מאז שאני מכירה אותו, כשעלינו לאותו התיכון ושובצנו באותה כיתה, הוא משך את תשומת ליבי. אופנוען יהיר ושחצן, מושא העיניים של כל הבנות בתיכון. היה נראה לי שגם אני משכתי את תשומת ליבו, כיוון שהוא נהג להציק לי בקביעות. אך בין רגע ההצקות הקטנות הפכו להשמצות והשפלות נוראיות. אני לא יודעת למה הוא מתאכזר אליי ככה, ואני מנסה להתעלם ממנו, להתעלם מהקיום שלו, אך בכל פעם הוא גורם לי לאבד את העשתונות מחדש. כשאני חוזרת לבית הספר אחריי שבוע בו החסרתי עקב מחלה, אני מגלה שיש לנו עבודה מסכמת בהיסטוריה להגיש ביחד. הציונים עליהם אני עומלת קשה חשובים לי, ולכן אני מאמינה שנוכל לסיים עם העבודה במהירות ואפטר מליאו בסוף השנה- כשנסיים את התיכון וכל אחד ילך לדרכו. אך הדברים לא הולכים כמתוכנן. טרופים: ספר תיכון, בולי, שונאים לאוהבים. עלול להכיל: אלימות, מין מפורט, סמים, שתייה חריפה ועוד... (הקריאה היא על אחריותכם בלבד!!!) © All Rights Reserved כל הזכויות שמורות לי. אין להעתיק, לשכפל ולהפיץ.

רייצ'ל רוז - יפה, חדה, ולא מתנצלת על הלבבות שהיא שוברת בדרך. היא יודעת מה היא שווה ולא מפחדת להעמיד כל אחד במקומו. נאור אמסלם - מפונק, רגיל לקבל כל מה שהוא רוצה, והחיוך שלו יכול לפתות כמעט כל אחת... חוץ מרייצ'ל. הדרך שלהם מצטלבת ביום שבו כמעט קורה ביניהם אסון - מפגש אקראי, כמעט תאונה, שמדליק ניצוץ מסוכן. מה שמתחיל כמשיכה לא מוסברת הופך למערכת יחסים מלאה בתשוקה, אגו, והתנגשויות. הם לומדים מהר מאוד שאהבה אמיתית היא לא רק פרחים ונשיקות - היא גם קרבות, ויתורים, ופצעים שלפעמים לא מחלימים. - ⚠ תוכן רגיש (טריגרים): • אלימות (כולל פציעות ואיומים) • שימוש באלכוהול • יחסים סוערים ומורכבים • מתח נפשי ודמויות עם רקע טראומטי •פגיעה עצמית 📖 מתאים לגילאי 14+ **כל הזכויות שמורות לי** אין להעתיק/לשכפל

״תשחרר ממני כבר״ אמרתי גלגלתי את עיניי, מיד התחרטתי על זה. הוא משך אותי ממותניי והצמיד אותי לקיר ״מה עשית עכשיו?״ לחש לאוזני בהתגרות, ״מה אכפת לך,תחזור למועדון החברה שלך מחכה לך״ אמרתי בעצבים והוא הטיח את שפתיו על שפתיי, טעם ככ טוב אך נשיקה אכזרית.. *מכיל א1נס,שפה בוטה,הטרדות מיניות,וסמאטים מפורטים*

הספר ׳ביום שבו נפגשנו׳ הוא הספר הראשון בסדרת שלושת הימים.💗 סקרלט- היא עזבה. היא חזרה. היא מתה. היא השאירה אותי לבד לטפל בבעלה השיכור ובילדיה הקטנים. גם אני הייתי ילדה. שהייתי בת 10, היא עזבה כי טענה שהיא לא מסוגלת לגדל אותנו. אחרי 6 שנים היא חזרה כאילו לא עזבה מעולם. אבל אחרי פחות משבוע היא ארזה את תיקיה ועזבה שוב. ועכשיו, שאני בת 21 ומגדלת 5 ילדים ואב שיכור, אני בטוחה ששום דבר כבר לא יכול להיות גרוע יותר. עד שיום אחד, פגשתי את הגבר היפה ביותר שראיתי. הוא הציע לי לעבוד אצלו. לא תכננתי להסכים. גם לא תכננתי לסרב. אחרי יומיים בדיוק, כבר הייתי על מטוס לניו יורק. הוא מצא אותי שיכורה במועדון, וטיפל בי. דאג לי. התאהבתי בו. ידעתי שזה היה אסור. אבל הלב שלי כבר היה שלו. אדריאנו- עברתי הרבה כדי להגיע למקום שהגעתי אליו. ואני לא מתחרט על שום דבר שעשיתי, עשיתי כל מה שצריך כדי לדאוג למשפחה שלי. אחרי שהוא העביר אותנו את הגיהינום. אחרי שעזבנו, החיים שלנו היו טובים יותר שמחים יותר. מאושרים יותר. עד שיום אחד, פגשתי את האישה הכי יפה שראיתי. הצעתי לה לעבוד אצלי. בחברה שלי. היא התחננה שאנשק אותה. אז עשיתי את זה. נישקתי אותה כאילו זו הנשיקה האחרונה שלנו. לא תכננתי גם להתאהב בה. ניסיתי להתנגד לרגשותיי, אבל זה כבר היה מאוחר מדי.

"פאק, אנה.. אני מצטער," הוא מקרב את ראשי אל כתפו ומחבק אותי בחוזקה. "אני מצטער, אני מצטער, אל תכעסי, פאק.." הוא לוחש לאוזני. אני לא מתאפקת יותר ונותנת לדמעות שלי לרדת. "סליחה, סליחה. אני יודע.." אני מנסה לשמור על שקט אך ייבבה נפלטת מפי והדמעות לא מפסיקות לרדת. לוקה," קולי חלש וצרוד. אני מנסה לחזור אחורה ולהביט בו אך הוא מהדק את אחיזתו בי וממשיך לחבק אותי. "עוד קצת." הוא לוחש. "פאק, הייתי צריך את זה.." אני מחייכת למילותיו בין הדמעות ומתמסרת לחיבוק. "אל תבכי, בבקשה. אני מבטיח שאשתנה. רק על תכעסי עליי שוב." אני מהנהנת ומתחילה להירגע בזרועותיו לאט. "אני אוהב אותך." ----------------------------------- 🖤סיפורם של לוקה ואנה🖤