תקציר הספר~ בבית ספר שבו לכולם יש מקום ברור בהיררכיה, שני אנשים לא אמורים להתנגש. היונגין - בטוח בעצמו, כריזמטי, גבוה ומסתורי. כולם מכירים אותו, כולם שמים לב אליו, והוא רגיל לשלוט בחדר בלי להתאמץ. פליקס - שקט, חכם, מרוכז בלימודים. הוא לא מחפש תשומת לב, לא אוהב דרמות, ורק רוצה לסיים את השנה האחרונה בבית הספר בשקט. אבל הכול משתנה ביום אחד. טעות קטנה בכיתה גורמת להם להפוך לשותפים לפרויקט ענק שיקבע את הציונים הסופיים שלהם. מהר מאוד מתברר דבר אחד: הם לא סובלים אחד את השני. היונגין חושב שפליקס קר מדי ושיפוטי. פליקס חושב שהיונגין שחצן שמתרגל שכולם נמשכים אליו. הריבים מתחילים קטנים - הערות ציניות, מבטים חדים, שתיקות טעונות. אבל ככל שהם נאלצים לבלות יותר זמן ביחד... משהו מתחיל להשתנות. מאחורי הביטחון של היונגין מסתתר פחד שאף אחד לא רואה. ומאחורי השקט של פליקס יש לב שמרגיש יותר מדי. מה שמתחיל כשנאה... מתחיל להרגיש כמו משהו אחר לגמרי. והבעיה הכי גדולה? אף אחד מהם לא מוכן להיות הראשון שמודה בזה.

לא אני כתבתי את הסיפור הזה זה הגיע עליי מהערוצים בוואתצאפ וחשבתי להעביר את זה לוואתפד. לדעתי זה סיפור ממש טוב ואני מקווה שגם אתם תאהבו אותו. ( זה הספר הראשון על השנה הראשונה אבל כנראה אהיה עוד כי הסיפור מחולק לשנים כמו בהארי פוטר.)