״אני מעדיף להפסיד את המלחמה הארורה מאשר להפסיד אותך.״ סלואן זה היום שבו אני אתאחד עם החיה שלי, או שאמצא את המוות שלי. לצערי הגורל בחר באופציה הפחות מלהיבה, וכעת עליי להילחם על החיים שלי. כשאני מגיעה לארץ השכנה אני לא מצפה למצוא שם שני גברים שיעזרו לי לשרוד, ובטח שלא להתאהב באחד מהם. ואם זה לא מספיק ההזוי הזה שונא אותי בלי שום סיבה הגיונית. גברים, אה? אני נלחמת על עצמי, על כל מה שאני מאמינה, על כל מי שאני אוהבת. ואני לא אפסיד במלחמה הזאת.

היי אהובות שליייי אני חושבת על הסיפור הזה מלא זמן וסוףסוף יש לי את האומץ להוציא אותו לווטפאד !!!!! אני מזהירה מראש ⚠️⚠️⚠️ אני שמה טריגרים גם בפרקים למקרה שמישהי לא קוראת את זה. יכול להיות שיהיה טריגר של אונס, רצח, אלימות קשה ועוד כמה. לא לדאוג אני מבטיחה שאשים טריגר בתחילת הפרק. מקווה שתאהבו את הספר שלי💗💗💗 ויאללה תקראו את הדמויות המעלפות שהכנתי לכן!!! בל אני לא מאמינה, אין מצב שאני עוברת לגור איתו. הכל בגלל האח המטומטם שלי שהחליט שזה טוב שאני אעבור לגור עם ניק פאקינג פרקר. הילד הכי מקובל בבית ספר שכל הבנות מחכות שהוא ישים עליהן עיניים. אני לא נופלת בזה, ממש לא. אני שונאת אותו מאז שהוא ואח שלי נפגשו בפעם הראשונה, והפכו לחברים הכי טובים. עכשיו אני צריכה לסבול אותו לחודשיים כי לאח שלי יש עסקה שצריך לסגור בלונדון. למה זה מגיע לי? הוא שונא אותי ואני שונאת אותו, ועכשיו אני עוברת לאחוזה המטורפת שלו. ניק לא חשבתי שדבר כזה יקרה לי. אני לא יכול להתעסק עם אחותו של החבר הכי טוב שלי, יש לי את קבוצת הפוטבול על הראש, אני לא בנוי להיות שומר ראש. אם מישהו אחר היה מבקש ממני את המשימה הבלתי אפשרית הזאת, הייתי מנפנף אותו לאלף עזאזל, אבל.... זאת בל. ואין מצב שאני מוותר על ההזדמנות להתגרות בה לחודשיים שלמים.

ריף תמיד חלמה להיות במשמר הגבול,במיוחד אחרי שסבא שלה היה שמה ואחר כך אבא שלה היה מפקד.ריף גדלה ילדה ביישנית עם עודף משקל,אבל מה קורה שהיא פוגשת את הגבר שמשנה אותה רק לטובה?שגורם לה להרגיש גם טוב בגופה כמו שאי אי פעם לא הרגישה? *שימו לב,זה ספר רביעי בסדרת הספרים שאני כותבת אבל ניתן לקרוא בנפרד את הספר הזה כי הוא מתרחש במקום אחר ובזמן אחר💞*

סאיה הגעתי לעיר זרה. לעולם שלא הכיר אותי - ואני לא אותו. הייתי שקטה, שבורה, בלתי נראית. העולם שלי הפך לאפר. ואז הוא נכנס... בלי שרציתי בכלל. המנהל המתנשא שלי. האסון הכי יפה שקרה לי. ג׳וליאן אני שולט. חד. חסר רגשות - וזה מה ששומר אותי בחיים. אהבה? בולשיט. רגש? חולשה. אבל היא... לא מקשיבה. לא מפחדת. ומשחקת באש - בי. אני קברתי את הרגש. אבל היא - התלמידה החדשה - כבר בתוכי. ואם שמתי עליה יד - היא שלי. ורק *שלי*.

זואי לא ציפיתי שככה תראה כיתה יב, בגלל איב הלכתי לעבוד במסעדה שלו. עלק השף הצעיר הכי מצליח במדינה, המסעדות יוקרה האלה ממש לא מרשימות אותי. כמה משמרות ואני פורשת. שנאתי אותו עוד לפני שפגשתי אותו, וכשפגשתי אותו הבנתי שצדקתי. או שלא. אדם זאת השנה שלי. המסעדה שלי תקבל את כוכבי המישלן שעבדתי קשה כדי להשיג, ושום דבר לא יהרוס לי את זה- בטח לא האנשים שמנסים לחבל לי בעסק כבר שנים. הכל כבר מוכן מראש עם תוכנית מסודרת, חוץ ממנה, היא לא הייתה חלק מהתוכניות שלי. היא נכנסה בלי התרעה מוקדמת לחיי, אבל מה שהיא לא יודעת, זה שברגע שהחלטתי שהיא שלי, היא לא תצליח להשתחרר ממני בכזאת קלות. *כל הזכיות שמורות*

בס״ד • שונאים לאוהבים • • אישה אמיצה • •מאפיה • • טראומת צבא • מה יקרה עם אישה חזקה תפגוש איש מאפיה ? איזה חזקה שאומרת שאין לה פחדים. רק חבל שזה שקר. נעמה בחורה את 23 מחולון ויש לה פוסט טראומה מהצבא. וכשהיא פוגשת את הקאפו של איטליה.. הכל מסתבך. דוגמה אישית: כל הזכויות שמורות לכותבת הספר. אין להעתיק, לשכפל או להשתמש בתוכן הספר ללא רשות

