*גמור* ״קוראים לי אדם.״ הוא מציג את עצמו לראשונה, למרות שאת שמו כבר ידעתי. הוא יודע שידעתי את שמו. ״לא אכפת לי.״ אני אומרת בגסות. *** סופי, בחורה בת עשרים ושתיים, היא לא בחורה של זוגיות. היא בחורה שבורחת מחדר לא מוכר בבוקר אחרי שהיא שכבה עם בחור שהכירה אתמול ולא מתקשרת אליו יותר. צריך להיות עקשן מאוד בשביל לעניין את סופי, ואדם עקשן, כיאה לכוכב רוק במעמדו. אבל מה יקרה לאחר שאדם יחגוג עשרים ושבע? *** "לא מדובר במועדון שבוחרים להיות חלק ממנו, אלא כזה שאוסף אותך אליו, בדיוק בזמן שאינך יכול להתנגד יותר. התנאים הבסיסיים: מוות בגיל 27. התנאים הנלווים: כישרון עצום, כריזמה, וטונות של הרס עצמי." -עיתון גלובס *** ״אל תצטרף למועדון האידיוטי הזה.״ אני מבקשת בשקט. *מין *שפה בוטה/קללות *אלימות מומלץ 14+

#מקום 1 ברומנטיקה ב 2017-2018!!! אמה היא נערה שקטה ומתבודדת, חבריה היחידים הם אינספור הספרים בספריית בית הספר שלה והספרנית סטלה הזקנה. אף אחד מעולם לא שם לב אליה כל כך, היא הרי החנונית הידועה של השכבה, עד אותו לילה בו דרכיהם של אמה ורן מצטלבות. רן, הילד הבעייתי של התיכון, אותו אחד ששמו השני באותה מידה יכל להיות צרות. מה יקרה כשללא אזהרה האחד יכנס לחייה של האחרת וההפך? רעיון נלקח מהסרט "סיפור אהבה בלתי נשכח" ומהרצון שלי לכתוב משהו חסר תכלית, בו לא אצטרך לדאוג כל כך לגבי שגיאות, דיוק, והתפתחות מהירה מדי של הסיפור. פשוט לכתוב מה שבא לי.

רוזי היא בחורה ממוצעת, היא חיה בניו יורק ומתפרנסת ממכירת הציורים. יום אחד בחור צעיר עובר לדירה הריקה שממול לדירתה. היא לא יודעת עד כמה העיניינים יתחילו להסתבך.... ---- הוא התכופף לגובה עינייה ואמר בפשטות ״אני-אוהב-אותך״ מדגיש כל הבהרה.

הסיפור של קמילה ולוקאס. קמילה: נולדתי קמילה. ללא שם משפחה. היינו רק אני ואחי אמיליו. לקחו אותו ממני. לקחו את אחי היקר והוא לא יחזור לעולם. כשבאתי לנקום את מותו, פגשתי במלאך השומר שלי. סמואל מנצ׳יני, ראש ארגון המאפיה האיטלקית. הוא לקח אותי לביתו וגידל אותי תחת חסותו. קיבלתי שם משפחה. קמילה מנצ׳יני. אני נאמנה לשם המשפחה ולאנשים. משפחת מנצ׳יני. בהם לוקאס מנצ׳יני, בנו של סמואל. והחבר הכי טוב שלי. לוקאס: היא הגיעה כשרק הייתה בת שלוש עשרה וכבר אז כבשה את ליבי. במשך שנים היא החשיבה אותי לחבר טוב ואח. אבל נמאס לי מהמצב הזה. היא האישה היחידה שאני רוצה במשך יותר מחמש שנים. אני רוצה אותה, צריך אותה ומשתוקק לה. אז כשמלאו לי שמונה עשרה שנים הגעתי להחלטה ששינתה הכל. לעמוד מול אבי שמגונן עליה בכל גופו, להסתכל לו בפרצוף ולהגיד לו את מה שחיכיתי אליו במשך יותר מידי זמן. היא תהייה שלי. אני מזמינה אתכם לקרוא את הספר של קמילה ולוקאס קריאה מהנה❤️תותי אזהרת טריגר!! (אונס, לא בין הדמויות הראשיות)

טרופים❤️ שכנים&פער גילאים&אב חד הורי& בייביסטר&האח של החברה הכי טובה&טוויסטים

טרופים🖤& פער גילים & שונאים לאוהבים& אובססיה & אהבה אפלה&טוויסט

אדר, לוחמת מוסד ישראלית לשעבר, בורחת מעברה ומגיעה ללוס אנג'לס כדי להתחיל מחדש - אך מוצאת את עצמה בלב סיפור אהבה מסוכן ומלא תשוקה. כשהיא נשכרת לשמור על כוכב רוק אמריקאי, היא לא מצפה שפניה של הגורל יפגישו אותה עם פבלו - ראש מאפיה כריזמטי, אכזרי, וגבר שנשבע שלא יוותר עליה. בין מבצעים סודיים, סכנות ממקור לא צפוי ואהבה שמסרבת לגווע, אדר מוצאת את עצמה נקרעת בין מי שהיא הייתה לבין מי שהיא יכולה להיות לצדו של פבלו. אך כשהיא מגלה שהיא בהריון - הכול משתנה. הבחירה שלה כבר לא רק על חופש, אלא על חיים שלמים שהיא בונה, כמעט בניגוד לרצונה. הספר פורש סיפור אהבה עוצמתי שנולד מתוך עולמות של אלימות, בגידה וגורל - אך גם מתוך נאמנות, צמיחה, ולב אמיתי. זהו סיפור על אהבה שהיא גם מלחמה, ועל מלחמה שיכולה להפוך לבית.

ראיון אוהב את הפה החצוף של הילד החדש בפנימייה שלו- מון. הוא רק לא מבין עד כמה, וצריך לקוות בשבילו שיבין מה הוא מרגיש- כי הזמן שלו אוזל.

**גמור** "אתה כל כך, אהמ ... פרפה." הארי אומר, מסמיק מעט כשלואי מעיף בו מבט מבולבל. "מה?" שואל לואי, מציץ אל ליאם שמגבות את גבותיו ומביט בהארי. "מושלם ... הבחור הזה קרא לך מושלם, לו." ליאם קובע בחומרה, משלב את זרועותיו ומביט בהארי. "אה," לואי מסמיק ורוד עז. "תודה." הוא מודה לילד ירוק העיניים, הארי מגחך, רוכן ונותן לו נשיקה על הלחי. "אוי לעזאזל-" ליאם קם ממושבו וניגש ללואי, מושך אותו לאחור ומנשק את החבר שלו בגסות. כל הזכויות של התמונה הולכות ל@onedirectionromy2 טנקס לאב ~~מקום 1 ב-boyxboy~~ נכון ל13.5.21

גדלנו יחד - חברי ילדות, בלתי נפרדים, באותה חבורה, באותם ערבים עם ההורים. אבל מאז שהוא התחיל לצאת איתה, משהו בנו נשבר. הקשר התרסק, אפילו שכולנו עדיין שם, צוחקים באותם מקומות, נפגשים באותם שישי בערב. ואני מנסה לשכוח אותו, כשהוא יושב לידי. היא תמיד הייתה שם - הילדות שלי, השכנה שלי, החברה הכי טובה שלי. אבל אז נכנסה לתמונה האקסית שלי, והדברים הסתבכו. התרחקנו, אפילו שהיינו קרובים כמו תמיד - באותה חבורה, עם אותם חברים, אותם הורים. רק שהיום... אני כבר לא בטוח אם היא באמת התרחקה - או שפשוט אני זה שאיבד אותה