מיילה למדה להסתדר עם מה שלא נאמר. עם החסר. עם המקומות שבהם שואלים פחות מדי, כי התשובות ממילא כואבות. היא לא פחדה להיות לבד, היא פחדה מלהרגיש יותר מדי. אז היא שמרה מרחק. מאנשים, מזיכרונות, מעצמה. כי לפעמים, לשחרר זה מסוכן יותר מלאבד. וג׳וליאן היה ההפך ממנה רק על פני השטח. הוא חי חיים שנראים מדויקים. צעדים מחושבים, מבט יציב, שתיקות שנמשכות שנייה אחת יותר מהנוח. גבר שמחזיק את העולם שלו סגור, כאילו משהו בפנים עלול לברוח אם לא. אף אחד לא ידע למה. אף אחד גם לא שאל. יש מפגשים שלא אמורים לקרות. כאלה שמחטטים בדיוק במקום שסגרנו הכי חזק. וזה תמיד מתחיל קטן. מבט, משפט, טעות אחת. רגע שמרגיש כמו כלום, עד שהוא כבר לא. לפעמים הדברים הכי משמעותיים מתחילים בלי כוונה. רק כי שני אנשים הגיעו לאותו רגע, בדיוק כשהם הכי לא מוכנים לו. כשמיילה פוגשת את ג׳וליאן היא לא יודעת כלום עליו, ומסתבר שגם לא על עצמה. ככל שהקשר שלהם מתקרב, הסודות שכל אחד מהם מנסה לנעול עולים על פני השטח. הקשר הלא צפוי של מיילה וג׳וליאן הוא קשר שמאלץ את שניהם לעצור ולהתמודד עם דברים שהם מעדיפים לא לפתוח. ---- ״הסודות שנעולים בנינו״- לקח מקום 11 ו-10 ברומנטיקה, מקום 1 בקטגוריית צבא, מקום 1 בקטגוריית סודות, מקום 1 בקטגוריית בוס ועובדת, ועוד.....

#1 In 31 (!!) Stories Category: Drama, Story, War, Crime, Life, Secret, Blood, Boss, Trust, Faith, Strong, Revenge, Hate, Bestfriends, Lovestory, Memories, Control, Criminal, Change, Past, Family, Home, Dance, Power, Betrayal, Action. + מקום ראשון בקטגוריית ״רומנטיקה״, ״בגידה״, "דם״, ״נאמנות", ״ישראל״, ו- ״דרמה״(!!!) (בעברית). (At Leats 6-8 categories at the same time, every time). #2 In Mafia Stories Category. #3 In Romance Stories Category. אלה אלון מיאמי הייתה אמורה להיות מקום המפלט שלי. קיבלתי את ההצעה לבריחה, כי ידעתי שהיא זמנית. עברתי שירות צבאי מלא, ולא סיימתי מלאת חוויות כמו שכולם הבטיחו לי לפני שהתגייסתי. סיימתי עם לילות שחורים, לילות שבהם אני מתעוררת כל לילה מסיוט אחר, רואה בעייני רוחי את החברים שלי שאינם עוד. פעולה צבאית אחת שהסתבכה, גרמה לכל העולם שלי להתמוטט. איבדתי את עצמי, ואת שמחת החיים שהייתה לי לפני. אז עזבתי, נסעתי רחוק כדי למצוא בחזרה את החיים שלי, בלי ידיעה ברורה של מה אני מחפשת, או לכמה זמן אשאר. לא חשבתי שהוא ישנה לי את החיים, ואת כל ההחלטות. כשפגשתי אותו, חשבתי שאשמת הניצול מוכיחה את עצמה, ושהעונש שלי על זה שנשארתי בחיים, הגיע. לא ידעתי כמה חזק הוא יתפוס את הלב שלי. מריאנו איברה יהיה הסוף שלי, לטוב או לרע. ועכשיו, אני לא יודעת אם הגבר הזה הוא הסיוט שלי, או כנגד כל ההגיון - השלווה שלי.

#1 In 15 Stories Category: Life, LoveStory, Change, Army, Hope, BestFriend, Forever, Trust, Strong, Friends, Together, Family, Truth, Hope, Truth. + מקום ראשון בקטגוריית ׳דרמה׳ (בעברית). (At least 2-5 categories at the same time, every time) #2 In BadBoy Story's Category. #3 In Romance & Drama Story's Category. "למה שיקרת לי? למה השארת אותי לבד דניאל?" שאלתי כשהדמעות חונקות את גרוני "למה קפצת בשביל להציל אותי למה? לעזאזל דניאל". והנה שוב אחרי שהצלחתי סוף כל סוף לעצור אותם, הדמעות שלי חזרו ובגדול. מי שתמיד הייתי מסתכלת עליו בהערצה, מי שבשבילי היה.. בלתי מנוצח.. מי שהיה הסופרמן שלי! כבר לא היה. "למה אתה תמיד חושב שאתה יודע הכל? שאתה יודע מה הכי טוב לי?" שאלתי ומשכתי באפי "אתה אגואיסט שחושב רק על עצמך! אתה לא רוצה לחיות בלעדי אבל אתה לא חושב על הכאב שאני ירגיש כשאני אהיה בלעדיך" אמרתי בבכי "לא אכפת לך מהכאב שאני מרגישה עכשיו.. כל הזמן הזה.. היית שקרן". "אני אמורה להגיד לך תודה שהצלת את החיים שלי, אני אמורה להיות שמחה שנשארתי בחיים.. אבל אני בדיוק ההפך מזה דניאל" ---------- האם אפשר לרפא לב שנשבר כתוצאה ממשהו בלתי הפיך?

#1 In 8 Stories Category: Drama, Life, True, Past, LoveStory, New, Lies, Memories. #2 In 6 Stories Category: Change, Trust, Friends, Truth, Family, Secret. #3 In Strong Storyies Category. "את בוחרת לברוח מכולם במקום להלחם על מה שמגיע לך" לוקאס צעק והביט אל תוך עיניי בנסיוו לחפש איזה שהוא רגש אחרון. "אני לא נכנסת למלחמה שאין לי סיכוי לנצח בה". "בשביל זה את צריכה אותי אנה". "תפסיק להגיד את זה!" "זאת האמת". "למה? תן לי סיבה אחת טובה". "כי אני היחיד שיכול להחזיר לך את הזכרונות שלך, את כל ה18 שנה שנאבדו לך מהחיים". "איך אתה? דווקא אתה מכל האנשים בעולם.. יכול להשלים לי 18 שנה שנמחקו לי מהחיים?" "אני הייתי בכל ה18 שנה האלה" הוא ענה "בתור אחד שלא הפסיק לאהוב אותך.. ידעתי יותר מכולם". "אתה?" שאתתי שוב, לא מאמינה שהגעתי למבוי כל כך סתום עד כדי כך שהאדם שמכיר אותי הכי טוב, הוא זה שגרם ללב שלי לאבד את היכולת להרגיש. "אני" הוא אמר "מצטער לאכזב אותך". "מצטערת להגיד לך שאני לא מרגישה את האכזבה" אמרתי והוא כיווץ את גבותיו בשאלה "בזכותך.. אני לא מרגישה כלום יותר..". "מה אם אני לא רוצה לדעת?" "את רוצה" הוא אמר בעקשנות והמבט שלו חדר עמוק לנשמתי. "אני שונאת אותך לוקאס". "ואני אוהב אותך.." הוא ענה "ואיכשהו שתינו עדיין תקועים נכון?״