GloryMor
- Reads 154
- Votes 41
- Parts 11
הוא לא חשב עליה.
לא באמת.
באותו לילה, אחרי שהעביר אותה לפרמדיקים והתמוסס בחזרה לתוך החשיכה, אריק אמר לעצמו שזה נגמר. הוא עשה את העבודה שלו. הציל. נעלם. המשיך הלאה. קשרים אישיים מעולם לא היו חלק מהתמונה אצלו, הם היו רעש רקע, הסחות דעת ששמורה לאנשים אחרים, אנשים רגילים, לא למישהו שגורר על גבו אחריות גדולה מנשוא.
מתחת למקלחת, כשהמים זרמו חמים על הגב שלו, הוא תפס את עצמו חושב על הקול שלה, אותה לחישה שבורה - "הצילו". לא צעקה. רק מילה אחת, כאילו היא כועסת על עצמה שהיא נאלצה להוציא אותה.
הוא אמר לעצמו שזה רק סקרנות.
שזה לא קשור לזה שהוא עדיין מרגיש את משקלה בזרועותיו - קל מדי, שביר מדי, אבל עדיין חם.
בסוף הוא נשבר.
לא כי הוא רצה אותה.
אלא כי הוא שנא את זה שהיא תופסת מקום בראש שלו.
כמה מילים מהלב: זה הולך להיות סיפור על אהבה, על אנושיות, על משפחה.
מרגעים קטנים בבית לבד לאירועים חובקי עולם. מקווה שזה יגע בכם.
אז תחזיקו חזק זה הולך להיות מסע מרתק.
השקעתי בכל מילה, אשמח לשמוע את דעתכם. 🫰🏻
⚠️טריגרים⚠️
טראומה, חרדה, דיבורים כלליים על אונס, ניצול ומיניות. (לא מפורש מדי)
על טבעי | רומנטיקה | משטרה | זהות סודית | אקשן | משפחה | טראומה | כוחות על | אהבה | מתח