-סיפור גמור- "די תעזוב אותי" צעקתי וניסיתי להוציא את ידי מאחיזתו ללא הצלחה "לאן את רוצה ללכת?" שאל "רחוק מימך" אמרתי והתחילו ליזלוג לי דמעות מהכאב שהרגשתי בידי מאחיזתו "את בחיים לא תצליחי להיות רחוקה ממני כי את שייכת לי" ענה ועזב את החדר בטריקת דלת. אמילי ווסט בת 22 אביה עזב אותה לאחר שנולדה, ועכשיו היא גרה עם אמא שלה, שכל היום עובדת כדי לפרנס את הבית. אמילי גם רוב הזמן עובדת, ובזמן הפנוי שלה נימצאת עם סופיה חברתה הטובה. עברה היה קשה מאוד, היה לה חבר שרק היה מרביץ לה כל הזמן, עד שהמשטרה תפסה אותו והוא ניכנס לכלא, מאז היא לא רוצה להיכנס ולהיתעסק עם הדבר הזה שקוראים לו אהבה, היא לא רוצה להיפגע שוב. היא ביישנית אך חוצפנית באותה מידה, כל מה שהיא חושבת היא אומרת. בריאן פרקר בן 25 בא ממשפחה עשירה מאוד, הוא מנהל עם אביו הרבה עסקים בעולם התחתון. הוא הפסיק להאמין באהבה מאז מה שקרה לו בעבר, הוא כל לילה גומר עם בחורה אחרת, שובר לבבות לא קטן, ואין אחת שלא נופלת לרגליו. הוא אף פעם לא אהב שאומרים לו "לא" ומי שאמר היתחרט על זה בגדול. הסיפור מכיל: -קללות -אלימות -תכנים מיניים

חבבתי אותו, חיבבתי אותו ממש אבל הוא לא אותי. הוא פגע בי וראה בי כתכשיט. הוא ניצל את התמימות שלי והשאיר אותי מצולקת. הייתי חיה פצועה ובודדה, אבל מלך האריות בא להציל אותי. הוא שמר עליי, הוא הגן עליי. הוא אהב אותי. רגש שלא הייתי רגילה לקבל. קפטן הרוגבי היה שלי ואני הייתי שלו, וידענו את זה גם מבלי להגיד את זה. **** היא הייתה כל כך יפה. מלאך שפגשתי במיקרה. אבל כשבחור פגע בה והשאיר אותה חסרת אונים לנגד עיניי, פתאום אחותי הקטנה שהתאבדה לפני כמה שנים עלתה לי לראש, ואני ראיתי את עצמי הופך לרוצח רק כדי להגן על מישהי שאני בכלל לא מכיר. היא כל כך פגיעה ואני רציתי להיות זה שיגן עליה. אמבר הייתה מקום הרוגע שלי ונקודת החולשה שלי. משהו שלא חשבתי שיכול להיות לי. הילדונת ואני אנשים שונים לגמרי, אבל עדיין משלימים זה את זה כמו פאזל. אני לא רואה את עצמי בלי המלאכית מגן עדן.

אני מאוהב בה עד השמיים מהרגע הראשון שראיתי אותה. אבל היא אחותי החורגת. היא פגועה,ואני יכול לרפא אותה. אני יכול לשמור עליה. אבל היא אחותי החורגת. אבל רק אם היא תפסיק לפחד ממני. היא מתרחקת ממני,מפחדת ממני. ואני לא יודע למה. איך אני יכול להישאר קרוב בזמן שהיא מרחיקה אותי? ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ הוא מפחיד אותי. המגע שלו מפחיד אותי. אבל אני אוהבת אותו,מהרגע הראשון שבו נכנסתי למסעדה וידעתי שהוא אחי החורג. אני מרגישה בטוחה איתו. אבל החיבוקים שלו, כל פעם שהוא מחבק אותי אני נכנסת להתקף חרדה. אבל הוא גם זה שעוזר לי להתמודד עם זה. אז איך אני יכולה להשאיר אותו קרוב אליי בזמן שהוא מפחיד אותי?

״אני נכנסת לשוק ברגע שאני רואה שלושה בנים נכנסים למדבח כולם היו שריריים וגבוהיים ,פי היה פעור ״תסגרי תפה שלא יכנס לך זבוב ״ אחד מהם אמר וגיחח ״ממש מצחיק ..״ מלמלתי והם התיישבו ליידי על כסאות הבר שצמודים לאי ״אוקיי חמודים אז זאת אחותכם אבי תכירו אתם מעכשיו אחים לא משנה מה אתם תשמרו עליה ותגנ-״ אימי באה לסיים אך קטעתי אותה ״אני ממש לא צריכה שהם ישמרו עליי! אני לא ילדה בת שלוש שצריכה בייביסיטר!״ צעקתי וקמתי מהכיסא ״אבי בואי לפה מייד!״ אימי צעקה עמדתי במקום ״זה פאקינג הבית שלי אני לא צריכה לקבל חוקים והוראות !״

הושלם. לריאן ודין היו החברים הכי טובים מאז שהם זוכרים את עצמם. לילה אחד של יותר מידי שתייה שם את הקשר בניהם במקום מביך במיוחד. הם מוצאים את עצמם מתגלגלים לקשר מסוג חדש - הם עדיין ידידים הכי טובים, אבל עכשיו הם גם שוכבים יחד, ואסור שאף אחד ידע על זה. ״לפעמים טעויות הן הדבר הכי נכון שעשינו."