי היא הבחורה היחידה שמתנהגת כאילו הוא לא קיים. אבל יש דבר אחד שנייט מעולם לא הפסיק לעשות במשך כל השנים האלה... לחפש את אותה חולצה. כי לפעמים הדבר שהלך לאיבוד הוא לא רק חולצת רוק ישנה. ולפעמים, הדרך חזרה אל הלב של מישהו מתחילה במילה אחת. "סליחה." לפעמים סליחה מגיעה אחרי יום. לפעמים אחרי שנה. ולפעמים... אחרי תשע שנים. הוא איבד חולצה אחת. היא איבדה את האמון בו. עכשיו נשאר לראות אם אפשר להחזיר את שניהם.

ליילה תומפסון, בחורה שקטה ורגועה. בעלת שיער שטני ועיניים כחולות כים. בת 24, ובדיוק אמורה להתחיל עבודה חדשה בפעם הראשונה בחברה גדולה. לא, זו לא עבודת חלומותיה, אבל היא צריכה לכלכל את עצמה וזו העבודה היחידה שהתקבלה אליה. מזכירה, מזכירת המנכ״ל. ליילה עוד מצעירותה תמיד חלמה להצליח בחיים. אולם הדרך לשם השתבשה לה. בחור אחד, קאי די-ליאון, שלמד בכיתתה שבע שנים קודם לכן, בגיל 16-17. הוא הצליח לגרום לה בפעם הראשונה להרים את עיניה הכחולות מהספרים, ולרגע, לרגע לא לחשוב על לימודים. הוא היה הכל בשבילה. היא אהבה אותו. אך חבורתם נקטעה ברגע אחד. תאונה קטלנית. קאי נפצע ואיבד את זכרונו ואת כל מה שקשור אליה. באותה נשימה עזב עם הוריו לאיטליה, שם נולדו הוריו, משאיר את ליילה מאחור. העזיבה של קאי הייתה קשה מנשוא. ליילה סיימה את הלימודים בציונים מדורדרים, וכמובן שלא התקבלה לאן שרצתה. היא לא זכתה לראותו שוב. כך קאי נשאר בגדר זיכרון. זיכרון ילדות. -- טריגר: תוכן מיני, לא מפורט יותר מדי, אך קיים ועוד טריגרים נוספים

יסמין לוי. מפקדת גדוד בחטיבת גבעתי, כבר לא אותה יסמין בת ה-16 כשהייתה מלפני ארבע שנים. מה יקרה כשהמג״דית בעלת הכומתה הסגולה תחזור לסופ״ש לבית אימה ותפגוש שוב את אהבת חייה מגיל 16 אחרי שלא נתקלה בו ארבע שנים? מה יקרה כשהרצונות והרגשות של יסמין כבר לא יהיו יציבים כמו שהיו לפני שפגשה בו שוב אחרי כלכך הרבה זמן ויתחילו לתעתע בה? יסמין תחזור למי שהיא הייתה פעם ותתן לו להרוס את כל מה שהיא בנתה בארבע השנים? לאט לאט המשפחה, האהוב מהעבר והחברים מבינים שיסמין היא כבר לא יס שהכירו. והכל בגללו. או בזכותו? הסיפור מסופר מנקודת המבט של יסמין ומתאר את המציאות שלה אחרי השנים בהם היא לא ראתה את אהבת חיה מגיל 16, שבמקרה גם החבר הכי טוב של אח שלה.

מאויבים לאוהבים,אני לא מכירה אותך ככה,אני צריך אותך,אני שונא/ת אותך לילי,ילדה ג׳ינג׳ית חמודה נקלעה לתסבוכת עם הבחור הכי מפחיד בכל בית הספר עוד מגיל קטן,אבל היא לא יודעת שהוא הולך להציל את חיה.

•גמור• תחרותיות, תכונה הטבועה באדם מיום היוולדו, אבל כל מה שקים רוצה זה לחזור הביתה, לטייץ הבלוי והמראה המלוכלכת. ומומלץ בחתיכה אחת. עם זאת, היא מוצאת את עצמה, בעל כורחה, כדסטינית בתחרות שממנה חששה יותר מכל. והוא? הוא מוצא את עצמו, בעל כורחו, מצפה לרגע הבא שבו יוכל לריב איתה שוב. ואילו אחרים, ברצון רב, רק מחכים שההיסטוריה תחזור על עצמה. •הספר השני בסדרת "fake princess"🌟 שם הספר הראשון- זיכרון מלכותי •אין צורך לקרוא את הספר הראשון כדי להבין את הבא אחריו, במקרה של פרק המזכיר את סיפור הספר הראשון אדאג להסביר⁦❤️⁩ אהבה 1# 27/5/20 רומנטיקה 1# 25/7/20 ©

הדבר היחיד שהוא מכיר זה מה שנמצא בין כותלי הארמון. הדבר היחידי שהיא מכירה זאת המשימה שלה. הוא לא מכיר את המושג "לסרב לנסיך" היא לא מכירה את המושג "להקשיב" הוא צועק אגו היא צועקת שינאה הוא מבקש אמת היא נותנת שקר מה יקרה כששניהם יפגשו, המסכות יחבשו והמציאות שכולם מכירים, חוץ ממנה, תתיימר להפוך לסיוט, או גורל? •מכיל תכניים מינים •אלימות •סיפור מקורי. תנו צ'אנס, לא תתאכזבו⁦❤️⁩

