(הספר השני בסדרה) **כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק** -אלסיו- חייתי בשביל נקמה כל חיי ותמיד הייתי בדעה נחרצת לגבי משפחת מוסו, הרגשתי שאני מבין אותם אחרי מה שמשפחתי עצמה עברה אבל כשראיתי את מארה ולנטינו הכל השתנה. במקום לשנוא אותה, משהו בה גרם לי להתעניין בה. אני מוצא את עצמי עוקב אחריה אפילו מגן עליה. במקום להיות לצד בני ברית שלי אני נשבע לשמור עליה. אבל לא כמו שאח שומר על אחותו. לא, אני רוצה אותה. אני רוצה את מארה לעצמי. לא אכפת לי מה היא חושבת או רוצה, אני יודע בדיוק מה אני רוצה וזה - אותה. -מארה- מעולם לא חששתי או תהיתי לגבי דבר. תמיד ידעתי מה הדבר הנכון עבורי, ללא אמא ועם אבא שעסוק רק בעצמו אני רגילה לחיות כך את חיי. ההחלטות הן תמיד בידי. כבת למשפחה שנשלחה לגלות נשארתי בצללים למרות הסקרנות הרבה ששאר המשפחות עוררו בי. אבל הגורל רצה ומצאתי את עצמי מול אלסיו מרנזנה, בכיר בקוזה נוסטרה שבשיקגו ובן לאחת המשפחות הנחשבות ביותר. הוא קשוח, מעצבן וכל כך מתעקש על תשומת הלב שלי. לחלוטין לא הבחור שאני צריכה כרגע בחיי. אבל ככל שהזמן עובר אני מתחילה לשאול את עצמי אם אני באמת יכולה להימנע ממנו? ~ יש לי המון מחזרים מרנזנה, אתה רק אחד מהם...~

"די...אני...אני רוצה לחזור הביתה בבקשה" מלמלתי מייבבת. "תפסיקי עם זה כבר!!" הוא צרח כמו חולה נפש והחזיק בכוח בשורש כף ידי, "את שלי אדל תביני את זה כבר, את לא הולכת לשום מקום. כדאי לך להתחיל להפנים את זה." הוא לחש לאוזני בטון תקיף. *חטיפה* *אונס* *אלימות* *תוכן מיני מפורט* *קללות* ***זה הספר הראשון שכתבתי ולכן הכתיבה בהתחלה יכולה להיות לא כל כך מקצועית, לאט לאט זה משתפר(:***