"סליחה תחזור על זה" ביקשתי מאחד המארגנים "בעוד דקה הדלת תיפתח ואת תכנסי עם הורייך הם יגישו אותך לבעלך לעתיד ואז הם יחזרו למקומם" הסביר והנהנתי בחשש, אימי ואבי הגיעו "אל תהרסי את זה אליאנה" זה הדבר הראשון שאמר לי בשבועיים שלא התראינו, אנחנו בחתונה שלי והדבר הראשון שהוא עושה זה לאיים עלי. "לפחות השמלה בסדר, את נראית פחות..." הוא השאיר את המשפט תלוי וכיווצתי את ידיי לאגרופים ושחררתי אותם, לקחתי נשימה עמוקה "נחמד לראות אותך, אמא" קדתי קידה קטנה בכבוד לאימי "אבא" אותו הדבר גם לאבי. "תראי איך גדלת, יוצאת מהבית" אמרה וחייכתי חיוך לא אמיתי אבל מספיק טוב כדי לספק אותם. הדלתות נפתחו ופתאום איבדתי את היכולת לנשום, הם החזיקו אותי משני צדדיי והובילו אותי אליו. הוא נראה טוב, אפילו לא שמתי לב כשהוא נכנס לחדר שלי לפני כן. אבל עכשיו אני מסתכלת עליו וסערת רגשות עוברת בתוכי, השיער השחור שלו משוך לאחור, כל שערה במקומה, החליפה השחורה שלו חסרת כל קמט, אני לא יודעת מי עושה חסד למי, החליפה לגוף שלו או הגוף שלו לחליפה. אני מניחה שהשני. אבא שלי לוחץ על זרועי באזהרה לפני שהוא מגיש אותי לבעלי לעתיד, בן ראש המאפיה והגבר הכי מושך שראיתי עד היום , המבטים שלנו מצטלבים ונוצר בנינו קשר עין אינטנסיבי. תמיד לימדו אותי לא להביט בעיניים של אח

ספר המשך לסדרת סיכוי לאהבה, והספר השני לדור הבא❤️ "בסוף תהיה שלי'' הוא חלק מסדרת סיכוי לאהבה, לא מחייב לקרוא את שני הספרים הראשונים בסדרה (עוד סיכוי לאהבה + כשהאהבה מסתבכת) אבל חובה לקרוא את הספר לפניו (יותר מידידים) מקווה שתאהבו😍🤍 קאי וסופיה לא ציפו שזה יקרה להם. אחרי שניקול, האקסית שלו, בגדה בו, קאי נשבע שלעולם לא ייתן לעצמו להתקרב למישהי שוב. הכאב מהעבר עדיין צורב, והוא מעדיף לשמור על מרחק - רחוק מהלב, רחוק מהסיכוי להיפגע שוב. סופיה, שהתחילה מחדש בעיר חדשה, לא ציפתה להיתקל בקאי - הבחור המצחיק ועוצר הנשימה שמצליח להפוך את עולמה על פיו. היא מיד נדלקת עליו, אבל קאי מציב גבולות. כשחיבתם ההדדית הופכת למשהו שאי אפשר להתעלם ממנו, הם מתקרבים יותר מתמיד - ואז, רגע אחד משנה הכול. בעוד שסופיה יודעת בדיוק מה היא רוצה, קאי נאבק בפחדים שלו: האם יוכל לסמוך על מישהי שוב? האם הוא מוכן לקחת סיכון נוסף? האם השניים יתעלמו מהכימיה הבוערת ביניהם, או שזה הרגע שבו הם יחליטו לקחת צעד קדימה - יחד? ⚠️: תוכן מיני אלכוהול אלימות במשפחה אלימות הטרדה מינית / אונס התקפי חרדה שפה בוטה התחיל: 23 בינואר 2025 הסתיים: 16 ביולי 2026

בס״ד כל החיים שלי לימדו אותי דבר אחד, בעולם הזה אין מקום לרחמים. גדלתי בין אנשים שלא מפחדים ללכלך את הידיים. אנשים שמדברים בשקט... אבל גורמים לאחרים לשתוק. אני לא החייל של המדינה. אני החייל של המלחמות שאנשים אחרים מפחדים להילחם בהן. נאמנות, כבוד ונקמה. אלה החוקים היחידים שאני מכיר. בעולם שלי קוראים לי רפא. בעולם החיצוני קוראים לי רפאל איפרגן. בעולם שלי לא שואלים שאלות, רק מבצעים פקודות. אני הבכיר במאפיה שכולם מפחדים ממנה. האיש שהשם שלו עובר בלחישה. ואני בחיים לא טעיתי במטרה. עד שהיא הופיעה. - קוראים לי יהלי ללום. סיימתי צבא, והתחלתי ללמוד מחשבים. היום אני כבר עובדת עם השב״כ בערבוב מודיעיני בין המתקדמים שיש. אני אוהבת קודים, מסכים ומערכות. בעולם של מחשבים הכול הגיוני. יש חוקים, יש סדר. אבל יום אחד ביצעתי משימה אחת שלא הייתי צריכה לבצע. טעות אחת קטנה. פתאום מצאתי את עצמי בתוך מערכת שלא הייתה אמורה להיות קיימת. מערכת של אנשים מסוכנים. אנשים שלא מוחקים קבצים - הם מוחקים אנשים. ובין הרשימה שלהם עומד אדם אחד. רפא איפרגן. הבעיה היא... שהוא כבר מצא אותי. ולפעמים המפלצת שמגיעה לקחת אותך היא גם היחידה שיכולה להציל אותך.