"אתה.. שיכור?" ריח האלכוהול מגיע אל אפי במהירות, ועכשיו אני רק רוצה לסגור את הדלת בפרצוף שלו. אך גם מצד שני אני רוצה לחבק אותו. אני יודעת שהוא לא מסתדר עם אלכוהול אבל ההחלטה לבוא לפה שתוי באמת דפוקה. "בבקשה, ריטה. רק לכמה שעות ואלך," עיניו מביטות בי בתחינה. "אני צריך אותך, בבקשה." הוא מושיט את ידו מאחורי גבו ואני נרתעת, לוקחת צעד אחורה במהירות ומכינה את עצמי לצרוח. הוא כמובן שם לב לזה. "קחי." עיניי נפערות לרווחה כשהוא מושיט לי אקדח שחור ועבה כשהקנה שלו מכוון אל הרצפה. "אם יקרה משהו, אם אנסה לעשות משהו לא בסדר תירי בי." אני מביטה בו בבלבול ובשוק מוחלט, לא מבינה מה קורה או מה הוא רוצה. "בבקשה," הוא מתקדם צעד אחד קדימה, מוריד את האקדח לצד גופו. "אני צריך את הניחום שלך." הוא קרוב מדיי, יותר מאי פעם, והלב שלי לא מפסיק לדפוק. -------------------- הספר השני בדואט - אפשר לקרוא כיחיד אך מומלץ לקרוא את הספר הראשון קודם. סיפורם של קרלו וריטה🖤

מאז שאני מכירה אותו, כשעלינו לאותו התיכון ושובצנו באותה כיתה, הוא משך את תשומת ליבי. אופנוען יהיר ושחצן, מושא העיניים של כל הבנות בתיכון. היה נראה לי שגם אני משכתי את תשומת ליבו, כיוון שהוא נהג להציק לי בקביעות. אך בין רגע ההצקות הקטנות הפכו להשמצות והשפלות נוראיות. אני לא יודעת למה הוא מתאכזר אליי ככה, ואני מנסה להתעלם ממנו, להתעלם מהקיום שלו, אך בכל פעם הוא גורם לי לאבד את העשתונות מחדש. כשאני חוזרת לבית הספר אחריי שבוע בו החסרתי עקב מחלה, אני מגלה שיש לנו עבודה מסכמת בהיסטוריה להגיש ביחד. הציונים עליהם אני עומלת קשה חשובים לי, ולכן אני מאמינה שנוכל לסיים עם העבודה במהירות ואפטר מליאו בסוף השנה- כשנסיים את התיכון וכל אחד ילך לדרכו. אך הדברים לא הולכים כמתוכנן. טרופים: ספר תיכון, בולי, שונאים לאוהבים. עלול להכיל: אלימות, מין מפורט, סמים, שתייה חריפה ועוד... (הקריאה היא על אחריותכם בלבד!!!) © All Rights Reserved כל הזכויות שמורות לי. אין להעתיק, לשכפל ולהפיץ.

🩸פשע מאורגן🩸קרבה כפויה🩸🩸גראמפי וסאנשיין🩸 לוקה מארנו לא מאמין באהבה. הוא לא מאמין ברחמים, לא באנשים, ולא בשום דבר אחר. הוא סומך רק על אדם אחד בעולם הזה - על עצמו. קאפו אכזרי, קר כמו קרח, שקט כמו איום סמוי. שולט ביד ברזל באימפריית הפשע שלו, בלי להניד עפעף. למד שהחולשה תמיד נגמרת בדם. ופתאום כמו שבר פתאומי בתוך אחת מהתוכניות המושלמות שלו,היא נכנסה. מיאל אסולין, צעירה יהודייה עם אש בעיניים ודם שמסרב לזרום לפי חוקי אחרים. מרדנית, עקשנית, פראית. בורחת כל חייה מהעבר, מהכאב ומהפחד שלא מרפה. הוא רגיל לשלוט. היא רגילה לברוח. בעולם של דם ושתיקה, במציאות שבה בגידה עולה בחיים, נולדת מלחמה אחרת. מלחמה בין לב ללב. והשאלה האמיתית היא-מי ייפול ראשון

~גמור~ ספר ראשון בסדרת אהבות מהגהנום בל לביא - אני בת 23 אבל זה מרגיש כאילו הייתי ככה כל חיי. מאז שאני בת 14 אני שומרת על כל צעד שאני עושה, בודקת ומסתכלת על כל דבר לפני שאני מחליטה. הכל אצלי שבור, העבר ההווה ונותר לי רק להניח שגם העתיד. לצערם של משפחתי, גם האהבה שלי שבורה אבל לי זה לא מפריע, אף פעם לא חשבתי על זוגיות, עד שהוא הגיע. מתאו ארקום - אני ראש המאפיה, אני הקאפו, הכי חשוב, אני מחליט על הכל. השליטה תמיד בידיים שלי, חוץ מזמנים שהיא לוקחת אותה. אף פעם לא ידעתי איך אהבה אמורה להראות, איך היא אמורה להרגיש ומה אמורים לעשות, אבל אני יודע דבר אחד. אני לא מוותר עליה. לא משנה כמה היא תדחוף אותי, תישבר לי בידיים ותוותר בעצמה. אף פעם לא ויתרתי על כלום, ואני גם לא מתכוון להתחיל עכשיו. ⚠️טריגרים:⚠️ פגיעה עצמית רצח עינויים אונס מוות של בני משפחה חטיפה