S0mebody_To_Love
לא התכוונתי לפגוש אותה, לא התכוונתי להתאהב בה, לא ביקשתי את זה.
אבל בארי גולדברג הייתה כוח טבע בלתי ניתן לעצירה.
התאהבתי בעיניה הכחולות, בפניה המתוקים ובלב הזהב שלה.
היא הייתה כל מה שרציתי.
יש רק בעיה אחת, קטנה.
בארי ואני החברים הכי טובים, עוד מהגן.
ואני יודע שהיא רואה בי רק חבר טוב.
פאק, הלוואי שהייתה לי האופציה להיות יותר מזה.
_
אביגיל נודלמן היא הילדה השקטה והיפה שעומדת בצד בהפסקה. על פניה נסוחה הבעה תמידית של עצב קל, כאילו היא מתאפקת שלא לבכות, ואני רק רוצה לבוא, לנשק אותה ולמחות את הדמעות מלחייה המנומשות.
אבל אני לא יכול. היא לא תרצה אותי, היא תדחה אותי, ואני אמות מפחד.
היא טובה מדי בשבילי.
אבל לפעמים, אני חושב על העיקול העדין של שפתיה ועל האף הכפתורי, ואני רוצה לקחת אותה בזרועותיי ו...
כדאי שלא אשלים את המשפט הזה.
_
גאיה.
גאיה, גאיה, גאיה.
השם שלה נצרב לי במוח לתמיד.
אני לא יודע מי היא, או מה היא.
אבל אני רוצה אותה.
חזק כל כך.
מאוהב בה.
לא מובן.
כשאני מגלה סוד של גאיה בטעות,
היא מתחילה לשפוך אליי אט-אט את כל מה שיושב עליה.
אני רוצה אותה כל כך, היא מושלמת.
וזה הסוד שלי.