חבבתי אותו, חיבבתי אותו ממש אבל הוא לא אותי. הוא פגע בי וראה בי כתכשיט. הוא ניצל את התמימות שלי והשאיר אותי מצולקת. הייתי חיה פצועה ובודדה, אבל מלך האריות בא להציל אותי. הוא שמר עליי, הוא הגן עליי. הוא אהב אותי. רגש שלא הייתי רגילה לקבל. קפטן הרוגבי היה שלי ואני הייתי שלו, וידענו את זה גם מבלי להגיד את זה. **** היא הייתה כל כך יפה. מלאך שפגשתי במיקרה. אבל כשבחור פגע בה והשאיר אותה חסרת אונים לנגד עיניי, פתאום אחותי הקטנה שהתאבדה לפני כמה שנים עלתה לי לראש, ואני ראיתי את עצמי הופך לרוצח רק כדי להגן על מישהי שאני בכלל לא מכיר. היא כל כך פגיעה ואני רציתי להיות זה שיגן עליה. אמבר הייתה מקום הרוגע שלי ונקודת החולשה שלי. משהו שלא חשבתי שיכול להיות לי. הילדונת ואני אנשים שונים לגמרי, אבל עדיין משלימים זה את זה כמו פאזל. אני לא רואה את עצמי בלי המלאכית מגן עדן.