. ״נולדנו להיות אויבים, אך נועדנו להיות אוהבים.״ ... קוראים לי קאי, קאי גאלו. תמיד תזכרו דבר אחד - אתם יודעים את השם שלי, לא את הסיפור שלי. חייתי עם אקדח בידיים, חייתי במקום בו לא היה לי ממנו מנוס. תחילה, רציתי להמשיך את מורשת אבי, לגרום לו להתגאות בי - עד שפגשתי אותה. החברה הכי טובה שלי שבשבילה אעשה יותר משאני יכול לתאר במילים. היא הכל בשבילי. היא המקום הבטוח שלי, הבית שלי. אבל שוב, גדלתי במקום שלא מרשה לקשר בינינו להתקיים אבל אני לא מוכן לוותר עליה. החיים נהיים קשים מרגע לרגע, הכל קורה כל כך מהר עד שאיני מבין איך הבניין הצליח להיבנות כל כך מהר מבלי שימוש בכלי עבודה. תמיד ידעתי שאני מוכן לעשות הכל כדי שהיא תהיה מוגנת, כדי שהיא תתרחק מהעולם שלי אבל אפילו הפתעתי את עצמי כשראיתי את הסוף בעיניים. ✧

בורגנדי, המוכרת יותר בשם "בובה", היא אצולה מקומית במחוז 8 - מפונקת ומלוטשת שנולדה אל חיים של פריווילגיה. לכן, כששמה נבחר למשחקי הרעב ה־72, כולם מניחים שהיא לא תשרוד. אבל מתחת ליופי המלוטש מסתתרת לוחמת. בורגונדי אולי ירשה את המראה והתבונה של אמא שלה, אבל את רוח הקרב היא קיבלה מאבא שלה, מתאגרף מחתרתי לשעבר עם עבר אלים. עם כישורים מפתיעים ורצון עז לשרוד, בובה היא לא סתם עוד מיועדת. היא בלתי צפויה. היא איום. השאלה היא: האם זה יספיק כדי לשרוד?

בס״ד ״אלינור, את יפה כמו מלאך.״ אלינור אלפי התגלמות השלמות בעיני כל מי שמביט בה. יפהפייה, מבריקה, מוכשרת - והחיוך שלה? כזה שיכול להאיר גם את הימים הכי אפורים. אבל מאחורי הזוהר והשלמות מסתתר עולם אחר. סודות שהיא לא חולקת עם אף אחד. צלקות שהיא מחביאה היטב. כשהיא מגיעה עם אביה, מפקד בית הסוהר לנוער, היא לא מדמיינת שהמפגש עם נער מסוכן, מסתורי וחסר גבולות - ישנה את חייה מן הקצה אל הקצה. סהר אמסלם סהר הוא סכנה מהלכת. ידוע בכינויו ׳סִילֶנְסְיו׳ - שתיקה. העבריין הצעיר שהשם שלו הולך לפניו - וכל מי שניסה לעצור אותו, כבר מזמן הרים ידיים. הוא לוחם בכל מובן - בזירה, ברחוב, ובנפש. כמתאגרף לא חוקי, הוא שולט בכאב. אבל רגשות? מבחינתו זו חולשה שאין לה מקום. סמים, אלכוהול, התקפי זעם - אלה רק חלק מהשדים שרודפים אותו. מאז שנכלא בבית הסוהר לנוער, הוא למד לשלוט בפחד של אחרים, רק כדי לא לפגוש את שלו. הוא אולי נער, אבל עושה לכולם בית ספר. והוא לא חשב לרגע שדווקא היא - תצליח להתחיל לתקן אותו, לראות אותו. היא מחפשת את הטוב שבו, והוא, שמאמין שאין טוב באף אחד, מנסה לשמור אותה רחוקה. אבל בעולם של כאב וסכנה, גם רגשות יכולים להפוך לקרב שבו אין מנצחים. כי לפעמים, דווקא הלב - הוא הזירה הכי מסוכנת שיש.

אן ונבו הם החברים הכי טובים. חברי ילדות, כאלה שגדלו אחד בתוך הבית של השנייה. ארוחות משפחתיות, ערב חג, צחוקים בלילות, שיחות בלי מסכות. אבל בכיתה ט׳, ברגע אחד של קרבה, משהו קרה, נשיקה. לא מתוכננת, לא מדובר עליה, ולא נשכחת באמת. אן פחדה לאבד אותו. נבו שכנע את שניהם שזה לא שינה כלום. מאז, הם פשוט... המשיכו. כאילו כלום לא קרה. אבל עכשיו, כשהם גדלו, כשהלב מתבלבל והמבט שלו נשאר קצת יותר מדי זמן, הסוד ההוא מהעבר חוזר לבקש מקום. כי יש נשיקות שלא באמת אפשר לשכוח.