הושלם🩵 ''אני אוהבת אומנות,'' שמעתי קול עליז באוזני. ''אני אוהבת להתעסק בדברים כמו אלו, אז כיף שזו המשימה הראשונה.'' ''מגניב,'' ענה לה קול שני. ''את חושבת שתצליחי לסיים ראשונה?" ''יכול להיות.'' האגו שלי נדלק. אני זה שאסיים ראשון. 🌱🪵 ענבר ועמית יריבים מאז שנפגשו, לפעמים אפילו לא יודעים למה. מה שמתחיל ממשימה בקורס מש''צים עובר לתחרות לאורך כל השנה של התקטננויות ומבטים נוקבים. עד שדברים משתנים... נכתב בשיתוף עם @OmerMarela מוזמנים להגיב את דעתכם, ואם אהבתם להצביע✨🤍

"מה אתם רוצים ממני?" "שתפרצי לחשבון בנק שנגיד לך ותמשכי משם כסף." "ולמה נראה לכם שאני יכולה לעשות את זה?" עניתי. הם הסתכלו אחד על השני ולוגן סימן משהו לליאו. הוא ניגש לדלת השלישית בחדר והוציא משם את התיק שלי. "אל תיגע בזה!" אמרתי והתקרבתי אליו, לוגן חסם לי את הדרך. ליאו פתח את התיק ורוקן אותו על המיטה, כל הספרים נפלו ממנו יחד עם הכסף שהשארתי לי לשלם שכירות והמכשיר פריצות שלי. "כמו שגנבת את הכסף הזה." "אני יודעת לגנוב רק מכספומטים." שיקרתי. "שלושתנו יודעים שזה שקר, ארנבונת." "יש לכם טעות בזיהוי, אני לא מבינה כלום במחשבים." "עוד שקר." אמר לוגן. "מעניין מה יקרה אם שמועה כזאת תופץ במכללה, שאת גנבת ושקרנית." "אתה לא תעז." עניתי. חיוך מסוכן התפשט על פניו, חיוך מסוכן שהראה לי שאין גבול לדברים שהגבר הזה מסוגל. "את לא תאמיני אלו דברים אני אעז לעשות אם לא תעשי את מה שאני מבקש, ארנבונת." "אל. תקרא. לי. ככה." אמרתי בשיניים חשוקות.