יערה: הכול היה בסדר בחיים שלי עד התאונה ששינתה את חיי לחלוטין. איבדתי אמא שלי ואת התחושה ברגלים שלי. בזמן שכל הילדים שיחקו וקפצו אני הייתי זאתי שמתסכלת מהצד. החיים שהגיעו אחרי התאונה היו סביב בית החולים עד שהגיע הבחור שהחזיר את התקווה בחיי. עומרי: איבדתי את האור שלי בחיים מאז שהלב של אחותי נכנע לעצמו והפסיק לפעום. כשאיבדתי אותה נעלם הצחוק מחיי. עד שפגשתי אותה. את יערה. עם עיניה הירוקות שפילחו את נשמתי ומאז חיי השתנו.